פטר עמנואל גרדנויץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פטר עמנואל גרדנויץ
פטר עמנואל גרדנויץ.png

פרופ' פטר ורנר עמנואל גְרָדֶנִוִיץגרמנית: Peter Gradenwitz;‏ 24 בינואר 1910 - 27 ביולי 2001) היה מוזיקולוג, מלחין, מבקר מוזיקה, ומו"ל, מחברם של ספרי עיון רבים בנושאי מוזיקה. מייסדו של "בית הוצאת המוזיקה הישראלית" ומנהלו במשך שנים רבות. מרצה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור של כבוד באוניברסיטת פרייבורג. התמחה בחקר הסגנון הסימפוני המוקדם, מוזיקה יהודית, מוזיקה בישראל, יצירתו של ארנולד שנברג וקשרים מוזיקליים בין מזרח ומערב.[1]

חייו

קבר פטר עמנואל גרדנויץ בקיבוץ צרעה

פטר עמנואל גרדנויץ נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית בשנת 1910, בנם של שרלוטֶה לבית מֶנדֶל ופליקס גרדנויץ. בשנים 19281930 למד מוזיקולוגיה, ספרות ופילוסופיה באוניברסיטאות ברלין ובפרייבורג. מוריו בברלין היו ארנולד שֶרִינג (Schering) וקורט זאקס, ובפרייבורג – וִילִיבַּלד גוּרלִיט (Gurlitt). בנוסף למד בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. קומפוזיציה למד אצל הנס אַייזלֶר ואצל המוזיקולוג יוזף רוּפֶר בברלין, אצל המלחין יוליוס וייסמן בפרייבורג וב-1934 אצל המלחין דריוס מִיוֹ בפריז.

ב-1936 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פראג. הדיסרטציה שהגיש הייתה מונוגרפיה שהוקדשה לחייו של יוהאן שטאמיץ (Johann Stamitz: Das Leben); היא פורסמה בברנו באותה שנה, ולימים הרחיבהּ גרדנויץ לכדי ספר בן שני כרכים (Johann Stamitz: Leben, Umwelt, Werke; וילהלמסהאפן 1984).

בשנת 1936, על רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל עם אשתו. בארץ פרסם ספרים בנושא מוזיקה וארגן קונצרטים. כן פרסם ביקורות מוזיקה בכתבי-עת כגון Das Orchester,‏ Opernwelt‏ ו-Neue Zeitschriftfuer Musik.

בשנת 1949 ייסד את ההוצאה לאור הישראלית הראשונה שהתמחתה במוזיקה קלאסית, "בית הוצאת המוזיקה הישראלית", וכיהן כמנהלו עד 1982, אז עבר המוסד לבעלים חדשים.[2] במשך שנים רבות כיהן כמזכיר הסניף הישראלי של החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו וייצג אותו בכנסים רבים. בשנת 1954 ארגן את הפסטיבל העולמי ה-28 של החברה בחיפה, שהפגיש בפעם הראשונה מוזיקאים מרחיבי העולם עם מלחינים ישראלים. כמו כן ייצג לראשונה את ישראל במועצה הבינלאומית של אונסקו.

בשנים 1968 עד 1977 כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב. כן הרצה באירופה ובארצות הברית. משנת 1980, עת התמנה כפרופסור של כבוד באוניברסיטת פרייבורג, הורה בה סמינרים.

גרדנויץ נפטר בתל אביב ב-2001 ונקבר בקיבוץ צרעה. ארכיונו מהשנים 19241972, הכולל בין היתר יצירות בכתב יד והעתקי יצירות, עיבודים, ספרים ומאמרים, שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית בירושלים.[דרושה הבהרה]

משפחה

בשנת 1933 נישא גרדנויץ לרוֹזי ווֹלפסון, ולזוג נולדו בן ובת. בנו דוד, ששירת בקהילת המודיעין הישראלית, נהרג בשנת 1963, בגיל 26. ב-1965 נפטרה גם אשתו. ב-1967 נישא גרדנויץ בשנית, לזמרת האלט אוּרסוּלָה מאיֶיר-רַיינַאך,[3] שנפטרה שנים ספורות לאחר פטירתו. בתו יהודית ונדר, שנישאה ב-1973,[4] היא אנליטיקאית יונגיאנית, חברת מכון ישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית,[5] חברת קיבוץ צרעה ואם לשלושה: נועה רועי ועדו.

יצירתו המוזיקלית

כתביו (רשימה חלקית)

בהוצאת מסדה

  • "עולם הסימפוניה" (1945)
  • "המוזיקה הקאמרית" (1948)
  • "עולם הפסנתרן" (1952)
  • "2000 שנות מוזיקה - אישים ותקופות בעיני דורם" (1976), ערך וליקט פ. ע. גרדנויץ עם אבנר בהט

בהוצאות אחרות

  • אנציקלופדיה "תבל ומלואה - המוזיקה של עמי העולם" (1962), הוצאת מזרחי
  • המוזיקה בישראל מימות קדם עד ימינו אלה, מהדורה שנייה מורחבת ומשוכללת. ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1954
  • "המוזיקה של עמי העולם", הוצאת מזרחי

לקריאה נוספת

  • "Gradenwitz, Peter (Emanuel)", in: Harry Schneiderman and Itzhak J. Carmin (Eds.), Who's who in world Jewry, 1978, p. 359.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך על פי תיאור ארכיונו בקטלוג הספרייה הלאומית.
  2. ^ יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 152-3.
  3. ^ אורסולה מאייר-ריינאך, באתר WorldCat;‏ Musikarchiv: Peter Gradenwitz Archiv, באתר האקדמיה למוזיקה בברלין.
  4. ^ יהודית לבית גרדנויץ – יעקב ונדר: נישאו, מעריב, 21 בדצמבר 1973.
  5. ^ חברי המכון, אתר מכון ישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0