פייטרו דה קורטונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייטרו דה קורטונה
דיוקן עצמי
דיוקן עצמי

פייטרו ברטיניאיטלקית: Pietro Berrettini; ‏ 1 בנובמבר 1596 או[1] 1597 - 16 במאי 1669) הידוע כפייטרו דה קורטונה (Pietro da Cortona) היה צייר, אדריכל ומעצב פנים בשיא תקופת הבארוק.

חייו

ברטיני בקורטונה ופעל ברומא בשירותה של משפחת ברבריני והאפיפיור אורבנוס השמיני, בן המשפחה. בין היתר צייר את דיוקנאות בני המשפחה, עיצב ועיטר את ארמון ברבריני ברומא וצייר את הפרסקו הענק המעטר את תקרת ה"גראנד סאלון" (הסלון הגדול) של הארמון. הפרסקו, שציורו ארך שש שנים (1633-1639) נקרא "האלגוריה של ההשגחה העליונה וכוחה (של משפחת) ברבריני"[2]. כן עיצב ועיטר את הוילה המשפחתית באוסטיה.

ב-1637 עבר לפירנצה, שם עיטר בפרסקאות, בשירותו של פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, חדרים בארמון פיטי. בין חדרים אלה, ידועים החדרים המכונים "ארבעת עידני האדם": "עידן הזהב" ו"עידן הכסף" צוירו בשנת 1637. בשנת 1641 נוספו "עידן הברונזה" ו"עידן הברזל". בעקבות הצלחתו בעיטור חדרים אלה, התבקש דה קורטונה לעטר את חמשת החדרים בחזית הקומה המרכזית של הארמון (חדרי קבלת הפנים של הדוכס). דה קורטונה יצר חמישה חדרים הנקראים "חמשת כוכבי הלכת" והם מבוססים על חמשת האלים (על פי המיתולוגיה הרומית המקושרים לכוכבים אלה, על פי מיקומם במערכת השמש על פי תלמי: ונוס (מקושרת לנוגה, אפולו (השמש), מארס (מקושר למאדים), יופיטר (מקושר לצדק) וסטורנוס (מקושר לשבתאי). מאחר שדה קורטונה עזב את פירנצה בשנת 1647, היה זה תלמידו צ'ירו פרי שהשלים את החדרים בשנים שלאחר עזיבתו. חדרים אלה היוו השראה לחדרי כוכבי הלכת בארמון ורסיי שהוזמנו על ידי לואי ה-14, מלך צרפת מאת שארל לה ברון.

רוב עבודותיו כאדריכל לא שרדו. יצירתו הגדולה הידועה ביותר היא כנסיית סנטי לוקא ומרטינה (Santi Luca e Martina), סמוך לפורום רומאנום.

עוד לפני שנודע כצייר ואדריכל, התמחה באנטומיה ויצר סדרת איורים אנטומיים[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייטרו דה קורטונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בכתבים היסטוריים מצויות שתי שנות הלידה ואין הכרעה מחקרית לשנה הנכונה
  2. ^ על הפרסקו
  3. ^ האיורים האנטומיים של דה קורטונה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0