פיוטר קוזלוב
 | |
| פיוטר קוזלוב בתצוגה של האוסף המונגולו-סוצ'ואני מהמשלחת של השנים 1907-1909 מתוך החברה הגאוגרפית הרוסית. צלם - קרל בולה (1910) | |
| לידה |
15 באוקטובר 1863 האימפריה הרוסית בעיר דוחובשינה |
|---|---|
| פטירה |
26 בספטמבר 1935 (בגיל 71) ברית המועצות בעיר פטרגוף |
| לאום | רוסי |
| אזורים שחקר | חוקר מונגוליה, סין וטיבט בתחום גאוגרפיה וארכאולוגיה |
| מוזיאון ע"ש פיוטר קוזלוב | |
פיוטר קוזמיץ' קוזלוב (רוסית: Пётр Кузьми́ч Козло́в; 15 באוקטובר 1863 – 26 בספטמבר 1935) היה חוקר ארצות רוסי וסובייטי. הוא ידוע כתלמידו וממשיך דרכו של חוקר הארצות ניקולאי פרז'בלסקי במסעותיו למרכז אסיה ובעיקר למונגוליה וטיבט. בתקופת ברית המועצות היה חבר באקדמיה האוקראינית למדעים (1928) וכמו כן היה חבר של כבוד באגודה הגאוגרפית הרוסית[1].
חייו
נולד למשפחה של סוחרי בקר. בילדותו נהג להצטרף לאביו במסעותיו לאוקראינה לצורך יבוא בקר, מה שאולי הצית את חיבתו למסעות. למד בבי"ס הריאלי ע"ש אלכסנדרוב בסמולנסק. לאחר פגישה מקרית עם פרז'בלסקי בשנת 1882, קיבל פיוטר הזמנה להשתתף עמו במשלחתו הרביעית למרכז אסיה. לשם כך היה עליו להתנדב לצבא מאחר שפרז'בלסקי הרכיב את צוות המסע שלו בלעדית מאנשי צבא. מ-1883 ועד 1926 עשה קוזלוב שש משלחות גדולות למונגוליה, לצפון ולמערב סין וכן למזרח טיבט, שלוש מהן בראשותו. בשנת 1905 נפגש עם טובטן גיאטסו הדלאי לאמה ה-13 בעיר אורגה (כיום אולן בטור).
במהלך מסעו המונגולו-סצ'ואני (1907—1909) גילה קוזלוב את שרידיה של העיר הטַנגוּטית חרה-חוטו (Khara-Khoto). במהלך חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר זה בשנים 1908 ו-1909 התגלה מבנה של ספרייה עתיקה בה נמצאו שרידים בהיקף גדול של כ-6,000 מגילות הכתובות בשפה הטנגוטית (אנ'), בהן יצירות מן הספרות הבודהיסטית, שלא היו ידועות קודם לכן ואין דומה להם בשפות אחרות.[2]
בשנת 1910 פגש קוזלוב את פיוטר קרופוטקין, שמסעות המחקר שלו הניחו את היסוד לחקר המדעי של המזרח הרחוק הרוסי בתחומי האנתרופולוגיה, הגאולוגיה והגאוגרפיה, ושניהם קיימו חליפת מכתבים.
קוזלוב מונה על ידי ממשלת המעבר הרוסית כמושל שמורת הטבע אַסקניָה-נוֹבָה (Askania-Nova) שבאוקראינה, ואת כנראה בעקבות היכרותו עם פרידריך אדוארדוביץ' פליץ'-פיין מיוזמי הקמת שמורת הטבע. עם זאת, לשמורה הגיע קוזלוב רק לאחר 'מהפכת אוקטובר' בדצמבר 1917.
במשלחתו האחרונה (המשלחת המונגלו-טיבטית בשנת 1923–1926) תכנן קוזלוב להגיע ללהסה בירת טיבט. בגלל תככים פוליטיים (בעיקר מהמשרד לענייני חוץ והמינהל לעניינים פוליטיים של ברית המועצות) נאלץ קוזלוב לשנות את תוכניתו ולהתמקד בחקר מונגוליה (ללא טיבט). ב-1925 החל קוזלוב בחפירות ארכאולוגיות בקברי האצולה ההונים (של סוף המאה הראשונה לפנה"ס – תחילת המאה הראשונה לספירה) באתר נוֹין-אוּלה (Noin-Ula) (אנ') שבמונגוליה, ובמהלכן העלה תגליות מדעיות חדשות.
לאחר שהתרחק מעיסוקיו כחוקר, התגורר קוזלוב לסירוגין בכפר ליד נובגורוד, ובדירתו בסנט פטרסבורג.
ב-26 בספטמבר 1935 (בגיל 71) נפטר קוזלוב ממחלת לב במהלך שהותו בסַנַטוֹרְיוּם בעיר פטרגוף (אנ'). הוא נקבר בבית הקברות הלותרני 'סמולנסק' בסנט פטרסבורג. אלמנתו, אליזבטה וולודימירובנה קוזלובה (אנ'), זכתה להכרה בינלאומית כצפרית. היא נפטרה כ-40 שנה לאחר מות בעלה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ המוזאון ע"ש פ.ק. קוזלוב
- ^ חלק הארי של הכתבים שהביא קוזלוב לרוסיה מאוחסנים במכון לכתבי היד מזרחית של האקדמיה הרוסית למדעים בעיר סנט פטרסבורג
