פיקוח מחירים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיקוח מחירים הוא מנגנון רגולציה הקובע מחיר מרבי (ולעיתים מחיר מזערי) למוצרים ושירותים. קביעת מחיר מרבי נועדה לאפשר זמינות נוחה של המוצרים שבפיקוח גם למעוטי הכנסה, למנוע הפקעת מחירים ולהאט את האינפלציה. קביעת מחיר מזערי נועדה להבטיח הכנסת מינימום לספקי מוצרים שבהם התחרות עזה.

פעמים רבות הונהג פיקוח מחירים כחלק מחבילת צעדים רחבה יותר לייצוב המשק. אף שפיקוח מחירים על מוצרים מסוימים נהוג במדינות רבות, הוא מנוגד לגישה של כלכלת שוק, ובקרב כלכלנים רווחת הדעה שהוא אינו משיג את מטרתו, ורצוי ולהימנע ממנו.[1]

קביעת מחיר מרבי

מודעת פיקוח מחירים בארצות הברית, משנת 1918 בערך

קביעת מחיר מרבי נועדה לאפשר זמינות נוחה של המוצרים שבפיקוח גם למעוטי הכנסה, למנוע הפקעת מחירים ולהאט את האינפלציה.

דיוקלטיאנוס, קיסר האימפריה הרומית, ניסה, בסוף המאה השלישית, לקבוע מחיר מרבי לכל המוצרים, אך זכה להצלחה מועטה בלבד. בתקופות מסוימות מונה האגרונומוס לפקח על המחירים בנוסף לתפקידו בפיקוח על המידות.

בטור חושן משפט, ספר ההלכה מאת רבי יעקב בן אשר מהמאה ה-14, נפסק: "ובכל המפקיע השערים, שמוכר ביוקר יותר מן הראוי, רשאין להלקותו ולעונשו כפי הראוי לו. בד"א [במה דברים אמורים], בדברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות, שמנים וסולת, אבל בשאר עניינים אין פוסקין להם שער אלא ירויחו בהן מה שירצו".[2]

בשנת 1793, במהלך המהפכה הצרפתית, נחקק בצרפת חוק (loi du maximum général) הקובע מחיר מרבי לתבואה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הונהג בארצות הברית פיקוח על מחירי המזון. במהלך מלחמת העולם השנייה הונהג פיקוח מחירים בארצות הברית ובגרמניה הנאצית.

במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 הונהג בישראל פיקוח מחירים נרחב. בינואר 1986 החלה הסרה הדרגתית של פיקוח זה, והוא חזר לרמתו בשנות ה-70 וה-80.[3] עדיין מתקיים פיקוח מחירים על מוצרי יסוד אחדים בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996[4]

הביקורת העיקרית נגד קביעת מחיר מרבי היא שקביעה מלאכותית של מחיר נמוך גורמת לעלייה בביקוש ללא שיהיה היצע מתאים, וכך נוצר מחסור. דוגמה לכך היא מחיר מרבי לבנזין שנקבע בארצות הברית בעת משבר האנרגיה העולמי, והוביל לכך שתחנות דלק נסגרו לאחר שאזל בהן מלאי הדלק עקב ביקוש גבוה מההיצע. המחסור דוחף ליצירת שוק שחור, שבו המחירים גבוהים מאלה שהיו נקבעים בשוק נטול פיקוח. יתרה מזאת, עם הסרת הפיקוח עלולה להיווצר עליית מחירים חדה, שלה השפעה שלילית.

בעיה נוספת בפיקוח על מחירים היא שבמקרים רבים למפקח אין יכולת לקבוע את המחיר הנכון וכך בחסות המפקח על המחירים נקבע מחיר גבוה יותר משהיה נקבע במנגנון שוק. במקרים רבים היצרנים מבקשים להכניס את מוצריהם לפיקוח כי בצורה זאת הם יודעים שהמחירים שיוכלו לגבות יהיו גבוהים יותר.[5]

קביעת מחיר מזערי

קביעת מחיר מזערי נועדה להבטיח הכנסת מינימום לספקי מוצרים ושירותים שבהם התחרות עזה. הדוגמה המובהקת לקביעת מחיר מזערי היא קביעת שכר מינימום, שהוא מחיר מזערי לשעת עבודה. אף שהנהגתו של שכר מינימום שנויה במחלוקת, הוא נהוג במדינות רבות.

בצרפת קובע החוק מחירי מינימום לספרים כדרך לעידוד הסופרים והמו"לים, ובישראל עלתה הצעת חוק דומה.[6]

על רב הונא מסופר[7] שמדי יום שישי אחר הצהריים שלח לשוק שליח, שקנה את הירקות שנותרו בידי החקלאים והשליכם לנהר. צעד זה נועד להבטיח לחקלאים מחיר מינימום לתוצרתם, על מנת שימשיכו להביאה לעיר.

סעיף 28 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה[8] מכתיב מחיר מינימום לשירותים שנותן קבלן שירות, כך שמחיר מינימום זה יכסה את כל עלויות הקבלן ויותיר בידיו רווח. דברי ההסבר להצעת החוק מלמדים שדרישה זו נועדה למנוע הפרה של זכויות העובדים על ידי הקבלן, ולהגן על קבלנים שומרי חוק מפני תחרות בלתי הוגנת.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיקוח מחירים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Rockoff, Hugh. "Price Controls". Concise Encyclopedia of Economics.
  2. ^ חושן משפט, סימן רלא, באתר HebrewBooks
  3. ^ פיקוח על המחירים - מידע כללי, באתר של משרד הכלכלה
  4. ^ חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים - כולל חקיקת משנה, באתר של משרד הכלכלה
    פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, באתר של משרד הכלכלה
  5. ^ מירב ארלוזורוב, פיקוח מחירים הוא לא הפתרון, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2014
  6. ^ גלי ברגר, ההצעה של ניצן הורוביץ: מחיר מינימום לספרים, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2009
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ' עמוד ב'
  8. ^ חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, באתר משרד הכלכלה
  9. ^ הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח-2008, ה"ח הממשלה 363 מיום 5 בפברואר 2008
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0