פנייה אל הטבע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פנייה אל הטבע היא טיעון או טקטיקה רטורית המתבססים על ההנחה כי דבר מה הוא טוב או ראוי משום שהוא טבעי, או שדבר מה הוא רע או אינו ראוי משום שהוא אינו טבעי[1].

מבנה הטיעון

המבנה הכללי של טיעון זה:[2].

א' הוא טבעי
לכן, א' הוא טוב;

או

ב' אינו טבעי
לכן, ב' אינו ראוי.

דוגמאות

  • "לאכול בשר זה טבעי. לכן, לאכול בשר זה טוב".
  • "לנהוג באלימות זה טבעי. לכן, ראוי לנהוג באלימות".
  • "לטוס במטוס זה לא טבעי. לכן, לטוס במטוס זה לא טוב".
  • "השתלת איברים אינה טבעית. לכן, השתלת איברים אינה ראויה".

בהקשרים מסוימים, שימוש במושג 'טבעי' עשוי להיות מעורפל ולהוביל לאסוציאציות קונספטואליות אחרות. דוגמה פופולרית לכך ניתן למצוא בטכניקות שיווק ירוק בהן נעשה לעיתים שימוש במושג 'טבעי' בתיוג מוצרי מזון, על מנת לשוות להם תדמית של מזון אורגני, בריא או סביבתני[3].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Moore, George E.: Principia Ethica, Barnes and Noble Publishing, Inc (1903, 2005) p. 47
  2. ^ Curtis, Gary N. (15 November 2010). "Fallacy Files – Appeal to Nature". fallacyfiles.org. Retrieved 13 February 2011.
  3. ^ Baggini, Julian (2004). Making sense: philosophy behind the headlines. Oxford University Press. pp. 181–182.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0