פורטל:המורשת העולמית/ערך נבחר/101
גבעות מטובו (Matobo) או "מטופו" (Matopo) הוא אזור של גבעות גרניט ועמקים מיוערים, בדרום-מערב זימבבואה. ייחודן של הגבעות הן בתצורתן – הן בולטות באופן חד מהשטח שסביבן, ללא התרוממות הדרגתית של הקרקע, והן מכונות "קופג'ה" (Kopje) בלשון המקומית. הגבעות נוצרו
כאשר הגרניט נדחקה אל פני הקרקע. בתהליך של בליה נוצרו פני השטח הקיימים כיום, והמורכבים מהגבעות, סלעים ומסבך צמחייה המפוזרת בשטח. שטחן של הגבעות הוא 3,100 קמ"ר. 440 קמ"ר מתוך שטח זה הם פארק לאומי, שחלקו הוא שמורת ציד. בכ-100 קמ"ר מהשטח נמצאים סלעי ענק התלויים על בלימה ונוף מרשים לאורך עמק נהר המפופומה. יתר השטח הוא ברובו אדמה השייכת לשבטים שונים וחלק קטן מעובד חקלאית. בושמנים (סאן) חיו באזור הגבעות לפני כאלפיים שנה, והותירו אחריהם מורשת עשירה בדמות מאות ציורי קיר. חפצים ותנורי חימר שיוצרו על ידי הבושמנים נמצאו במערות ובנקיקים. בני שבט שׁוֹנָה (Shona) ושבטים נוספים בדרום אפריקה רואים בגבעות אתר מקודש. טקסים ופולחנים שונים מתקיימים בהן, ועל פי המסורת המקומית, עד לפני כחמישים שנה ניתן היה לשמוע קולות באחת המערות שבגבעות.