פיקוד האוויר של קפריסין
| סמל הפיקוד, רונדל הפיקוד | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
|
| שיוך | המשמר הלאומי של קפריסין |
| סוג | חיל אוויר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1964–הווה (כ־62 שנים) |
| מלחמות | התקיפות האיראניות על קפריסין (2026) |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 1,200 |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | בריגדיר גנרל |
פיקוד האוויר של קפריסין (ביוונית: Διοίκηση Αεροπορίας Κύπρου; בטורקית: Kıbrıs Hava Komutanlığı), הידוע גם כחיל האוויר הקפריסאי, הוא הזרוע האווירית של המשמר הלאומי של קפריסין. כוח זה מצויד במסוקי תקיפה ולוחמה נגד טנקים, מערכות טילי קרקע-אוויר ומערכות מכ"ם משולבות.
היסטוריה
ההיסטוריה של התעופה הקפריסאית החלה ב-16 באוגוסט 1960, לאחר קבלת העצמאות מהממלכה המאוחדת, עם הקמת זרוע אווירית באי. הזרוע צוידה במספר קטן של מטוסים קלים ועסקה בעיקר במשימות חיפוש והצלה (SAR), פינוי רפואי, כיבוי שריפות, בקרת זיהום ימי ומשימות שיטור והגנה לאורך חופי המדינה.
עד שנת 1987, כלי הטיס של התעופה הקפריסאית פעלו תחת רישום אזרחי, שכן האופי הצבאי של החיל טרם התפתח במלואו. באותה שנה נרכשו 3 מסוקים קלים מסוג בל 206, 4 מסוקי תובלה מסוג ארוספסיאל גזל ו-2 מטוסי אימון מסוג פילאטוס PC-9.
החל מאותו רגע, החל חיל האוויר הקפריסאי לאמץ עבור כלי הטיס שלו צביעת הסוואה וסימני לאומיות הכוללים את דגל הלאום ואת הרונדל (סמל הלאום על הכנפיים) הקלאסי הדומה לזה של חיל האוויר היווני, בשל הקשר הצבאי והלאומי ההדוק בין המדינות.
ביולי 2022 הודיעה ממשלת קפריסין על רכישת שישה מסוקי יורוקופטר EC145 מחברת איירבוס (עם אופציה לשישה נוספים) למטרות סיור ותקיפה, במטרה להחליף את מסוקי ה-מי-24 המתיישנים. המסוקים הראשונים הגיעו במרץ 2025.
במרץ 2026 הועלו מערכות ההגנה האווירית של הפיקוד לכוננות בעקבות תקיפות איראניות על בסיסים באי, תוך שיתוף פעולה עם כוחות יווניים וסיוע לכוחות בריטיים במעקב אחר איומים אוויריים נגד האי.
ארגון
חיל האוויר הקפריסאי מורכב משלושה טייסות ועוד מספר יחידות נוספות:[1]
- טייסת מסוקי תקיפה 450 (450 M.E/P)
- טייסת חיפוש והצלה 460 (460 MED)
- טייסת הכטב"מים 470
- טייסת כיבוי בחירום
כלי הטיס של משטרת קפריסין פועלים תחת מבנה פיקודי נפרד בעתות שלום.
בסיסי חיל האוויר
- בסיס חיל האוויר אנדראס פפנדראו, פאפוס (פעיל): הבסיס המרכזי של החיל, הצמוד לנמל התעופה הבין-לאומי פאפוס. הבסיס כולל מסלולי המראה, דירי מטוסים ממוגנים ומתקני שליטה ובקרה משולבים.
- בסיס חיל האוויר לקטמיה, ניקוסיה (מפקדה): בסיס המילואים של החיל, השוכן דרומית לבירה. משמש בעיקר כנקודת היערכות למסוקים הפועלים באזור ניקוסיה.
- תחנות הטרואודוס (פעיל): בהרי הטרואודוס ממוקמים מספר מתקני מכ"ם והגנה אווירית. מיקומם המדויק וייעודם אינם מפורסמים רשמית.
ציוד
כלי טיס
| כלי טיס | ארץ מקור | ייעוד | דגם | בשירות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| Embraer ERJ-135 | ברזיל | תובלת אח"מים | EMB-135BJ | 1 | נתרם על ידי יוון בשנת 2022. משמש את נשיא המדינה. |
| אייר טרקטור AT-802 | ארצות הברית | כיבוי אש | AT-802 | 2 | הועברו מיחידת היערות ליחידת הכיבוי של המשמר הלאומי. |
| H145M | צרפת/גרמניה | מסוק סיור ותקיפה | H145M | 5 | חמוש במערכת HForce. הוזמנו סה"כ 6. |
| ארוספסיאל גזל | צרפת | נגד טנקים/תובלה | SA 342L | 4 | חמוש ב-4 טילי HOT. |
| AW139 | איטליה | חיפוש והצלה | AW139 | 3 | |
| בל 206 | ארצות הברית | תובלה/קישור | LongRanger III | 2 | |
| אירוסטאר | ישראל | כטב"ם סיור | Aerostar | 4 | בשירות משנת 2019. |
| סרצ'ר | ישראל | כטב"ם סיור | Searcher 2 | 2 |
הגנה אווירית
- ברק MX (ישראל): מערכת טילי קרקע-אוויר (ככל הנראה 2 סוללות).
- אספיד (איטליה): 24 משגרים (6 סוללות). פועלות בשילוב מערכת "Skyguard".
- מיסטרל (צרפת): כ-30 משגרים (מעל 300 טילים).
- TOR M-1 (רוסיה): 6 מערכות. התקבלו מיוון בתמורה למערכות ה-S-300.
- Buk M1-2 (רוסיה): 8 מערכות.
- GDF-005 (שווייץ): תותחי נ"מ 35 מ"מ (24 יחידות).
תקריות אוויריות מול טורקיה
לאורך השנים אירעו מספר תקריות שבהן מכ"מים קפריסאים "נעלו" על מטוסים טורקיים שחדרו למרחב האווירי של קפריסין או חלפו בקרבת בסיסים רגישים, במיוחד באזור בסיס פאפוס בשנים 2000 ו-2002. תקריות אלו הובילו למחאות דיפלומטיות חריפות מצד טורקיה והנהגת צפון קפריסין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פיקוד האוויר של קפריסין (ביוונית)
הערות שוליים
- ↑ Cyprus National Guard, Air Force Command, Scramble
פיקוד האוויר של קפריסין42865493Q2413031