פורמולה 1 עונת 2006
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
|---|---|
| תאריך התחלה | 12 במרץ 2006 |
| תאריך סיום | 22 באוקטובר 2006 |
| מספר עונה | 57 |
| מספר מרוצים בעונה | 18 |
| זוכה באליפות הנהגים | פרננדו אלונסו |
| נקודות הנהג הזוכה | 134 |
| זוכה באליפות היצרנים | רנו |
| נקודות היצרן הזוכה | 206 |
|
→
←
| |
במסגרת פורמולה 1 של שנת 2006 נערכו 18 מרוצים. כאלוף העולם הוכתר פרננדו אלונסו ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת רנו.
בעונה זו, הגיע מיכאל שומאכר בפעם ה-69 לעמדת זינוק ראשונה (פול פוזישן) ושבר בכך את שיאו של איירטון סנה שעמד על 65. עונה זו הייתה האחרונה של מיכאל שומאכר, במהלכה הודיע כי הוא עתיד לפרוש בסוף העונה. שומאכר אכן פרש ולא השתתף באליפויות העולם הבאות, אך חזר למסלול בדצמבר 2009.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:
- שינוי תצורות המנועים מ-V10 ל-V8 (כלומר, שמונה צילינדרים במקום עשרה).
- הקטנת נפח המנוע מ-3,000 סמ"ק ל-2,400 סמ"ק.
שינויים אלו שנועדו להקטין את מהירות הרכבים לא השפיעו באופן משמעותי ובחלק מהמרוצים אף נקבעו שיאי מסלול חדשים למרות ההגבלות. דבר זה נבע בין השאר מהאפשרות להגיע לסל"ד גבוה יותר במנועים החדשים. קבוצת טורו רוסו המשיכה להשתמש במנוע של 3,000 סמ"ק עם מתקן להגבלת סל"ד (באישור) על מנת לחסוך בעלויות הפיתוח של מנוע חדש.
- שינוי מהותי באופן קביעת הזינוק:
- ברבע השעה הראשונה, כל הנהגים יכולים לצאת להקפות דירוג.
- בתום רבע השעה, שש המכוניות המדורגות אחרונות יזנקו מהמקומות האחרונים.
- לאחר מכן, שוב מיקצה של רבע שעה בו יקבע סדר הזינוק של המכוניות במקומות 11 עד 16.
- 20 דקות נוספות יוקצו לעשרת הראשונים לקביעת הדירוג הסופי.
- אישור מחדש (לאחר האיסור בעונת 2005) להחליף צמיגים תוך כדי המירוץ.