פיוניר 1

תבנית חללית ריקה פיוניר 1 (באנגלית: Pioneer 1, ידועה גם בשם Able 2)^[1] הייתה גשושית אמריקאית, הראשונה תחת חסות נאס"א, ששוגרה באמצעות Thor-Able ב-11 באוקטובר 1958. היא נועדה להיכנס למסלול ירחי ולבצע מדידות מדעיות, אך עקב טעות בניווט לא הצליחה להגיע למסלול ירח והושמדה עם כניסתה חזרה לאטמוספירה של כדור הארץ. הטיסה, שנמשכה 43 שעות והגיעה לשיא גובה של 113,800 ק"מ, הייתה השנייה והמצליחה ביותר מבין שלוש גשושיות Thor-Able.^[2]

עיצוב החללית

פיוניר 1 נבנתה על ידי חברת Space Technology Laboratories, חטיבה של Ramo-Wooldridge (לימים TRW Inc). היא כללה גליל מרכזי בקוטר של כ־74 ס"מ, עם שני חרוטים קטומים בצדדיו. אורכה הכולל היה כ־76 ס"מ. בקצה החרוט התחתון מוקם מנוע דחף מוצק במשקל 11 ק"ג ששימש למבנה הראשי, ובקצה העליון הותקנו שמונה מנועי תיקון קטנים היקפיים. מהחלק העליון בלטה אנטנת דיפול מגנטית. המבנה היה עשוי פלסטיק למינציה, ומשקלה הכולל לאחר הפרדת השלב השלישי עמד על 34.2 ק"ג.

משגר Thor-Able היה בן שלושה שלבים: שלב ראשון מבוסס טיל Thor של חיל האוויר (דחף של כ־69,400 ק"ג), שלב שני מבוסס מנוע דלק נוזלי מדגם Vanguard (כ־3,400 ק"ג דחף), ושלב שלישי מוצק מדגם Vanguard עם דחף כולל של 116,500 ליברות-שנייה.^[3]

מערכת הכלים המדעיים שקלה 17.8 ק"ג וכללה מערכת טלוויזיה אינפרה-אדומה לסריקת פני הירח, מד קרינה (Ionization Chamber), חיישן מיקרומטאוריטים, מגנומטר מדגם Spin-Coil, ונגדי חום למדידת תנאי הטמפרטורה. מקור האנרגיה היה סוללות ניקל-קדמיום להפעלת המנועים, סוללות כסף-תחמוצת לטלוויזיה, וסוללות כספית למעגלים האחרים. השידור נעשה בתדר 108.06 מגה-הרץ בהספק 300 מיליוואט לשידור טלמטריה ודופלר, וב-50 ואט לשידור טלוויזיה. החללית יוצבה בסיבוב עצמי של 1.8 סיבובים לשנייה.

המשימה

לאחר כישלון פיוניר 0 באוגוסט 1958, שוגרה פיוניר 1 בהצלחה ב-11 באוקטובר 1958, אך מערכת ההנחיה הובילה את הטיל בזווית גבוהה מדי, מה שגרם להפסקת השלב השני מוקדם מדי ולמהירות חסרה. למרות ניסיונות לתקן את המסלול, הגשושית לא הצליחה להגיע לירח ונכנסה למסלול תת־מסלולי גבוה במיוחד. בשל תנאי טמפרטורה חריגים, מערכת ההצתה של המנוע המוצק כשלה, והגשושית חזרה לאטמוספירה לאחר שהגיעה לשיא של 113,800 ק"מ.

השידור נמשך כ-43 שעות, עד שנכנסה לאטמוספירה מעל האוקיינוס השקט ב-13 באוקטובר 1958 בשעה 03:46 GMT. עם זאת, הוחזרו נתונים מדעיים חשובים, שכללו מדידות על חגורות הקרינה של כדור הארץ, תנודות מגנטיות בין-פלנטריות, וריכוז המיקרומטאוריטים בחלל.