פסח שוורצמן
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1954 (גיל: 69) מונטווידאו, אורוגוואי  |
|---|---|
| לאום |
 ישראל |
| תאריך עלייה | 1965 |
| לימודי רפואה | הטכניון |
| התמחות |
|
| תואר | פרופסור |
| תפקידים |
|
| פרסים והוקרה | פרס על מפעל חיים, מטעם איגוד רופאי המשפחה |
פסח שוורצמן (נולד ב-30 בספטמבר 1954) הוא רופא מומחה ברפואת משפחה, רפואת שכוך כאב ורפואה פליאטיבית, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון[1], יו"ר בית אידי מעגן לתמיכה בחולי סרטן ובני משפחתם וזוכה פרס מפעל חיים[2] מטעם איגוד רופאי המשפחה ופרסי מצוינות מטעם איגוד הכאב והאיגוד הפליאטיבי.
ביוגרפיה
נולד במונטווידאו, אורוגוואי בשנת 1954, בגיל 11 עלה עם משפחתו לישראל אשר השתקעה בקריות. בשנת 1979 סיים את לימודי הרפואה בטכניון והחל התמחות בבית חולים העמק בעפולה. בשנת 1982 היה ממקימי המחלקה הראשונה לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית, בבית חולים העמק וכיהן כסגן מנהל המחלקה. ב-1987 עבר לנגב להקים את המחלקה לרפואת משפחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. וכיום מנהל השירות הפליאטיבי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע
במסגרת פעילותו בשלושת העשורים האחרונים בנגב מנהל משנת 1988 את מרפאה ט' בבאר שבע ואת המחלקה לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית מחוז דרום, יו"ר החטיבה לבריאות בקהילה (1998-2010) באוניברסיטת בן-גוריון. מאז שנת 2000 מייעץ בנושא כאב למחלקת אונקולוגית ילדים בבית החולים סורוקה ומנהל את המרפאה לכאב של כללית במחוז דרום. משנת 2014 מנהל את היחידה הפליאטיבית בבית חולים סורוקה.
במסגרת אמונתו בנוגע לחשיבות הנגשת השירותים לקהילה ואיכות החיים של המטופלים בדרום, ייסד פסח בשנת 1993 את ההוספיס בית במסגרת מחוז דרום של כללית ולראשונה התאפשר לחולים הנוטים למות לעשות זאת עם תמיכת צוות רפואי בביתם עם בני משפחתם[3]
מתגורר בתל אביב, נשוי לבטי, אב לחמישה ילדים (יניב שוורצמן הוא בנו).
פעילות ציבורית
במסגרת פעילותו הציבורית הקים פסח שוורצמן בשנת 2000 במסגרת אוניברסיטת בן-גוריון ובעזרת תרומתם של משפחת פרידמן מניו יורק את "מעגן – מרכז קהילתי לתמיכה בחולי סרטן ובני משפחתם", מוסד בו הוא מכהן כיו"ר עד היום. בשנת 2004 בעקבות התנגדות של תושבי שכונת רמות להקמת המרכז בשכונתם, ניהלה האוניברסיטה בהובלת פסח מאבק משפטי וזכתה.[4]
כיהן כיו"ר איגוד רופאי המשפחה בישראל בשנים 1995–1997, וכיו"ר מייסד של החברה לרפואה פליאטיבית. כמו כן, כיהן כחבר נשיאות המועצה המדעית וי"ר ועדת חינוך במועצה המדעית (1990–2010) ומשמש כיו"ר ועדת ערר במועצה המדעית. בנוסף, שימש כיו"ר הוועדה להכרה בחלוצי מקצוע ברפואה פליאטיבית.
במהלך השנים השתתף בעשרות וועדות לקביעת מדיניות וקידום המקצוע, לרבות:
- חבר וועדת סל התרופות של משרד הבריאות בשנים 2013–2014.
- חבר הוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן מאז 2005.
- חבר בחבר המנהלים של ה-(International Association for Hospice and Palliative Care (2008-2012.
נוסף לכך, מנהל את ESMO designated Palliative Care Center Soroka ואת תוכנית INPACT להכשרה כלל ארצית לטיפול פליאטיבי (2001-2016).
הוראה ומחקר
פסח שוורצמן העמיד דורות של סטודנטים ומתמחים, שרבים מהם הגיעו לעמדות בכירות במערכת הרפואה בארץ. בנוסף להוראה לסטודנטים ולמתמחים, הקים בשנת 2004 בית ספר ארצי לכאב לרופאי משפחה בראשו הוא עומד, יזם קורס בנושא כאב בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמד בראש עשרות כנסים ברחבי ישראל והעולם וניהל במשך שנים את בית הספר ללימודי המשך (1994–2004).
במהלך שנות עבודתו כתב ופרסם למעלה מ-250 מאמרים ופרקים בספרים, חלקם בעיתונות המובילה ברפואת המשפחה ובעיתונות הרפואית בכלל בארץ ובעולם. זכה במענקי מחקר ובפרסים רבים על הצטיינותו בתחום המחקר.
בשנת 1996 הקים את מרכז סיאל[5] – מרכז מחקר לרפואת משפחה ורפואה ראשונית, היחיד מסוגו בארץ. במסגרת מרכז המחקר מתקיימים עשרות מחקרים ורופאי משפחה מקבלים תמיכה בתכנון ובביצוע מחקר.
בנוסף, משמש פסח שוורצמן כעורך כתב העת הישראלי לרפואת משפחה ועיתון לרפואת כאב ורפואה פאליטיבית, כמו גם חבר במערכת העיתון Journal of Pain and Symptom Management.
קישורים חיצוניים
- פרופ' פסח שוורצמן באתר שירותי בריאות כללית
- בית אידי מעגן לתמיכה בחולי סרטן ובני משפחתם - דף פייסבוק
מהו טיפול פליאטיבי? - רפי קרסו מארח את פרופ' שוורצמן, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ פסח שוורצמן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ^ פרס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי המשפחה לפרופ' פסח שורצמן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 3 במרץ 2015
- ^ דן אבן, משרד הבריאות הורה לבתי החולים להקים מערך הוספיסים ארצי בתוך ארבע שנים, באתר הארץ, 19 ביולי 2009
- ^ ארצי חלפון, "לא רוצים ילדים חולי סרטן מול הפרצוף", באתר ynet, 29 ביולי 2004
- ^ Sial Reseach Center, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
