פייר אלשינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייר אלשינסקי
Pierre Alechinsky (1965) by Erling Mandelmann - 2.jpg

פייר אלשינסקיצרפתית: Pierre Alechinsky; נולד ב-19 באוקטובר 1927) הוא צייר בלגי העובד ופועל בצרפת מאז 1951. עבודתו מושפעת מסגנונות הטאשיזם, אקספרסיוניזם מופשט ומופשט לירי.

ביוגרפיה

אלשינסקי נולד בסחארבק. ב-1944 למד ב'החדר' - בית הספר הלאומי הגבוה לארכיטקטורה" (אנ') בבריסל, בו למד לאייר, לצייר ולצלם. ב-1945 גילה את עבודתם של אנרי מישו וז'אן דיביפה והתיידד עם מבקר האמנות ז'אק פוטמן. ב-1949 אלשינסקי חבר לכריסטיאן דוטרמון, קרל אפל, קונסטנט ניוהויז, ז'אן ניוהויז ואסגר ז'ורן, להקמת התנועה האמנותית "קוברה". הוא לקח חלק בתערוכות של תנועת קוברה ונסע לפריז ב-1951 על מנת ללמוד חריטה באטליה 17 בהדרכתו של סטנלי ויליאם היטר.

ב-1954 התקיימה תערוכתו הראשונה בפריז והוא החל להתעניין בקליגרפיה מזרחית. בשנות החמישים המוקדמות נעשה לשליחו הפריזאי של העיתון היפני בוקובי (אהבת הדיו). ב-1955, בעידודם של הנרי סטורק ולוק דה הויך, עזב ליפן עם רעייתו. הוא הציג את "לילה" (מוזיאון אוהרה לאמנות, קורשיקי) וביים סרט: קליגרפיה יפנית - כריסטיאן דוטרמון כתב את הפרשנות ומלחין המוזיקה היה אנדרה סורי.

ב-1960 אלשינסקי הציג בלונדון, ברן, ובביאנלה של ונציה. לאחר מכן הציג בפיטסבורג, ניו יורק, אמסטרדם וסילקבורג.

הוא עבד עם ואלאס טינג והמשיך לשתף פעולה עם כריסטיאן דוטרמון, כמו כן עבד עם אנדרה ברטון.

הקריירה הבינלאומית שלו המשיכה ללבלב לאורך שנות השבעים וב-1983 התמנה לפרופסור לציור בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. ב-1994 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מידי האוניברסיטה החופשית של בריסל, וב-1995 השתמשו באחד מעיצוביו ליצירתו של בול בלגי. עבודתו כלולה באוספיהם של המוזיאון הלאומי לאמנויות יפות של בלגיה, גלריית טייט, מוזיאון לודוויג בקלן, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מרכז האמנות ווקר במיניאפוליס שבמינסוטה, מוזיאון האמנות בפורט לורדייל שבפלורידה, אוניברסיטת נובה סאוט'רן בפורט לורדייל שבפלורידה ומוזיאון ישראל.

חגורת האסטרואידים 14832 Alechinsky (אנ') נקראה על שמו באוקטובר 2000.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייר אלשינסקי בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0