פורטל:הלכה/ערך נבחר/18

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכה היהודית, טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, כגון מגע של האדם במת. כתוצאה מהגדרה זו נאסר על הטמא להתקרב לקודש, כדוגמת בית המקדש. טַהֲרה (נכונה גם הצורה "טָהֳרה" שנהגית "טוֹהוֹרָה" או "טַהוֹרָה") היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה".

לערך המלא