פורטל:עולם הספר/מאמר נבחר/רשימה
מאמרים נבחרים
לעריכת קטע מסוים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
מסע אל מסתורי המאגרים התורניים – פרק א'
נתאר לעצמנו שאנו נמצאים בספריה עם ספרן יעיל מאין כמותו. אין צורך לומר לו את מספר המדף, מספיק לומר לו את שם הספר והוא מביא אותו בו ברגע. יתירה מזו, הוא זוכר את כל תוכן הספרים על פה מילה במילה. יכול אתה לשאול אותו כמה פעמים כתובה מילה כל שהיא בכל הספרים שבספרייה – והוא יפתח לך את הספרים במקומות המבוקשים.
ולא זו בלבד. הספרן נוכח בספרייה בכל שעות היממה, בשעה הכי לא סבירה שיעלה בדעתנו להיכנס אליה – הוא ימצא תמיד דרוך ומוכן לפעולה, ועירני לחלוטין. נו, שייך דבר כזה? ובכן, המחשב עם אחד ממאגרי המידע המוקלדים – עונה על כל הקריטריונים האלו ועוד הרבה יותר.
מספרים על אחד מתלמידיו של הגאון מוילנא שסיפר לרבו שחזר פעמים רבות מאוד על מסכת אחת והיא שגורה על פיו ׳כמונח בקופסא׳. שאלו הגאון: האם יודע אתה לספור כמה פעמים מוזכרים שמותיהם של אביי ורבא באותה מסכת? האם יודע אתה לחזור על מילות המסכת בסדר הפוך? התלמיד כמובן לא ידע, ואז – כך מסופר – מנה הגאון את מספר שמותיהם של אביי ורבא, ואף חזר על קטע מסויים ׳למפרע', כלומר, אמר את המילים בסדר הפוך.
׳מונח בקופסא' – אמר הגאון, היינו שתדע את המסכת בפי שיהודי יודע ׳אשרי׳, ישר והפוך.
2
מה בין רבי עקיבא למתן תורה, למה זכה דווקא רבי עקיבא להקים את עולם התורה ולהעביר את מסורת התורה שבעל פה? - מאמר מרתק על קבלת התורה.
כידוע שני חלקים יש בתורה, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, שניהם נמסרו ע"י משה רבינו והם כרוכים זה בזה, ידוע המעשה המובא בגמ' (מנחות כט:) "אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני", הרי לפנינו שהיה משה רבינו היה מחשיב את ר' עקיבא ורצה שתינתן תורה על ידו אלא שהקב"ה ענהו שכך עלתה במחשבה לפניו.
גדולתו של ר' עקיבא כמוסר התורה הינה אף בתורה שבע"פ שהרי כידוע לאחר מיתת כ"ד אלף תלמידיו "היה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה" (יבמות סב:) כך שאילולי היה ר' עקיבא מוסר עצמו להעמיד את חמשת תלמידיו היה נותר העולם שמם מתורה שבע"פ, כך שר' עקיבא הינו חוליה של זהב בשרשרת מסירת התורה.
אך מלבד זאת ישנו לר' עקיבא קשר נוסף וישיר לחג מתן תורתינו, שכן בספרים הק' איתא שרבי עקיבא הוא 'בחינת עצרת' (מחברת הקודש תחילת שער יציאת מצריים דף ס"ה טור ד') עיין שם בסוד הדברים.
אך אחר אשר ראינו כל זאת עולה השאלה מאליה, במה זכה ר' עקיבא לכל המעלות הנשגבות האלו? הרי רבים ועצומים היו שאר בני דורו התנאים הקדושים ולמה זה היתה מעלתו נשגבה כל כך?
3
כשם שאי אפשר לתבן בלא בר… מכירים את המשפט הזה?
אין כמעט ספר או מאמר או אפילו ידיעה בעיתון שיוצא ללא הגהה, הגהה שלנו, של העורך ולפעמים עוד אנשים ועם זאת כמעט תמיד נמצא שגיאות כתיב, תיקוני פיסוק ודקדוק, לכן אחד מהשלבים הכי חשובים בהוצאת ספר היא ההגהה המקצועית.
אבל הגהה היא לא רק תיקון שגיאות כתיב ותיקוני דקדוק ופיסוק, הגהה לשונית דורשת מקצועיות והבנה מעמיקה של הטקסט, תשומת לב לפרטים הקטנים והבנה מעמיקה ברזי השפה.
כאשר מדובר בספרי קודש האתגר גדול הרבה יותר, אם בעברית כללי הדקדוק ברורים מאוד, בלשון הקודש זה הרבה יותר מורכב, כאן כבר צריך מישהו שמבין את הניואנסים, הכללים והשפה הכל כך שונה, לעתים משפטים שנראים לנו לא תקינים בעין רגילה, כתובים דווקא בדיוק כמו שצריך ותיקון שלהם עלול לשבש את המשמעות ולעתים את ההלכה.
מיהו הזעצער?
4
מי תיקן את המחזור?
דבר ידוע הוא כי את סדר התפילה תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה עוד בתחילת ימי בית שני, באותה התקופה נהגו לאומרה על פה, כמו הדרך שנהגו בזמנם אף בלימוד, כך שלא ערכו את התפילות בספר כתוב בפני עצמו. הסידורים הראשונים שצורתם היא המוכרת לנו כיום הינם מתקופת הגאונים כאשר הסידור הראשון הידוע לנו הוא סידורו של רב נטרונאי גאון, סידור זה נכתב ונשלח עבור קהילת אליסאנו שבספרד (התשובות שיש בידנו מרב נטרונאי עוסקות בין היתר בשאלות של סדר התפילה שהוראה לקהילה זו), לאחר מכן הופיע סידורו של רב עמרם גאון שכיהן כראש ישיבת סורא, גם סידור זה נכתב עבור קהילה שהיתה בספרד, הפעם קהילת ברצלונה, סידור זה נשלח לקהילות רבות נוספות והוא למעשה מהווה את הבסיס לכך שישנו 'נוסח תפילה' מסודר.
כמו סידורים אלו ידועים גם סידור תפילה של רב סעדיה גאון, שממנו נותרו עותקים שונים שאוחדו לעותק אחד כך שהמהדורה שבידנו הינה שונה מהנוסח המקורי שהודפס בזמנו, וכן סידורו של הרמב"ם המופיע בסוף חלק אהבה מהי"ד החזקה להרמב"ם, נוסח זה התקבל בכל קהילות תימן והוא הנהוג אצליהם עד היום למעט קהילות השאמים מבני תימן שהחלו לנהוג כנוסח הספרדים לפני כשלוש מאות שנה לערך.
כמו כן ישנם סידורים ידועים מאשכנז כאשר המפורסם שבהם הוא 'מחזור ויטרי' לתלמידו של רש"י רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור זה הינו מלבד סידור אף ספר הלכתי מקיף ואחד הכתבים הגדולים שנותרו מבית מדרשו של רש"י, רבים ממנהגיו והלכותיו של רש"י ידועים לנו בזכות חיבור חשוב זה.