פמיליזם
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
פַמיליזם או פַמיליאַליזם (מהמילה הלטינית familia, שפירושה משפחה) הוא שם כולל לאידאולוגיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר במרכזן האמונה לפיה משפחה גרעינית המורכבת מאב, אם וילדים היא אבן היסוד של חברה אנושית מתוקנת[1]. הופעתו הידועה הראשונה של המושג "פמיליזם" היא בתקופת העת החדשה המוקדמת בשנת 1609[2]. אך לרעיונותיו שורשים בעת העתיקה.
החברה הישראלית מתאפיינת בפמיליזם, שנשמר במיוחד לאור כפיפות דיני המשפחה בישראל לחוקים דתיים, אם כי מהעשור השני של המאה ה-21 הוא מאותגר על ידי מגמות של אינדיבידואליזם והצטרפות נשים לשוק העבודה[3].
ביהדות
ההלכה מייחסת חשיבות רבה לנישואים, כפי שמלמד, למשל, הפסוק ”עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד” (ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ד). ההלכה שוללת את קיומם של אישות שיש בהם חריגה מהמסגרת המשפחתית.
בתנ"ך מתואר ריבוי נשים, הבולט והמפורסם בהקשר זה הוא שלמה המלך המתואר כמי שהיו לו 700 נשים ו-300 פילגשים. אף על פי שהתורה התירה לגבר לשאת יותר מאישה אחת, כבר בתקופת בית שני לא היה הדבר רווח. מתקופת המשנה ידועים מקרים בודדים בלבד של נישואין עם שתי נשים, אולם גם במקרים אלו לא תמיד דרו שתי הנשים יחד. בקרב חכמי התלמוד לא ידוע על פוליגמיה[4], אך מדברי התלמוד נראה כי אין כל פסול לשאת הרבה נשים אם יש הסכמה מצידן, ובתנאי שהגבר יוכל לפרנס את כולן כראוי, ולקיים את עונתן לכל הפחות פעם בחודש[5].
בסביבות שנת 1000 לספירה נאסרה בחרם דרבנו גרשום נשיאת שתי נשים. תקנתו נתקבלה ביהדות אשכנז וצרפת, ואילו יהדות ספרד וארצות האסלאם לא קיבלה עליה את התקנה. למרות זאת, בימינו המונוגמיה מקובלת על רובו המוחלט של עם ישראל.
פוליאנדריה, שבה אישה אחת נשואה למספר גברים, ונישואים קבוצתיים, שבהם יותר מגבר אחד ויותר מאשה אחת חולקים יחידה משפחתית אחת, אסורים ביהדות באופן גורף.
בתרבויות אומות העולם
באסלאם
באסלאם מותר לגבר לשאת עד ארבע נשים, בתנאי שיעניק שוויון מלא ומוחלט לכל נשותיו. בפועל גברים מוסלמים רבים נושאים יותר מאשה אחת. אף שבישראל פוליגמיה אסורה בחוק, נפוצה התופעה של פוליגמיה בקרב הבדואים בישראל, בשיעור מצומצם בנישואים רשמיים, ובשיעור רחב בנישואים לא-רשמיים (כלומר נישואים שאינם מדווחים לרשויות). לפי הערכות חוקרים, שיעור הפוליגמיה באוכלוסייה זו נע בין 20% ל־36% מכלל הנישואים. הרשויות אינן נוהגות למנוע את התופעה[6].
בנצרות
התנועות האידאולוגיות של המאות ה-19 וה-20
בעת החדשה, עם השינויים הגדולים שחלו בעקבות תהליכי תיעוש ומודרנה, שכללו תמורות משמעותיות במבנה החברה, קמו תנועות אידאולוגיות שראו באופן שונה[דרושה הבהרה] את מבנה המשפחה האידיאלי. תנועות אלו יצאו כנגד מה שהן ראו כהתפוררות המשפחה ודגלו בחזרה אל ערכים שנזנחו. תפיסתן הייתה לאחד היסודות של האידאולוגיה הפמיליסטית בראשית המאה ה-21. רעיון החזרה לערכי המשפחה כפי שהייתה היה לעיקר באידאולוגיה תנועות ומפלגות שמרניות, דתיות, ולאומיות במאה ה-20 וה-21. לפי האידאולגיה הפשיסטית "שוברים הליברליזם והמרקסיזם כאחד את אחדותה האורגנית של האומה, חותרים תחת יסודות הסולידריות השבטית, שהיא תנאי לעצם יכולתה של יחידה היסטורית-תרבותית וביולוגית לעמוד במלחמה הקיום"[7]
במקביל לתנועות שתמכו בהחזרה של ערכי המשפחה "כפי שהייתה", קמו במהלך המאה ה-19 הוגים ליברליים וסוציאליסטיים, אשר טענו כי מקומה המרכזי של המשפחה המסורתית בסדר החברתי, עתיד להשתנות כחלק מהקידמה. הסוציאליזם שיסודותיו הונחו על ידי משה הס וקרל מרקס טען לסדר חברתי חדש, שעתיד להיות שוויוני וחופשי יותר, משוחרר מהשפעת הממסד הדתי, האוליגרכיה והאצולה המקומית. התנועות הפמינסטיות שקמו בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הביאו גם הן לתמורות במבנה המשפחה.
אידאולוגיה
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא מתבסס ברובו על תנועת המשפחה, לא מציין הגישה הנטורליסטית בפמיליזים.הפמיליסטים מאמינים כי נישואים בין גבר לאישה מהווים את תשתית התא המשפחתי ושיש מקום לחלוקת תפקידים בין המגדרים על פי מה שלתפיסתם הם הנטיות והכישורים הטבעיים שלהם.
פמיליסטים אחדים אינם מתייחסים לאידאולוגיות אלא מדברים על הנזק הרגשי האישי, לתפיסתם, שגורם הפמיניזם לחברה. כך למשל, גיל רונן, ממנהיגי הפמיליזם בישראל, ראה בפמיניזם תנועה מזיקה[8].
ישנם פמיליסטים הרואים בתנועת הפמיניזם הרדיקלי תנועה בעלת מאפיינים מרקסיסטיים, הרואה בחברה האנושית מלחמת מעמדות אינסופית ומקדמת מלחמה וחוסר אמון בין המגדרים[9].
ביקורת
חלק ממבקריו של הפמיליזם טוענים שהמשפחה הגרעינית אינה חשובה יותר, מבחינה היסטורית ותרבותית כלל-עולמית, מן המשפחה המורחבת[10].
במאה ה-20 התפתחה ביקורת על הפמיליזם. חלק מהוגי הפמיניזם רואים בפמיליזם פגיעה בזכויות האישה[11], באופן דומה למקומה המופלה לרעה לתפיסתם במסגרות המסורתיות[דרוש מקור]. כמו כן, פמיליזם התומך במבנה משפחתי רגיל בלבד סופג ביקורת מצד ארגונים מסויימים.
קישורים חיצוניים
- המשפחה אתגרים וחזון, באתר הארגון חותם הפועל לקידום ערכי הפמיליזם בישראל
- מיכל לברטוב, תנועת הפמיליזם יוצאת לאור, באתר nrg, 10 באוגוסט 2010
- חזקי שוהם, נעשה לנו חג - חגים ותרבות אזרחית בישראל, ירושלים תשס"ט, עמ' 74 - על הקשר בין תרבות החגים בישראל לבין חוזקו של הפמיליזם בחברה הישראלית
- הרב יעקב אריאל, "תפקוד האישה הישראלית בדורנו", שנה בשנה, תשנ"ג, באתר דעת - התייחסות תורנית לפמיליזם ופמיניזם
- אתר תנועת המשפחה בישראל
הערות שוליים
- ^ Emiko Ochiai, Leo Aoi Hosoya, Transformation of the Intimate and the Public in Asian Modernity. The Intimate and the Public in Asian and Global Perspectives, BRILL, 2014, עמ' 20–21, מסת"ב 9789004264359
- ^ familism, Merriam Webster
- ^ Sylvie Fogiel-Bijao, Familism, postmodernity and the state: the case of Israel
- ^ חלק מהקביעות בפיסקה זו מסתמכות על הספר של משה דוד הר (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל: תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי, עמ' 148–149, בהוצאת כתר ספרים ויד יצחק בן-צבי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ד עמוד א', וראה פירוש רש"י שם
- ^ שירי ספקטור-בן ארי, פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, אוקטובר 2013
- ^ הערך: פשיזם, אתר יד ושם
- ^ אלעד בן דוד, ריאיון עם גיל רונן: "תמכתי בפמיניזם, עד שראיתי את האכזריות שלו במו עיניי", זווית אחרת 17/12/17
- ^ הקשר אל המרקסיזם, באתר "תנועת המשפחה"
- ^ DePaulo, B. and Milardo, R. (2011). "Interview: Beyond the Nuclear Family".
- ^ ענת גילת, נשים חוות העצמה דרך הלימודים הגבוהים : סיפורן של סטודנטיות יהודיות, ערביות, לא דתיות ודתיות, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה, 2006, עמ' 23
