פיליפ, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה
| לידה |
פריז, המונרכיה של יולי  |
|---|---|
| פטירה |
קובורג, רפובליקת ויימאר  |
פיליפ, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה (בגרמנית: Philipp von Sachsen-Coburg-Gotha; 28 במרץ 1844 - 3 ביולי 1921) היה הנסיך השני של סקסוניה-קובורג-גותה והלורד של צ'אבראג וסזיטניה, שניהם בסלובקיה של ימינו.
ביוגרפיה
פיליפ נולד ב-28 במרץ 1844 בארמון טווילרי בפריז והיה בנו הבכור של אוגוסט, נסיך סקסוניה-קובורג וגותה. אמו, קלמנטין, הייתה בתו של לואי פיליפ, מלך הצרפתים. הוא היה חבר בענף הקתולי של סקסה-קובורג וגותה-קוהארי ואחיו הבכור של פרדיננד, הצאר של בולגריה.
ב-1870 הוא מונה למיור בצבא ההונגרי. הוא היה איש סודו הקרוב של גיסו, יורש העצר רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה. [1] בבוקר ה-30 בינואר 1889, הוא והרוזן יוזף הויו-שפרינצנשטיין והשרת יוהאן לושק גילו את גופותיהם של רודולף ופילגשו הברונית מרי וטסרה, שגם היא נורתה למוות. [2]
את שנותיו האחרונות בילה פיליפ ב-Bürglaß-Schlösschen (גר') בקובורג, שם נפטר ב-3 ביולי 1921, בן 77. הוא נקבר בקריפטת קוהארי בכנסיית סנט אוגוסטין בקובורג.
משפחתו
ב-4 בפברואר 1875, התחתן פיליפ בבריסל עם לואיז, נסיכת בלגיה, בת דודתו השנייה, בתו של לאופולד השני, מלך הבלגים ונכדתו של לאופולד הראשון, מלך הבלגים, אחיו של סבו של פיליפ, פרדיננד, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה.
נישואיהם של פיליפ ולואיז היו הרי אסון והיא עזבה את בעלה ב-1896. בשנת 1898, היא איבדה את הכוח ההורי על ילדיה וב-15 בינואר 1906, הגירושים הוכרזו בגותה. [3] הסיבה לפרידה הייתה הקשר ארוך השנים שלה עם הרוזן גזה ממאטצ'יץ'-קגלביץ' (1867–1923), עימו ניהל פיליפ דו-קרב בהוראת הקיסר פרנץ יוזף הראשון. [4] [5]
נולדו להם שני ילדים:
- לאופולד קלמנט פיליפ אוגוסט מריה (1878–1916); הוא מת לאחר שהתיזו חומצה בפניו.
- דורותיאה מריה הנרייט אוגוסט לואיז (1881–1967), התחתנה עם ארנסט גינתר, דוכס שלזוויג-הולשטיין.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Mayerling: Die Personen".
- ^ Margot Judtmann: Mayerling ohne Mythos: ein Tatsachenbericht, Kremayr & Scheriau, 1982, S. 35
- ^ Karl Kraus, Frank Wedekind: Briefwechsel 1903 bis 1917, Königshausen & Neumann, 2008, p. 390
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-06-28. נבדק ב-2012-10-19.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Christoph Ohlig: Wasserhistorische Forschungen: Schwerpunkt Montanbereich, Books on Demand, 2003, p. 142
