פירקוי בן באבוי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פירקוי בן באבוי (המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל. על חכם זה נודע לראשונה משרידי האיגרת שנתגלו בגניזה הקהירית.

פירקוי היה תלמידו של מר רבא שהיה תלמידו של רב יהודאי גאון (ראש ישיבת סורא בשנת 760), מראשוני הגאונים שפעלם ידוע לנו, ואחד מן המוערכים שבהם.

על פי עדותו של פירקוי באיגרתו, כבר רב יהודאי גאון ניסה לתקוף את מנהג ארץ ישראל, על ידי שליחת איגרות לארץ ישראל גופה. נראה שניסיון זה לא צלח, ובדורו של פירקוי המאבק כבר אינו מופנה כלפי ארץ ישראל ישירות, אלא לקהילה מחוצה לה, המתלבטת בין שני מרכזי התורה המתחרים, שאליה נשלחה איגרתו של פירקוי - ככל הנראה קירואן שבצפון אפריקה.

באיגרתו מאריך פירקוי בשבח התורה שבעל פה ומדגיש שתורה זו מצריכה רציפות של לימוד התורה, שהייתה לדבריו רק בבבל, עוד מימי גלות יהויכין ואילך. לפי פירקוי, מכיוון שבארץ ישראל היה "שמד" וגזרות נגד היהודים, רצף לימוד התורה שבעל פה נפסק, ומנהגי ארץ ישראל הם "מנהגי שמד", דהיינו מנהגים שהונהגו בלחץ המאורעות, ואסור לנהוג בהם לאחר שחלפו הגזרות.

איגרת זו פתחה בפני החוקרים פתח ייחודי לפולמוס הסוער שהיה במאה ה-9 בין המרכז התורני שבבבל לבין זה שבארץ ישראל, פולמוס שנמשך גם בתקופה מאוחרת יותר, והגיע לשיא במחלוקת על קידוש החודש בין הגאון הבבלי רס"ג לבין גאון ארץ ישראל אהרן בן-מאיר.

קישורים חיצוניים