פליקס אוטו דסוף
פליקס אוטו דסוף (בגרמנית: Felix Otto Dessoff; 14 בינואר 1835 - 28 באוקטובר 1892) היה מנצח ומלחין גרמני.
חייו
דסוף נולד בלייפציג ולמד שם בקונסרבטוריון הלחנה, פסנתר וניצוח אצל כמה מחשובי המורים של התקופה, ביניהם איגנץ מושלס לפסנתר ומוריץ האופטמן ויוליוס ריץ להלחנה. ראשית פרסומו בא לו כמנצח. בגיל תשע עשרה ניצח על תזמורת תיאטרון בדיסלדורף וכעבור חמש שנים הוצעה לו משרת מנצח אורח במה שהיה אולי התיאטרון הראשון במעלה, האופרה של וינה. בווינה היה לפרופסור באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבימה של וינה. בווינה גם התיידד עם יוהנס ברהמס ובהמשך ניצח על ביצועי בכורה של כמה מיצירותיו התזמורתיות. דסוף חיבר כמה יצירות בשנות ה-50' וראשית שנות ה-60' של המאה ה-19, אך ויתר על ההלחנה כאשר קריירת הניצוח שלו המריאה. בהמשך עשה לו שם כמנהל האופרה של פרנקפורט.
קשרי הידידות האמיצים שלו עם ברהמס באים לידי ביטוי בחליפת מכתבים בין השניים בשנת 1878, כשדסוף ביקש להקדיש לברהמס את רביעיית המיתרים אופוס 7 בפה מז'ור, שהיא כנראה המוכרת ביותר בין יצירותיו. הרביעייה זכתה אמנם להצלחה בביצוע הבכורה שלה, אך דסוף לא היה משוכנע עדיין שהיא ראויה לפרסום ושלח את הפרטיטורה אל ברהמס בבקשה לחוות דעת כנה ובהצעה להקדישה לו. ברהמס השיב לו בשבחים ליצירה ואמר, "... כבוד גדול יהיה זה לי אם תכתוב את שמי מעל כותרת הרביעייה - כך, במקרה הצורך, נספוג את המהלומות יחדיו, אם הציבור ימצא שאינה לטעמו." דסוף, מרוצה ואסיר תודה, השיב לו בהיתול הקנטרני, שהיה מקובל גם על ברהמס עצמו במכתביו, "... ודאי ירווח לך כשתראה את שמך מתנוסס לזכר עולם על עמוד השער של הרביעייה. אחרי שהבריות ישכחו את הרקוויאם הגרמני שלך, הם יוכלו להגיד, ,ברהמס? או, כן, זה שדסוף הקדיש לו את אופוס 7 שלו!'"
דסוף חיבר גם חמישיית מיתרים ל-2 כינורות, ויולה ו-2 צ'לי, אופוס 10, כמה לידר וספר כוראלים. כמנצח ביצע בנגינת בכורה את הסימפוניה הראשונה של ברהמס בשנת 1876.
דסוף מת בפרנקפורט ב-1892. בתו, מרגרטה דסוף, ייסדה את מקהלות דסוף כששהתה בניו יורק בביקור משפחתי בעיר.[1]
קישורים חיצוניים
- Dessoff Choirs at the Bach Cantatas Website
הערות שוליים
- ^ "History of the Dessoff Choirs". The Dessoff Choirs. נבדק ב-2007-06-18.
