פניה ברגשטיין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. פניה ברגשטיין (11 באפריל 1908, י' בניסן תרס"ח – 18 בספטמבר 1950, ז' בתשרי תשי"א) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית, חברת קיבוץ גבת.
תולדות חייה
פניה ברגשטיין נולדה בשנת 1908 בעיר שצ'וצ'ין שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין). אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. היא נדדה עם משפחתה בעקבות מקומות העבודה של האב, לסטוויסקי ואחריה לטיקטין שעל גדות הנהר נרב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לעיירה סלביאנסק, שם למדה בבית ספר רוסי. אחר כך עברה המשפחה לעיר סומי. לאחר מהפכת אוקטובר 1917 נאסרה הוראת השפה העברית ברוסיה, והמשפחה עברה לעיירה אוגוסטוב שבפולין. בעודה לומדת בבית הספר התיכון, הצטרפה לתנועת "החלוץ הצעיר" (תנועת הנוער של "החלוץ"). בגיל 18, לאחר שהשתתפה בסמינריון ראשון של "החלוץ" שנערך בוורשה, הצטרפה להכשרה בצ'רלונה, שם נודע לה על מחלת הלב ממנה סבלה בשארית חייה. היא החלה לפרסם שירים ורשימות בעיתוני התנועה. על שירה הראשון, "חלומי", שהתפרסם ב"היום", חתמה בשם העט "בת אור".
בשנת 1930 עלתה לארץ ישראל עם חברה לחיים אהרן ויינר (סופר בעצמו), והתיישבה בקיבוץ גבת. לזוג נולד בן יחיד, גרשון. בקיבוץ קיוותה למצוא חיים שלווים, אך מחלת הלב שבה לקתה גברה, ושנים רבות היא נאלצה להישאר רתוקה בביתה או בבית החולים.
בקיבוץ עבדה ברגשטיין בעבודת אריזה בעונות בציר הענבים. בנוסף עבדה בתחום החינוך והייתה מדריכת נוער של ילדי גבת בתנועת הנוער העובד. בתחום התרבות ערכה את יומן המשק של גבת, ניהלה חוג לספרות ונשאה הרצאות בנושא. בנוסף נבחרה כנציגה לוועידות הקיבוץ המאוחד וההסתדרות. בהמשך אילצה אותה מחלת הלב לעבוד כתופרת במחסן הבגדים במתפרת הקיבוץ. בחמש שנות חייה האחרונות היא נותרה רתוקה למיטתה וכמחצית מתקופה זו שהתה בבית החולים "העמק" בעפולה.
בשנת 1950 נפטרה בבית החולים בעפולה, בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. בנה היחיד, גרשון ישראלי, כותב מוכשר בפני עצמו, נהרג במלחמת ששת הימים.
בן-זוגה אהרן התגורר שנים רבות בבית משפחת אחותו רחל ריכטר בפינסק, והיה דמות מעצבת בחייהם של ילדי המשפחה, שעלו כולם ארצה (למעט הבן הצעיר, שלא הספיק לעלות ונספה בשואה עם הוריו) וחלקם התיישבו בקיבוצים. אחייניתו הגדולה, שרה, נישאה לדוד בנארי, אחיו של נחום בנארי, והתיישבה ביגור. בתה, טוראית שושנה בנארי, נפלה בשיירת הדסה.[1] אחיה ואחותה הם יעקב שופט, מסאי ומתרגם יידי–עברי, ואשר שופט, חבר קיבוץ נגבה, משורר וסופר, וברכה ויניק, שהתיישבה בתל עדשים. ברכה היא אמו של רב-סרן שמריהו ויניק, מפקד סיירת גולני ובעל עיטור המופת, אשר נהרג במהלך הקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים.
יצירתה
את שירה הראשון לילדים, "ילדים קטנים בגבת", פרסמה בשנת תרצ"ב 1932 בדבר לילדים. לאחר מכן פרסמה שירים וסיפורים לילדים בדבר לילדים ובמשמר לילדים. בשנת תש"ה יצא לאור ספרה "בוא אלי פרפר נחמד", עם איוריה של אילזה קנטור, שהפך לקלאסיקה.
ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים ואלו כתובים מנקודת מבטם של הילדים ועוסקים בהם. שיריה עוסקים בחוויות שעוברות על ילדים בחיי היומיום שלהם בקיבוץ (רצתי, מעגל, ניסע אל השדה, בברכה, טרקטור, האוטו שלנו, יש לי קוביות קטנות), בהתייחסות הילדים לטבע (אין עוד גשם, ברוך הבא), או בחיות בטבע ובמשק (בוא אלי פרפר נחמד, טלה קטן, אמא הדוגרת, חיפושית, לפרה האדומה). רבים מהספרים הכוללים סיפורים ושירים פרי עטה יצאו לאור לאחר מותה. רבים משירי הילדים שלה, וחלק משיריה למבוגרים הפכו לקלאסיים.
בין שיריה:
- בוא אלי פרפר נחמד
- האוטו שלנו גדול וירוק
- זמר הבאנו (ללחן עממי, ולו מספר ביצועים, בין היתר של עוזי מאירי)
- יש בדיר טלה קטן
- ניגונים (הולחן בידי דוד זהבי, ובוצע על ידי שלישיית המעפיל עם הסולנית עירית סנדנר)
- פרח לי
- הדוגרת
- עגלה קטנה
- בן-ארבע
שירה "שיר-ערש לתרזה" ("לילה, לילה, נום-ננס / מהלך לו עם פנס"), המופיע בספרה "ניסע אל השדה", הוא תרגום עברי לשיר-הערש האנגלי Wee Willie Winkie, אשר נכתב במקור על ידי המשורר ויליאם מילר בשנת 1841.
כיום מוענק פרס על שמה לכותבי ספרות ילדים.
ספריה לילדים
- ברווזי הזהב של דני (1945) — סיפורו של ילד סקרן ועשיר-דמיון.
- בוא אליי, פרפר נחמד (1945) — בתי-שיר על חוויותיהם של ילדי קיבוץ.
- הקוקייה (1947) — מעשה בשעון-קוקייה שקיבלו ילדי הגן.
- רחלי, עמוס ואילנה (1948)
- ויהי ערב (1949) — עיבוד שירי לאגדת אנדרסן, על ילדה שהלכה לומר "ליל מנוחה" לאפרוחים.
- ניסע אל השדה (1952) — 32 חרוזים לטף.
- שיר ידעתי (1953) — 64 שירים ערוכים בשני שערים:
- בשערי ביתי — שירים מהווי המשק והמשפחה.
- בין נירים וגנים — שירי טבע, נוף ועונות-השנה.
- חרוזים אדומים (1956) — 21 סיפורים ואגדות.
- בני וגיטה (1960) — חיי ילד וילדה, שנמלטו עם הוריהם בפרוץ המלחמה אל אזור כפרי נידח, שם עוררום בדידותם ודמיונם למעשים נועזים ולשיקום זקנה גלמודה.
- שירים לפעוטות (1960. עם לחנים מאת מרדכי זעירא)
- עיניים שמחות (1961) — שישים שירים, שני מחזות וארבעה סיפורים, שהופיעו ברובם בספרים קודמים.
- תכלת ואדום (1967) — חמישים שירים.
- נעלי הפלא של רחלי (2013), הוצאת הקיבוץ המאוחד
תרגומים
לקריאה נוספת
- מוקי צור, פניה ברגשטיין - סיפורה של משוררת וחלוצה ומבחר משיריה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.
- אביבה קרינסקי, קריאת השיר "כרמי" על פי תורת ה"התקבלות" של הנס רוברט יאוס. נדפס בספרה "הדגם של ה"התקבלות" בהוראת הספרות- למידה בסביבה מתוקשבת". מכון מופת. בית ספר למחקר ולפיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות, 1997.
- שלמה אבן-שושן, "סיפור חיי המשוררת", נספח לספר חרוזים אדומים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ב
- דרורה פריאור, 'טיף טיף טף - שיר לטף: על מים ושעשועים בשירי פניה ברגשטיין', מסד 1 (תשס"ג 2003).
- רויאל נץ ומאיה ערד, מקום הטעם - מסות על ספרות ישראלית: בין צליל להיסטוריה, הוצאת אחוזת בית, 2008, הפרק "מי נובח כל הזמן?", עמ' 59–78 - על הספר "בוא אלי פרפר נחמד".
קישורים חיצוניים
- דרור בורשטיין, גדר ההפרדה [על "בוא אלי פרפר נחמד"]
- רשימת הפרסומים של פניה ברגשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הצצה לארכיונה של פניה ברגשטיין באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- פניה ברגשטיין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- פניה ברגשטיין, באתר "דףדף"
- אריאל הירשפלד, מעל לחשכת התהום, באתר הארץ, 18 מרץ 2008
- פרויקט ניגונים תרגום מכתבי פניה ברגשטיין ומשפחתה מהשנים 1928–1945
- 'ניגונים' - שירה של פניה ברגשטיין באתר הזמנה לפיוט
- עינת אמיתי, אוצר - פרויקט ניגונים - דרושים דוברי יידיש, בבלוג "יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים", 19 בדצמבר 2010
- עינת אמיתי, "ויהי ערב" הלא נודע של אילזה קנטור-דאוס ופניה ברגשטיין , בבלוג "יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים", 14 באפריל 2010
- משה בסוק, אשכולות-שיר: פניה ברגשטיין, באתר פרויקט בן-יהודה
- משה אונגרפלד, המשוררת פניה ברגשטין: (עשרים שנה למותה), דבר, 5 בפברואר 1971
- עדנה אברמסון, פניה ברגשטיין על נעליים קסומות, באתר ynet, 11 בספטמבר 2013
שלומית כהן-אסיף, הניגון המדמיע של פניה ברגשטיין, באתר הארץ, 6 מרץ 2014- הדר בן-יהודה, על פַנְיָה בֶּרְגְשְׁטֵיין שהלכה ואיננה, באתר הספרייה הלאומית, אוקטובר 2017
- פניה ברגשטיין מתגעגעת לאמא ואבא, באתר הספרייה הלאומית, פברואר 2018
הערות שוליים
