פישון
פִּישׁוֹן הוא נהר המוזכר בספר בראשית.
על פי המסופר בספר בראשית, הושקה גן העדן על ידי נהר שהתפצל לארבעה נהרות:
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. יג וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת.
בעוד שהפרת והחידקל הם נהרות שמיקומם ידוע כיום, ושמתמזגים לנהר אחד בעיראק, אין הסכמה על זהותם של הגיחון והפישון.
הפישון מוזכר גם בספר בן סירא (פרק כ"ד פסוק 25), לצד נהר החידקל.
מחלוקת הראשונים
מיקום הפישון שנוי במחלוקת. רש"י זיהה את הפישון עם הנילוס.[1] אך האבן עזרא מיאן בפירוש זה.
יוסף בן מתתיהו זיהה אותו עם הגנגס שבהודו[2], אך לא ברור לאיזה "הודו" הכוונה משום שבתקופתו היה בלבול בין הודו לאתיופיה.[3]
סברות החוקרים לגבי מיקומו
אחת ההשערות היא כי הפישון הוא אחד מיובלי נילוס העטברה-תכזה שבעת העתיקה נקרא בשם "נילוס"[4][5] או הנילוס הכחול. אלדד הדני מהמאה ה-9 זיהה את הפישון עם אחד מהנהרות שהוזכרו,[6] בנימין מטודלה בן המאה ה-12 זיהה גם הוא את הנהר עם אחד מהנהרות הללו וסביר שהוא התכוון לעטברה.[7] השערה זו היא חלק מהשערה כללית המזהה את הפישון והגיחון עם יובלי הנילוס, הם העטברה-תכזה והנילוס הכחול, ולא בהכרח בסדר זה.
חוקרים אחרים מזהים אותו עם נהרות באזור מסופוטמיה הצפונית (עיראק, איראן וטורקיה של ימינו), ובהם הנהר אראס - הגדול בנהרות הקווקז; או עם הספיד רוד, נהר הנשפך אל הים הכספי (על פי זיהויו של החוקר דייוויד רול).
לפי תאוריה אחרת, הפישון והגיחון הם שני נהרות שהתייבשו עם השנים והתגלו לא מזמן ונפגשו יחד עם הפרת והחידקל במקום שבו נמצא היום המפרץ הפרסי, מקום שידוע שהיה פורה מאוד עד לפני כמה אלפי שנים, והוצף עם עליית מפלס מי הים, דבר הממקם את הנהרות בערב הסעודית של ימינו, ואת גן עדן בלב המפרץ הפרסי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פירוש רש"י על בראשית, פרק ב', פסוק י"א
- ^ קדמוניות היהודים, ספר א', פרק ג'
- ^ Philip Mayerson, "A Confusion of Indias: Asian india and African India in the Byzantine Sources", Journal of the American Oriental Society, Vol. 113, No. 2 (Apr. - Jun., 1993), pp. 169-174
- ^ Alfons Ritler, "Takkaze" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, מסת"ב 3447062460, p. 823-825
- ^ משמעות שם הנהר "תכזה" הוא "נהר" בהתייחס ליאור של המקרא
- ^ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצרוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א, עמ' 25 ו-48
- ^ בנימין מטודלה, מסעות בנימין, הספרייה הלאומית, תשמ"ג
