באר שבע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ב"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בביטחון שדה, ראו ביטחון מידע.
באר שבע
סמל העיר באר שבע

סמל העיר באר שבע

הסמליל הממותג "באר שבע בירת ההזדמנויות של ישראל"
"ויטע אשל בבאר שבע"
"בירת ההזדמנויות של ישראל"
Beersheba City Hall 6.jpg
Beer Sheba Israel IMG 6795.JPG
בית המושל באר שבע.jpg
PikiWiki Israel 36687 Beersheba birds eye view.JPG
Be'er Sheva at night.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רוביק דנילוביץ'
גובה ממוצע[1] ‎291 מטר
תאריך ייסוד 1900 (העיר החדשה)
סוג יישוב עיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 215,845 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 9
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,841 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 130
תחום שיפוט[2] 117,270 דונם
    - דירוג ארצי 32
(למפת באר שבע רגילה)
Israel Beersheba location map.svg
 
באר שבע
באר שבע
31°15′11″N 34°47′12″E / 31.2531072176703°N 34.7867115597566°E / 31.2531072176703; 34.7867115597566
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 128
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4214
    - דירוג ארצי 89
לאום ודת[2]
יהודים: 85.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 14.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 6.9%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 15.6%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 16.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 85
–  יסודיים 58
–  על-יסודיים 48
תלמידים 34,110
 –  יסודי 18,424
 –  על-יסודי 15,686
מספר כיתות 1,443
ממוצע תלמידים לכיתה 25.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל באר שבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.beer-sheva.muni.il

בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום. היא העיר התשיעית באוכלוסייתה במדינת ישראל. שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם[4], והיא השלישית בגודלה בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1906[5].

העיר שוכנת בצפון הנגב, בבקעת באר שבע ומכונה "בירת הנגב והדרום" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית החולים סורוקה, בית משפט מחוזי, משטרת מרחב הדרום, פיקוד דרום ואנדרטת חטיבת הנגב.

בתחום השיפוט המוניציפלי של באר שבע נמצאים כ-38 אחוזים מסך הכפרים הלא מוכרים, ובהם כרבע מתושבי הפזורה הבדואית.

ראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008 הוא רוביק דנילוביץ'. העיר חברה בארגון הערים פורום ה-15 והיא הדרומית מבין חברות הפורום.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של באר שבע

באר שבע בתקופה הכלקוליתית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ביר אבו מטר

היישוב האנושי הראשון בבאר שבע מתחיל בתקופה הכלקוליתית לפני כמה אלפי שנים. על גדותיו של נחל באר שבע הוקמו שלושה יישובים כלקוליתיים שהיו חלק מתרבות מגוונת הקרויה "תרבות באר שבע" שהתקיימה באותה תקופה. שלושת האתרים (חורבת צפדי, ביר אבו מטר וחורבת בתר) היו כפרי מגורים, תת-קרקעיים בחלקם.

היישובים כללו תחילה חדרים תת-קרקעיים שנכרו באדמת הלס ושימשו כנראה לשינה ואחסון. לאחר מכן הרחיבו המתיישבים את המערכת התת-קרקעית, על ידי חפירת אולם גדול המתחבר לתאים נוספים. הירידה מפני הקרקע הייתה דרך פיר אנכי. בתוך תאים ואולמות אלו נחפרו בורות קטנים ששימשו לאחסון חפצים. התושבים של התרבות שהיו נוודים למחצה היו יוצאים לנדידות לפי עונות ושומרים את חפציהם העודפים בבורות אלו ומכסים אותם בסדר ובצורה מתוכננת. באחת הנדידות לא חזרו התושבים והאתרים היו שוממים לזמן מה. בשלב ההתיישבות השלישי זה בנו התושבים את בתיהם על השקעים שנוצרו מהתמוטטות מערותיהם ובשלב הרביעי והאחרון נבנו גם בתים על הקרקע אך בצורה יותר משוכללת. תושבי תרבות באר שבע נהגו לסחור עם רבים משכניהם, עסקו בחקלאות ובמרעה וכן עסקו בציד צבאים.

תרבות באר שבע ואיתה כל ההתיישבות בבקעה בתקופה הכלקוליתית נעלמה כלא הייתה בסוף לפני כמה אלפי שנים. בתקופת הברונזה לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות להתיישבות בבקעה[6].

באר שבע בתקופת הברזל

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – תל באר שבע, באר אברהם

בתקופת הברזל התקיימו שני יישובים באזור, תל באר שבע בו שכן היישוב "שבע", שבו רוכזו מוסדות המינהל והשלטון. ו"באר שבע" שהשתרעה באזור שבין השוק הבדואי לגדתו הצפונית של נחל באר שבע. בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך עבודות תשתית, נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שתוארכו למאה ה-8 לפנה"ס, בהם צלמיות של האלה הכנענית עשתורת, נרות חרס וקנקני אגירה. הייתה זו עיר פרוזה, שלא הוקפה בחומה או בביצורים והשתרעה על שטח של כ-30 דונם. בעיר היו מבני מגורים, בתי מלאכה, ממגורות ובורות מים ותושביה היו חקלאים, סוחרים ובעלי מלאכה. בתחילת המאה ה-21 נערכה חפירת הצלה סמוך לנחל באר שבע בה נתגלה בית מרחץ ציבורי מהתקופה הביזנטית ובשכבות שמתחתיו נחשפו מבנים מהמאה ה-8 לפנה"ס ששימשו למגורים ונבנו מלבנים על מסד של חלוקי נחל[7][8].

באר שבע במקרא

במקרא מוזכרת העיר לראשונה בספר בראשית, פרק כ"א[9], שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי עבדיו. השניים כרתו במקום ברית בשבועה, שעל שמה הוא נקרא:

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.
וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ-ל עוֹלָם. (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ז-ל"ג)
יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות.

גם יצחק כרת שם ברית עם אבימלך, באותו יום אמרו לו עבדיו כי מצאו באר:

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו... וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם...
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ... וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה, עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ח-ל"ג)

באר שבע נזכרת עוד פעמים רבות במקרא[10]. בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות כעיר הדרומית המשמעותית של ממלכת ישראל בביטוי ”מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע”[11]. גם צביה, אמו של יואש מלך יהודה נולדה בבאר שבע[12].

בזכות הקשר בין העיר לשלושת האבות: אברהם יצחק ויעקב, מכונה באר שבע "עיר האבות"[13][14][15][16][17][18].

בתקופות הרומית עד המוסלמית המוקדמת

בתקופה ההרודיאנית התקיים בבאר שבע ישוב קטן שעליו הוקם באמצע המאה ה-3 מחנה צבא גדול. שרידי יישוב יהודי שתוארכו למאה הראשונה לספירה התגלו בשכונת הרקפות בצפון העיר[19].

בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת כעיירה ובה חיל משמר רומי. העיר מוזכרת גם במפת מידבא. במהלך התקופה הביזנטית בארץ ישראל נבנו סביב המחנה לפחות שש כנסיות שחלקן היו בשימוש עד התקופה האומיית. במהלך התקופה הרומית והביזנטית התפתחה העיר בצורה ניכרת דבר שגרם לביטול שטחי הקבורה בפריפריה של העיר והפיכתם לאזורי מגורים. תהליך ההתפשטות של העיר בתקופות אלו הגיע לשיאו במאה ה-6. בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל המשיך השימוש בחלק מהמבנים הביזנטיים, אך הייתה דעיכה איטית של העיר, שהתבטאה בהריסת מבני הציבור והפיכתם למקור חומר גלם לבניה משנית. במחצית השנייה של המאה ה-8 ננטשה העיר[20].

בשנת 2010, בעקבות חפירת הצלה באתר התחנה המרכזית של באר שבע, התגלו שרידיה של העיר הביזנטית שהתקיימה במאות ה-5 וה-6. השרידים המשתרעים על-פני שטח גדול בהרבה מזה של התחנה נחפרו ונחקרו. עם הקמת המבנה החדש של התחנה, הוצבה בכניסה למבנה רצפת זכוכית שקופה מחוסמת, בגודל של כ-2 מ"ר, המאפשרת לעוברים ושבים להתבונן בעתיקות מלמעלה[21].

בתקופה העות'מאנית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – באר שבע בתקופה העות'מאנית
באר שבע בשנת 1917

השלטון העות'מאני חידש את היישוב בבאר שבע בסמוך לשנת 1900 מתוך כוונה להגביר את אחיזתו בשולי האימפריה ותוך ניסיון להפוך את הבדואים ליושבי-קבע. באר שבע היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל ארבע מאות שנות שלטונה בארץ ישראל. מיקום העיר נבחר בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה ומחמדין). בנוסף, במיקום זה היו מי תהום גבוהים, דבר שאיפשר השגת מים ליישוב בקלות יחסית. בשנת 1901 הוקם בית הסראייה, מבנה בן שתי קומות, במטרה להשיג שליטה טובה יותר על הבדואים באזור, להפחית את מעשי השוד ולמנוע סכסוכים בקרב הבדואים. המבנה שימש בראשיתו גם כתחנת משטרה. העיר החדשה נקראה ביר א-סבע[22]ערבית: بئر السبع) והוקמה על הגדה הצפונית של נחל באר שבע.

העיר נבנתה כ-5 קילומטרים מערבית ליישוב המקראי בתל באר שבע, לפי תוכניותיהם של שני מהנדסים ערבים, סייד אפנדי אלנשאשיבי ורג'ב אלנשאשיבי ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית בעלת סגנון מודרני של רחובות במתווה שתי וערב[23], כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. מבני הציבור והמסחר היו בעיקר בשדרה המרכזית. כל בתי העיר נבנו מחומרים מקומיים והיו חד-קומתיים.

בשנת 1906 הוכרזה באר שבע כעיר בטקס רשמי, שבו נחנך גם המסגד הגדול. באותה שנה הוקמו בה בית הסראיה וכיתה ללימודי דת לילדים בדואים[24]. רוב התושבים היו ערבים מאזור חברון ועזה ומיעוטם בדואים. בשיאה התגוררו בה כ-1,000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים.

במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקם שדה התעופה הראשון בארץ ישראל. בנוסף, ב-30 באוקטובר 1915, לאחר תשעה חודשי בנייה, נחנכה תחנת הרכבת שחיברה את העיר דרך "המסילה המזרחית" ללוד ובהמשך התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית. באירוע זה נכח אחמד ג'מאל פאשה וכן פקידים עות'מאנים בכירים נוספים. המסילה תוכננה להמשיך דרומה ולהגיע עד לקרבת תעלת סואץ, אותה קיוו הצבאות הטורקי והגרמני לכבוש, אולם לא נבנתה עד תומה. לשם כך נבנה גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע שהוא אחד מסמלי העיר[25]. בבנייתו השתתפה גם קבוצת פועלים יהודיים מהם נהרגו ששה עשר בהפצצה של חיל האוויר הבריטי. הפיתוח המואץ בזמן המלחמה כלל גם התקנת תאורה חשמלית, בניית בתי מרחץ, בית חרושת לקרח ובית דפוס[26].

תקופת המנדט הבריטי

כוחות צה"ל נכנסים לבאר שבע, 22 באוקטובר 1948

ב-31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בהבקעת הקו העות'מאני באזור עזה. בקרב בלטו הפרשים הקלים האוסטרליים, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שוכן בבאר שבע, שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים, לידו נחנכה בשנת 2002 אנדרטה לזכר החיילים העות'מאניים.

אחרי כיבוש רפיח ב-1917 בנו הבריטים מסילה ברוחב תקני מרפיח אל באר שבע. קו זה נחנך במאי אותה שנה. עם תום מלחמת העולם הראשונה, הייתה באר שבע מחוברת בשתי מסילות, אחת צרה אל לוד והשנייה תקנית אל רפיח וממנה דרומה למצרים וצפונה ללוד ולחיפה. המסילה לרפיח הייתה פעילה עד שנת 1927 ואז נפסקה גם בה תנועת הרכבות מכיוון שלא הייתה לה הצדקה כלכלית.

ב-16 בנובמבר 1920 הגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור ממלכתי בבאר שבע. הטקס נערך ברחבה שליד בית הספר לילדי הבדואים.

בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עיר ערבית ועד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי מפקד אוכלוסין של שנת 1922 היו בבאר שבע 2,356 תושבים מתוכם 235 נוצרים, 98 יהודים ו-11 דרוזים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931[27] היו בבאר שבע 2,919 תושבים, מהם 2,751 מוסלמים, 152 נוצרים, 11 יהודים ו-5 בהאים. בעיר היו 545 בתים[28]. על פי סקר הכפרים 1945 חיו בה כ-5,570 תושבים[29]. הבריטים מינו לראשות העירייה את השייח' פריח אבו מדין[30], שייח' שבט החנאג'רה, שהיה מהאנשים המשפיעים באוכלוסיית האזור ושימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות הבריטיים. השייח' היה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר.

הבריטים המשיכו לפתח את העיר לפי תוכניות בינוי עיר, שתאמו את התוכנית, לפיה בנו הטורקים את העיר. המפורסמת בתוכניות אלו הייתה של הנרי קנדל, משנת 1937.

מלחמת העצמאות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע משה (מלחמת העצמאות)

על פי תוכנית החלוקה של האו"ם העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית.

במהלך פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל במלחמת העצמאות, השתלטו על העיר ב-19 במאי 1948 שני גדודים של האחים המוסלמים, שחלקם נותר בעיר וחלקם המשיכו דרך חברון לעבר ירושלים. במסגרת "מבצע משה", שהיה חלק ממבצע יואב, הטיל מפקד חזית הדרום, האלוף יגאל אלון, את כיבוש העיר על חטיבת הנגב, בפיקוד נחום שריג, בתגבור גדודים 82 ו-89 מחטיבה 8. כיבוש העיר נקבע ל-20 באוקטובר 1948. בהתאם לתוכנית הפציצו מטוסי בי-17 את העיר לפני התאריך המיועד, אולם ההתקפה על העיר החלה רק בשחר ה-21 באוקטובר. אז החלה הרעשה ארטילרית על העיר מכמה כיוונים והחלו התקפות הסחה משוריינות. את ההבקעה לשטח המבוצר הובילה מחלקת הפריצה של גדוד 9. לאחר שהשתלטה על השכונה החדשה, שהייתה חלק מהמערך המבוצר, חדרה לעיר פלוגת "הקומנדו הצרפתי", שטיהרה את השטח הבנוי של העיר והתקדמה עד סמוך לבניין המשטרה שבו הייתה ממוקמת מפקדת הצבא המצרי. בשעה 09:00 נכנע המפקד המצרי לאחר שנורו פגזי נ"ט מתותח שהיה מוצב על זחל, לעבר בניין המשטרה. בשעות הצהריים של 21 באוקטובר נכבשה העיר[31], ומיכאל הנגבי נתמנה למושל הצבאי של העיר[32]. ב-20 בנובמבר הגיעו לעיר ליאונרד ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית להופיע בפני החיילים[33]. בשנת 2018, במלאת 70 שנה לקונצרט ההיסטורי, הוא שוחזר בבאר שבע בניצוחו של ניר קברטי המנהל המוזיקלי של הסינפונייטה הישראלית באר שבע[34].

זמן קצר לאחר כיבוש העיר הוקם בה בית חולים צבאי זמני שנוהל על ידי חיל רפואה. לאחר המלחמה החל אכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ובעולים חדשים.

לאחר קום המדינה

מראה העיר בשנת 1950 לערך
צילום אוויר של באר שבע מכיוון מערב, 1968

בחודש אוקטובר 1949 הועבר בית החולים הצבאי לידי ההסתדרות הציונית הדסה והפך בכך לבית חולים אזרחי. בנוסף הוקמה מרפאה של קופת חולים ביישוב.

ב-26 בפברואר 1950 נערכה במועדון החייל, הישיבה הראשונה של הוועדה העירונית בראשות דוד טוביהו, בהשתתפות שר הפנים חיים משה שפירא ונציגי הממשלה. את הישיבה פתח המושל הצבאי רב-סרן מיכאל הנגבי[35].

ביום ראשון, 31 בדצמבר 1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר[36]. תוכנית בינוי העיר של הנרי קנדל לבאר שבע, שלפיה פיתחו הבריטים את העיר, הוחלפה בשנת 1952 בתוכניתו של אריה שרון[37], שלפיה נבנו השכונות, בשנות החמישים והשישים, כשכל אחת מהן מרוכזת סביב מרכז מסחרי שכונתי. השכונות החדשות נבנו בעיקר מצפון לעיר הטורקית-בריטית, והן קלטו עולים רבים. העיר פותחה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות.

ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה. בשנת 1964 נערך מצעד צה"ל בעיר לפי הוראתו של ראש הממשלה ושר הביטחון החדש לוי אשכול. ב-1970 נחנכה אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1973 הוקמו תיאטרון באר שבע והתזמורת הקאמרית באר שבע[38].

ב-10 במאי 1975 הוכתרה קבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע לאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה, כאשר מרבית שחקני הסגל היו שחקני בית[39][40]. ב-27 במאי 1979, חודשיים לאחר החתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור שני בישראל, בבאר שבע, יחד עם סגנו חוסני מובארכ וראש ממשלת מצרים, מוסטפא ח'ליל. הוא התקבל על ידי נשיא המדינה, יצחק נבון, וראש הממשלה, מנחם בגין. לאחר קבלת פנים בכניסה לבניין העירייה, התכנסה הפמלייה המצרית באולם מועצת העירייה למפגש משותף עם חברי מועצת העירייה, ששיאו היה חתימה משותפת על מגילת השלום. בהמשך ביקר סאדאת גם באוניברסיטת בן-גוריון[41][42][43][44][45].

בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

ב-31 באוגוסט 2004 התרחשו בשטח העיר שני פיגועי התאבדות כששני מחבלים פוצצו שני אוטובוסים פנימיים בעת שנסעו, וגרמו לרציחתם של 16 אזרחים ישראלים ולפציעתם של מעל ל-100.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, החל מדצמבר 2008 נורו לראשונה לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. גם בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, חזר ירי הרקטות מהרצועה לעבר העיר, וגרם להרוג, לפצועים ולנזק לרכוש. במהלך מבצע עמוד ענן נורו מטחים כבדים מדי יום שגרמו לנזק. במהלך מבצע צוק איתן, ביולי-אוגוסט 2014, נורו רקטות רבות לעבר באר שבע. מרביתן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק.

באוקטובר 2015, חתם דנילוביץ' עם ממשלת ישראל על הגדלת יחידות הדיור בעיר במסגרת הסכם גג. במסגרת ההסכם ישווקו בחמש השנים הקרובות כ-20,000 יחידות דיור, ברובן ב"מחיר למשתכן". על פי ההסכם, יושקעו בפרויקטים ציבוריים לפיתוח העיר 1.5 מיליארד שקלים חדשים[46].

גאוגרפיה ואקלים

גאוגרפיה

נחל באר שבע, החוצה את העיר, צחיח ברוב ימות השנה. לעיתים בחורף, לאחר סופת גשם, נראית בו זרימת מים חזקה.

בקעת באר שבע שוכנת בקצה הצפוני של מדבר הנגב, למרגלות הרי חברון, בגובה ממוצע של 280 מטר מעל פני הים. באר שבע ממוקמת במרכז הבקעה, 115 ק"מ מדרום מזרח לתל אביב ו-120 ק"מ מדרום מערב לירושלים. העיר ממוקמת על כביש 40 המגיע מצפון ישראל וחוצה את אזור המרכז של ישראל, עד לאילת בדרום הרחוק.

לפי ממצאים ארכאולוגיים, הייתה בקעת באר שבע מאוכלסת במשך אלפי שנים. למרות האקלים הצחיח, התאפשרו החיים באזור בזכות מי התהום הניתנים לשתייה. המים באזור מגיעים בחורף מהר חברון ומצטברים באקוויפר ההר. קיומן של בארות רבות בבקעת באר שבע ידוע ממי קדם ומוזכר אף בתנ"ך. באר ידועה היא באר אברהם. עם זאת, עם התפתחות היישוב העירוני וריבוי האוכלוסין, נראה שהבארות אינן מספיקות עוד כמקור בלעדי לאספקת מי שתייה והשקייה לצפון הנגב. מיזם המוביל הארצי שיזמה מדינת ישראל נועד לתת לכך מענה.

הקרקע בבקעת באר שבע ובנגב היא אדמת לס, המורכבת מטין ומכמויות קטנות יותר של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי. משקע הלס הוא לרוב הומוגני ונקבובי. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס בגלל תכולת החרסית הגבוהה, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד לשיטפונות. הנחל הראשי בבקעת באר שבע הוא נחל באר שבע. בעוד שבקיץ הוא צחיח, הוא עלול להיות מוצף בשיטפונות בחורף.

הרוחות העזות בשטח המישורי, סוג הקרקע, היובש בהיעדר משקעים, גורמים לעיתים לתופעה של סופות חול.

מבחינה גאוגרפית עירונית, באר שבע משמשת כמטרופולין. היא מוקפת במספר רב של ערי לווין קטנות ממנה, ביניהן עומר, להבים ומיתר (יישובי הלוויין), ירוחם, ועוד, בקיבוצים ומושבים רבים, וכן ביישובים בדואיים, ביניהן העיר רהט, חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, ועוד. כמרכז התרבותי והתעסוקתי באזור בולטת בה תופעת היוממות[47].

אקלים

האקלים השורר בבאר שבע (שיטת קפן), הוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קריר עם גשמים. הגשמים בתקופת הקיץ נדירים ביותר, ואף בחורף הם מועטים ביחס לממוצע במדינת ישראל: כ-204 מילימטרים ב-41 ימי גשם, בממוצע[48].

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 18 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל-6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה למינוס חמש מעלות, ב-31 בינואר 1895. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה ל-46 מעלות, ב-13 ביוני 1933.

תקופות המעבר[49] מתאפיינות במערכות שרביות ובאובך כתוצאה מסופות חול.


אקלים בבאר שבע (נכון לאוגוסט 2011)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.5 21.1 26.8 29.4 31.3 33.7 32.8 29.6 25.5 20.2 18.1 25.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 6.5 8.6 11.3 14.8 15.4 18.8 21.5 20.9 18.5 14.7 12.6 8.9 14.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 49.6 38.4 25.7 12.9 2.7 0 0 0 1.4 15.8 29.7 41.9 204.1
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[50]

אוכלוסייה

לוגו המיתוג של באר שבע שהוצג על ידי העירייה בשנת 2012 ומוצג על כל המסמכים הרשמיים מאז

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבאר שבע 215,845 תושבים (מקום 9 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[51][52]

מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היא עיר אוניברסיטאית, יש להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית[53]. בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית והמתועשת במחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום[54][55][56].

להלן נתוני התפתחות אוכלוסיית תושבי הקבע בעיר :

תרבות ואתרי בילוי

פסטיבלים

בבאר שבע מתקיימים מספר פסטיבלים, שהבולט ביניהם הוא פסטיבל סמילנסקי.

אתרי טבע

פארק נחל באר שבע, נווה מדבר עירוני, פארק הילדים פארק החייל האוסטרלי, הגן הזואולוגי של באר שבע, שביל סובב באר שבע, מרכז חווידע טבע.

ספורט

אצטדיון טרנר, אולם הקונכייה, סקייטפארק באר שבע, בייק פארק באר שבע, המרכז לטניס

אתרים היסטוריים

אנדרטת חטיבת הנגב, בית אשל, באר אברהם, המסגד הגדול של באר שבע, בית הספר לילדי הבדואים, תחנת הרכבת הטורקית, בית הקברות הצבאי הבריטי, מצבת הזיכרון הטורקית, בית מרקחת הנגב, גשר הרכבת הטורקי.

אמנות

היכל התרבות, הספרייה העירונית, מרכז הצעירים, בית האומנים, הקונסרבטוריון העירוני, תיאטרון באר שבע, תיאטרון הפרינג', עשן הזמן, המשכן לאמנויות הבמה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, להקת המחול קמע, בת-דור באר שבע, תזמורת כלי הנשיפה באר שבע, פורום באר שבע, המרכז לאמנויות באר שבע.

מוזיאונים

המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מוזיאון הנגב לאמנות, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע, פארק קרסו למדע, לונדע, מוזיאון סטרומה.

בסביבת באר שבע

מוזיאון חיל האוויר, המוזיאון הפתוח עומר.

קניונים ומקומות בילוי

גרנד קניון, הביג, קניון הנגב, יס פלאנט, סינמה סיטי, המבנה (וואן פלאזה לשעבר), מול 7, קניון קריית הממשלה, קניון שאול המלך, קניון אביה, מועדון הפורום.

שכונות ואתרים

שכונות העיר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – באר שבע: שכונות
מדרחוב קרן קיימת לישראל

באר שבע התפתחה מתוך "העיר העתיקה" שנבנתה בשלהי התקופה העות'מאנית, והיום משמשת בעיקר לצורכי מסחר ותרבות. השכונה הראשונה שנבנתה אחרי מלחמת העצמאות היא שיכון דרום הצמודה לה מדרום. לאחר מכן נבנו רוב השכונות מצפון לעיר העתיקה, וניתנו להם שמות אלפביתיים לפי סדר הקמתן, משכונה א' ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). שכונה נוספת שנבנתה באותה תקופה היא נווה נוי שנמצאת מדרום לעיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע. משנות ה-90 נוספו לשכונות אלה שכונת רמות, נווה זאב, נווה עופר[דרוש מקור: דרוש מקור שנווה עופר אכן הוקמה בשלב זה], נאות לון, נחל עשן ונחל בקע.

רובע החדשנות

רובע החדשנות הראשון והיחיד בישראל משלב בין שכונות מגורים ותיקות (ג' וד') לבין אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, פארק גב ים נגב שבו פועלות חברות היי-טק רבות וקריית התקשוב של צה"ל[57].

אזורי תעשייה

שני אזורי התעשייה מצויים במזרח העיר, אזור התעשייה הדרומי, המכונה עמק שרה, ואזור התעשייה הצפוני. ביניהם חוצצים נחל באר שבע, פארק נחל באר שבע ופסי הרכבת. פסי הרכבת מקיפים את אזור התעשייה הצפוני ותחנת הרכבת למשאות מצויה בו. באזור הצפוני מצויים גם מרכזי המסחר והבילוי השדרה השביעית, B-7, BIG ו-ONE ובאזור הדרומי מצוי המרכז המסחרי מול 7. במרכז העיר לכיוון מערב, נמצא הגרנד קניון. סמוך לאוניברסיטת בן-גוריון נבנה פארק גב ים נגב לתעשיות היי-טק, ובהמשכו מתוכננת הקמתה של קריית התקשוב[58].

שווקים

השוק הבדואי פעל בבאר שבע מאז שנת 1905 עד שנת 2017[59].

השוק העירוני

בשנת 1961 נחנך שוק של 90 חנויות שנבנה על ידי משקיעים פרטיים בסמוך לעיר העתיקה[60][61]. בשנת 1965 החלה בסמוך "החברה לפיתוח באר שבע" בפיתוח שוק עירוני חדש על שטח של 60 דונם, שכלל גם מתחם חדש לשוק הבדואי[62]. הבנייה התעכבה עקב חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, בהן נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל[63]. השוק הבדואי החדש נחנך בשנת 1967[64], ובשנת 1969 נחנך השוק העירוני, הממוקם בסמוך לתחנה המרכזית, בין הרחובות דרך חברון, רמב"ם ובית אשל. השוק משתרע על שטח של כ-38 דונם ובו 622 דוכנים וחנויות בבעלות העירייה (מהם 415 חנויות המוחכרות בהסכמים ארוכי טווח ל-49 שנים).

עד שנת 2000 ניהלה את השוק העירוני "החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע בע"מ", שבבעלות העירייה, שהעבירה את ניהול השוק לעמותה של סוחרי השוק. בשנת 2006 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על ניהול ותחזוקת השוק, בין השאר על גגות האזבסט שהותקנו בו[65].

מוסדות ציבור

אתרים עירוניים וממלכתיים: היכל המשפט באר שבע, בית משפט השלום, קריית הממשלה המחוזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, יד לבנים (באר שבע), פיקוד הדרום, מגן דוד אדום (מחוז דרום), בית הלוחם - מחוז דרום.

אתרים ומוסדות חשובים בסביבתה הקרובה של באר שבע: הקריה למחקר גרעיני, בסיס חיל האוויר חצרים, עיר הבה"דים, נאות חובב, באר משאבים, כלא באר שבע.

אדריכלות

בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבד השכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלות ברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה.

בשנות השישים-שבעים נבנו בבאר שבע מבנים ברוטליסטיים רבים: בית העם, הוסטל לאקדמאים אלטשול, מרכז הנגב, קולנוע אורות, שכונה לה' לדוגמה (כולל שיכון רבע הקילומטר, בית כנסת הכיפה ועוד), מגדל המגרות, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, בתי פטיו משותפים בשכונה ב', מבני קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (שלב א'), מעונות סטודנטים ג', הקונסרבטוריון, בית הכנסת הבבלי, בית יד לבנים, בית חולים ליולדות ומרכז מחקר בקמפוס סורוקה, בניין אשפוז מרכזי, אולם רפי ובניין ויילר ארנו בקמפוס סורוקה.

מדרחוב ויילר ארנו[66]

מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית[67][68][69], העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית [70] מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".

חינוך

בניין הקונסרבטוריון העירוני בתכנון האדריכל יעקב רכטר

נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25[71]. על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ו אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 70.0%, ואחוז הנשירה מבתי הספר הוא 1.3%[72].

מוסדות להשכלה גבוהה

בבאר שבע פועלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא אחת מתשע האוניברסיטאות בארץ. לאוניברסיטה יש קמפוסים גם בשדה בוקר ואילת. בבאר שבע יש גם קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, יש בעיר עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית באר שבע, ישיבת ההסדר בית מוריה, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, המכון למחקר שימושי, מכללת עתיד אחת מתוך רשת מכללות עתיד.

תנועות נוער בעיר

  • מועצת הנוער - כפופה למועצת התלמידים והנוער הארצית, והיא הגוף המייצג והנבחר של כל בני ובנות הנוער בעיר. מועצת הנוער העירונית פועלת דרך מחלקת הנוער, למען גיבוש ושילוב בין בתי הספר דרך מועצות התלמידים, קידום תנועות וארגוני הנוער הפועלות בעיר ואחראית למסגרות פנאי משמעותיות לנוער.
  • אריאל - סניף בנות בשכונת רמות
  • בית"ר - פעילות התנועה מתקיימת בשכונה י"א
  • בנות בתיה - פעילות המתקיימת בעיקר בשבתות, בבתי הספר "בית יעקב".
  • עזרא - פעילות התנועה מתקיימת ב־3 סניפים בשכונת דרום, שכונה ה' ורמות.
  • בני עקיבא - פעילות התנועה פרוסה בשבעה סניפים בעיר: באר שבע מרכז, הנגב, רמות, שאול המלך (סניף של הקהילה האתיופית), נווה זאב, נחל עשן ושכונה ג'
  • הנוער הלאומי - סניף אחד בשכונה ב'
  • הנוער העובד והלומד - פעילות התנועה מתקיימת בחמישה קנים בעיר: קן בארי, קן ט',קן נווה זאב, קן רמות הרכס וקן י"א.
  • הצופים - פעילות התנועה מתרכזת בשלושה שבטים המונים מעל ל-500 חניכים: שבט "ניצני הנגב" (שנה"ב) בשכונה ט', שבט "יואב" בשכונת רמות-הרכס, ברחוב גד טדסקי 9 ושבט "אדם" שהוא השבט הדו לשוני הראשון בארץ ושוכן בשכונה ג'.
  • השומר הצעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן רמות וקן באר שבע מרכז
  • חוגי סיירות של קק"ל ע"ש אורי מימון - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בשכונת נחל עשן
  • חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בעיר העתיקה
  • כנפיים של קרמבו - פעילות בסניף באר שבע במתנ"ס מרגליות בשכונת דרום
  • מכבי צעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני סניפים: סניף רמות וסניף נווה נוי
  • נוע"ם - פעילות התנועה מתקיימת בסניף בשכונה ט'
  • נוער חובב תנ"ך - פעילות הארגון במחוז דרום מתקיימת בשכונה ה'.
  • מש"צים - מדריכי של"ח צעירים
  • מנהיגות מדעית - התוכנית למנהיגות מדעית משלבת לימוד מדעי יחד עם עידוד מנהיגות חברתית ויצירת בסיס איתן להכנסתם של בני נוער רבים ללימודי מדעים פיזיקה ואסטרונומיה תוך העצמה אישית וחברתית. תלמידי כיתות י' – יב' בעלי יכולות למידה ומוטיבציה גבוהה, מדריכים תלמידים מבתי הספר היסודיים בנושאי מדע שונים בשילוב פעילות חברתית חווייתית. בתחומים פיזיקה ואסטרונומיה מתקיימת הפעילות בשיתוף מרכז אילן רמון[73].

תחבורה

תשתיות כבישים בין עירוניים

גשר הצינורות בפארק נחל באר-שבע
פרישת השדרות המרכזיות בתוך באר שבע

את באר שבע חוצים מספר נתיבי תחבורה עיקריים.

כביש 40 / כביש 406

בעבר חצה כביש 40 את העיר באר שבע מדרום לצפון, אך עם סלילת כביש עוקף באר שבע שונה מספרו של קטע הדרך שבין צומת גורל לצומת הנוקדים (הקטע אותו עוקף כביש עוקף באר שבע) לכביש 406. כביש 406 מהווה כיום את הכניסה הצפונית והמרכזית ביותר אל העיר. התוואי שלו עבר בדרך הנשיאים (היום שדרות רגר) בסיומן של שדרות רגר ועם מפגשו עם שדרות דוד טוביהו אשר בתוואי שלו עובר כביש 25. מתאחדים שני התוואים דרומה אל שדרות חכם עד שהם נפרדים; בצומת שבין שדרות חכם, יגאל אלון ודרך אילת. ממשיך כביש 25 אל דרך יגאל אלון וכביש 406 לכיוון דרך אילת.

כביש 25

כביש 25 נכנס אל באר שבע מכיוון צפון מערב. בעבר, עד אשר נסלל מקטע באר שבע-בית קמה, כניסה זו הייתה הכניסה הראשית אל העיר. כיום כניסה זו מהווה את היציאה לערים אופקים נתיבות, שדרות, אשקלון ועוד יישובים הממוקמים צפון מערבית לבאר שבע. כביש 25 ממשיך עם שדרות דוד טוביהו עד איחודו עם כביש 406 לאחר היפרדותם הוא ממשיך דרום מזרחה לכיוון דימונה ומשם עד לצומת הערבה בו הוא נפגש עם כביש 90 (כביש הערבה).

כביש 60

כביש 60, הקרוי בעיר "דרך חברון", יוצא מבאר שבע מכיוון צפון מזרח אל חברון ומשם לירושלים. על אף היותו הדרך הקצרה ביותר מבאר שבע אל ירושלים, אין בו נוסעים רבים מפני שהוא עובר בהר, ואינו מפותח בגלל היותו בתחום הגדה המערבית. כביש זה מהווה גם את היציאה מבאר שבע לכיוון ערד וישובים הממוקמים צפון מזרחית לבאר שבע כמו עומר ומיתר.

כביש 2375

כביש זה עובר בתוואי הדרך של שדרות ג'ו אלון ומשם יוצא מהעיר ביציאה צדדית לכיוון חצרים ובסיס חצרים.

כיכרות באר שבע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כיכרות בבאר שבע

בבאר שבע ישנם למעלה מ-250 מעגלי תנועה או בלשון העם כיכרות, כשמרביתם כוללים פיתוח מושקע. תופעה ייחודית זו במרחב הציבורי היא מהגדולות בישראל. לכ-50 מעגלי תנועה אלה יש שם ייחודי והם מקושטים באלמנטים מעוצבים (פסל, מזרקה או גינון מושקע), על ידי אמנים ידועי שם (כיכר הסוסים של מנשה קדישמן, כיכר הטפטפת של ג'רמי לנגפורד). חלק מהכיכרות מנציחות אנשים ידועים, ארגונים בינלאומיים ומקומיים וחלק מציינות אירועים חשובים ומשמשות כאנדרטה. חלק הן כיכרות על שם הערים התאומות של באר שבע וחלק מהכיכרות הן מיזמי מים כמו מזרקה והן חלק ממיזם נווה מדבר עירוני.

כיכרות ידועות הן: כיכר אילן רמון, מטוס פנטום בקרבת בית הספר הטכני של חיל האוויר, כיכר האלופים בסמוך לאולם הקונכייה ובקרבה לאצטדיון טרנר שבו משחקת הפועל באר שבע, כיכר השחמט על שם אליהו לבנט, כיכר ארציאלי (הנבל) בסמוך לקונסרבטוריון העירוני ולהמשכן לאמנויות הבמה באר שבע, כיכר אוסקר לוי (המכללות) נמצאת בין המכללה הטכנולוגית לבין המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון[74][75].

רחובות עיקריים ופריסת הרחובות

רחובות העיר העתיקה, נסללו בידי הטורקים בשתי וערב. מדינת ישראל המשיכה דפוס זה רק בשכונה נוספת - שכונת דרום - וגם זאת לא במדויק. שאר שכונות העיר נבנו, כל אחת, כשלעצמה והרחובות בה תוכננו לפי הטופוגרפיה או גורמים אחרים. ישנם מספר רחובות ראשיים שמקשרים את השכונות. חלקם חוצים את העיר וחלקם יוצרים מעין כבישי טבעת.

  • שדרות רגר (לשעבר הנשיאים) הן למעשה המשכו של כביש 406. הן חוצות את רוב העיר החדשה ומגיעות עד לעיר העתיקה. שדרות אלו עוברות ליד מוסדות ציבור רבים וחשובים.
  • שדרות טוביהו הן המשכו של כביש 25. הן חוצות את העיר ממרכזה במערב עד לקצה הדרום מזרחי שלה.
  • דרך ג'ו אלון היא המשכו של כביש 3557 אל תוך העיר, כמעט עד לעיר העתיקה.
  • שדרות אליהו נאווי וחלק מדרך חברון, הם המשכו של כביש 60, בקטע שהוא בתוך העיר.
    • קטע דרך זה מהווה גם חלק מכביש הטבעת, יחד עם שדרות נפתלי הרץ אימבר, שדרות יגאל ידין, דרך מצדה, קטע משגרות רגר ושדרות דוד בן-גוריון.
    • קטע דרך זה, יחד עם שדרות נפתלי הרץ אימבר וחלק מדרך ג'ו אלון, מהווים חלק מכביש הטבעת החיצוני, יחד עם דרך אילן רמון, רחוב האצ"ל, רחוב הצדיק מירושלים ודרך אביגדור אביטל.

רחובות בולטים נוספים:

אוטובוסים

במרכז העיר מצויה התחנה המרכזית, המשרתת את תחבורת האוטובוסים הבין עירוניים מאילת ועד כרמיאל.

עד 2003 פעלה בעיר חברת תחבורה עירונית בבעלות העירייה. בשנה שירותי התחבורה בעיר הופרטו, ובמכרז להפעלת הקווים בעיר זכתה חברת האוטובוסים מטרודן שהוקמה לשם כך. החל מ-25 בנובמבר 2016 החליפה אותה חברת דן באר שבע, שלראשונה בישראל מפעילה את כל הקווים ללא תשלום לנהג, אלא רק על ידי מכשירים אוטומטיים לתיקוף, ואף לרכישת כרטיסים או טעינת כרטיסי רב קו.

רכבת

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת באר שבע – מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר ותחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה, בקרבת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, העיר מקושרת במסילות ברזל לארבעה כיוונים:

  1. לכיוון מרכז הארץ דרך קריית גת - פרויקט שדרוג מסילת הדרום שהסתיים בשנת 2012 קיצר את זמן הנסיעה ברכבת מבאר שבע למרכז הארץ וכן איפשר את הגדלת מספר הרכבות הפועלות בקו.
  2. לכיוון מרכז הארץ דרך אשקלון, גם כן במסילה כפולה.
  3. לדימונה במסילה חד כיוונית
  4. לרכבות משא בלבד, קיימת גם מסילה לנאות חובב

בשנת 2016 הוכרז על תחילת התכנון של הרכבת הקלה של באר שבע.

ספורט

בעיר קיימים מועדוני ספורט: הפועל באר שבע, מכבי באר שבע, בית"ר באר שבע ואס"א באר שבע.

בעיר אצטדיון טרנר המכיל 16,126 מקומות ישיבה מקורים, שנחנך בספטמבר 2015[76], ובו משחקת הפועל באר שבע. האצטדיון הוא חלק מ"קריית ספורט" הממוקמת בצפונה של העיר ושכוללת גם את אולם הקונכייה - היכל ספורט רב תכליתי בן 3,000 מקומות, מתחם מגרשי אימונים ומרכז נופש וספורט[77]. בעיר שכן אצטדיון וסרמיל, שהכיל 13,000 מקומות ישיבה ונהרס בשנת 2019.

באוגוסט 2013 נחנך סקייטפארק באר שבע לגולשי סקייטבורד ורולרבליידס, בעלות של כ-7.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-2800 מ"ר[78] אליו מצטרף מתחם בייק פארק באר שבע שהוקם בשנת 2018 לרוכבי אופניים על שטח של כ-5 דונם, הכולל בתוכו רחבת החלקה בגודל 2,000 מ"ר עם שלל מסלולים לפיתוח מיומנויות רכיבה[79] וביחד זהו המתחם הגדול בישראל.

כדורגל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הפועל באר שבע

בשנת 1949 הוקמה קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. קבוצות נוספות בבאר שבע הן מכבי באר שבע ומועדון ספורט באר שבע (לשעבר בית"ר באר שבע) המשחקות בליגות הנמוכות.

בשאר בתחומים

קבוצת הכדורסל של הפועל באר שבע משחקת בליגת העל בכדורסל. הפועל באר שבע אסא משחקת בליגה ב' נגב.

בשנת 1978 הוקם בבאר שבע מועדון השחייה הפועל באר שבע שפעל עד שנת 1982. פעילותו חודשה בשנת 1987. בבאר שבע מתקיימת ליגה למקומות עבודה בשחייה, משנת 2000 למאסטרס (שחיינים מבוגרים שאינם מקצועניים).

בבאר שבע קיים מועדון שחמט גדול, שהוקם בשנת 1973 על ידי אליהו לבנט. המועדון נחשב לאחד ממועדוני השחמט הטובים בישראל. המועדון זכה באליפויות ישראל רבות וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. במועדון משחקים 8 רבי-אמנים (האחוז הגבוה ביותר של רבי אמנים לנפש בעולם). באר שבע היא העיר בעלת המספר הגבוה ביותר בעולם של מאסטרים בשחמט, ביחס לאוכלוסיית העיר[80].

מועדון הפועל באר שבע באתלטיקה נוסד בשנת 1962 ובשנת 1966 הוכשר מסלול הריצה הראשון באצטדיון העירוני. המועדון הביא לעיר הישגים רבים. בשנת 1986 הוקמה קבוצת מכבי באר שבע באתלטיקה. מועדון אתלטיקה מכבי בני הנגב באר שבע, הוקם בעיר דימונה בשם מכבי בני הנגב דימונה וכלל ספורטאים מדימונה, מיתר, להבים, ירוחם ובאר שבע. בשנת 2001 נדד המועדון לבאר שבע והפך למרכז הפעילות של האתלטיקה בבאר שבע והדרום עד כה (2012). המועדון מתמחה במקצועות הזריקה והדיפה ומרבית אלופי ישראל ושיאני ישראל משתייכים למועדון.

באר שבע זכתה באלופי ישראל רבים בענף היאבקות. הענף בבאר שבע זכה בהישגים בינלאומיים עם הגעתו של המאמן דוד נטיס בשנת 1975. בשנות ה-80 שלטה הפועל באר שבע בענף בישראל באופן מוחלט.

בעיר פעילה אגודת הטניס שולחן הגדולה בישראל, הפועל "חובטי אריה" באר שבע. האגודה הוקמה בשנת 1973 והיא מיוצגת בליגות הגברים, הנשים והנוער על ידי 17 קבוצות תחרותיות. שחקני האגודה משתייכים באופן קבוע לסגלי נבחרות ישראל ומייצגים את ישראל באליפויות אירופה ואליפויות העולם.

באר-שבע בלאק סווארם משחקת בליגת הפוטבול הישראלית. קבוצת הבייסבול המקומית היא באר שבע ברייבס[81]. אס"א קאמלס היא הקבוצה המקומית ברוגבי[82].

קבוצת לקרוס באר שבע היא הקבוצה המובילה בישראל בענף זה. הקבוצה זכתה באליפות המדינה לגברים בשנים 2016 ו-2017. אס"א בן-גוריון באר שבע היא הקבוצה המקומית בכדוריד.

ראשי העירייה

ערים תאומות

שלט הכניסה לפארק גן סיאטל
פארק סיאטל בבאר שבע הנקרא גם "גן סיאטל" על שם העיר התאומה סיאטל

לבאר שבע יש קשרים עם 11 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם:[83]

הערים אדיס אבבה, אוני, וופרטל, ליון, מונטריאול וקלוז'-נאפוקה, מונצחות בכיכרות ברחבי העיר. רובן נמצאות בשדרות הערים התאומות ובקרבתו.

באר שבע בלילה
מראה העיר מתל באר שבע
באר-שבע בלילה
שכונות העיר החדשות מאנדרטת חטיבת הנגב

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ ראו הערה בדבר שטח שיפוט העירייה, קטגוריית הנדסה ותשתיות, אתר העיר(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  5. ^ בימי השלטון העות'מאני
  6. ^ על בקעת באר שבע בתקופה הכלקוליתית ראו: מאמר תרבות באר שבע הכלקוליתי- מבוא באתר רשות העתיקות, סיקור חפירות התקופה הכלקוליתית בתל באר שבע ומאמר עיתונאי ישן על תרבות באר שבע מארכיון ActivePaper. על תרבות באר שבע בתקופה הכלקוליתית ראו ספר באר שבע כותרת התקופה הכלקוליתית, הכנענית והישראלית (עמודים 27- 30) מאת יהודה גרדוס ואליהו שטרן והאנצקולופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל כותרות באר שבע - היישובים הכלקוליתיים וכותרת תל באר שבע (תל שבע) - התקופה הכלקוליתית (עמודים 127- 137) מאת אפרים שטרן
  7. ^ פטר פביאן ויצחק גלעד, היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית, באתר רשות העתיקות
  8. ^ רן שפירא, עיר מקראית בסמוך לשוק הבדווי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2003
  9. ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ח-ל"א
  10. ^ בפרשת ויצא: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". יציאתו הייתה מאולצת מחמת שאחיו עשו רצה להורגו, משום שיעקב נטל את הברכות ואת הבכורה מעשו בעורמה. ובעצת אמו רבקה ובברכת אביו, ברח יעקב לחרן, אל אחי אמו, לבן הארמי. פעם נוספת מוזכרת באר שבע כעיר מוצאם של יעקב ובניו בדרך למצרים: "וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ", ועוד
  11. ^ (לאחר הקמת מדינת ישראל עודכן הביטוי לפי גבולותיה של המדינה החדשה ומכאן נגזר הביטוי "מדן ועד אילת")
  12. ^ בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָםִ וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָעספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
  13. ^ אברהם ברטורא, טלפון בעיר האבות, הצופה, 6 באפריל 1950
  14. ^ אוריאל אופק, לעיר האבות, דבר, 23 במרץ 1959
  15. ^ עיר האבות ערוכה למצעד, הצופה, 15 באפריל 1964
  16. ^ 1800 צעדו "מעיר קברות האבות ועד עיר האבות", על המשמר, 15 במרץ 1968
  17. ^ ש. אלף, חיי דת תוססים בעיר האבות, הצופה, 7 בפברואר 1969
  18. ^ "הפועל" באר-שבע – גולת הכותרת של עיר האבות, דבר, 18 במאי 1975
  19. ^ אתר למנויים בלבד אלמוג בן זכרי, עדויות להתיישבות של יהודים בב"ש מלפני כ-2,000 שנים התגלו בעיר, באתר הארץ, 4 באפריל 2019
  20. ^ פטר פביאן, באר שבע בתקופות הרומית עד האסלאמית הקדומה, באתר רשות העתיקות
  21. ^ ניר חסון, עיר ביזנטית לרגליה של התחנה המרכזית בבאר שבע, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011
  22. ^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל – כתב עת לידיעת ארץ - ישראל, 150-151 – עם הפנים אל הנגב, עמ' 21–26.
  23. ^ רחובות ושדרות ישרים ואנכיים זה לזה כשתי וערב החלו להיבנות בתקופה זו בברצלונה ובניו יורק
  24. ^ גדעון קרסל ויוסף בן-דוד, השוק הבדווי – אבן הפינה לייסוד באר-שבע, קתדרה 77, אוקטובר 1995, עמ' 48
  25. ^ Cotterell, Paul (1986). "Chapter 3". The Railways of Palestine and Israel. Abingdon, UK: Tourret Publishing. pp. 14–31. מסת"ב 0-905878-04-3.
  26. ^ רות קרק, תולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת 1948, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 34
  27. ^ מפת באר שבע, 1930, באתר הוכנה ע"י מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  28. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 494-493
  29. ^ נתוני סקר האוכלוסין המנדטורי
  30. ^ באר שבע - בירת הנגב, אתר טיולי
  31. ^ מירב הלפרין, דובר צה"ל מודיע-ההודעות שליוו את חיינו, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמ' 13.
  32. ^ ש. פינס, לא נוותר על הנגב, דבר, 24 באוקטובר 1948
  33. ^ התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין בבאר שבע, דבר, 26 בנובמבר 1948
  34. ^ מתן אורן, ‏הקונצרט ההיסטורי ישוחזר בב"ש, באתר ישראל היום, 10 אוקטובר 2018
  35. ^ א. חלילי, ישיבה חגיגית ראשונה של עיריית באר שבע, דבר, 27 בפברואר 1950
  36. ^ מצעד גדול של פועלים בחג ההסתדרות בבאר שבע, דבר, 2 בינואר 1951
  37. ^ באר שבע, מעיר למטרופולין, אדר׳ יוספה דברה, האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, עמוד 22 אוקטובר 2014, גיליון 5(הקישור אינו פעיל, 11.6.2021)
  38. ^ הולדת התזמורת הקאמרית באר שבע, מעריב, 26 בדצמבר 1974
  39. ^ באר שבע ראשונה בפעם הראשונה, דבר, 11 במאי 1975
  40. ^ אורי בינדר, שרים, קרנבל ומתנות במשחק ההכתרה של הפועל באר-שבע, דבר, 18 במאי 1975
  41. ^ עודד בר מאיר, הכי מרגש בב"ש: ביקור אנואר סאדאת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 17 בספטמבר 2013
  42. ^ שלמה גבעון, "טיפול קוסמטי" לב"ש לקראת הביקור ביום א', מעריב, 24 במאי 1979
  43. ^ שלמה גבעון, "לשכוח את העבר" - הכריז סאדאת בבאר שבע, מעריב, 28 במאי 1979
  44. ^ ירון אנוש, ב"ש התעוררה לחיים בצאת ההמונים לקדם פני ה"ראיס", מעריב, 28 במאי 1979
  45. ^ הכתובת על הלוח..., מעריב, 28 במאי 1979
  46. ^ אילנה קוריאל, הסכם גג בבאר שבע: 20 אלף דירות ב-5 שנים, באתר ynet, 6 באוקטובר 2015
  47. ^ יהודה גרדוס ושבתאי דובר, שינויים בתפיסת המדבר – גישות חדשות לפיתוח הנגב, בתוך הפרסום תמורות בגאוגרפיה של ישראל, משרד החינוך והתרבות, 1991 .(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  48. ^ לשם השוואה, בתל אביב ובחיפה יש ממוצע שנתי של 585 מ"מ, ובירושלים 554 מ"מ.
  49. ^ (בין החורף לקיץ ובין הקיץ לחורף)
  50. ^ מידע אקלימי רב שנתי, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: אוגוסט 2011)
  51. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  52. ^ משה פריאל, רשות האוכלוסין: בבאר שבע מתגוררים 205,588 תושבים, באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  53. ^ כ- 20,00 סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכ-20,000 סטודנטים במוסדות הנוספים להשכלה גבוהה בעיר: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, מכללת ספיר, ועוד.
  54. ^ אופירה גל, היישובים בנגב ובאר שבע, הספרייה הווירטואלית של מטח
  55. ^ מטרופולין באר שבע - תוכנית מתאר מחוזית, משרד הפנים, 2011(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  56. ^ למ"ס 2015, [1], למס 2015
  57. ^ התכנית להקמת רובע חדשנות במרכז העיר באר שבע, באתר רשות מקרקעי ישראל, 22 בינואר 2020
  58. ^ נמרוד בוסו, תאכלי חול, סן פרנסיסקו: כך תהפוך באר שבע למרכז היי-טק עולמי, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2015
  59. ^ אתר למנויים בלבד אלמוג בן זכרי, 112 שנה לאחר פתיחתו, השוק הבדואי בבאר שבע ייסגר, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
  60. ^ נחנך שוק חדש בבאר שבע, דבר, 19 באפריל 1961
  61. ^ שוק קמעונאי חדש בבאר שבע, על המשמר, 17 באפריל 1961
  62. ^ תכניות לפיתוח באר־שבע, הצופה, 17 במרץ 1965
  63. ^ שרידים מהתקופה הביזאנטית נתגלו בחפירות בבאר־ שבע, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  64. ^ השוק הבדואי החדש נפתח היום בבאר שבע, מעריב, 13 באפריל 1967
  65. ^ https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/shilton-old/2007-Shilton2006/2007-Shilton2006-40-Shvakim.pdf (הקישור אינו פעיל, 21.9.2021)
  66. ^ מדרחוב להנצחת ויילר ארנו, על תרומתו אולם לקמפוס סורוקה בבאר שבע
  67. ^ "באר שבע: אדריכלות ברוטליסטית ונאו- ברוטליסטית" מאת הדס שדר בהוצאת מרכז הבאוהאוס (2014). צילומים עכשווים של שי אפשטיין
  68. ^ "באר שבע – צמיחתה של עיר: ארכיטקטורה בבאר שבע – ציוני דרך של ישראליות" בהוצאת מוזיאון הנגב לאומנות (2008)
  69. ^ מכת שמש - תערוכה אומנותית בנושא של הצלמים אומנים גבריאל בן נאים וגלעד אופיר 2014, אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר וערן טמיר טאוויל.
  70. ^ העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית
  71. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  72. ^ חדשות 2, ‏אחוזי הזכאות לבגרות: פערים גדולים בין המרכז לפריפריה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 באוגוסט 2012‏
  73. ^ תנועות הנוער, באתר כיוונים - החברה לתרבות הפנאי באר שבע
  74. ^ קרן צוריאל הררי, ימינה בדולפין, שמאלה בחליל, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
  75. ^ איליה יגורוב, 7 כיכרות 7 סיפורים, אתר באר שבע נט, 12 בינואר 2020
  76. ^ יגאל ברמן, ‏ברקת: אנחנו רוצים להגשים חלומות לאוהדים שלנו, באתר ONE‏, 21 בספטמבר 2015
  77. ^ קריית הספורט, החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע(הקישור אינו פעיל, 28.03.2018)
  78. ^ יעקב לוי, חדש בבאר שבע: מתחם סקייט-פארק גדול, באתר mynet‏ באר שבע, 11 באוגוסט 2013
  79. ^ בייק פארק: מתחם אקסטרים לאופניים נפתח בבאר שבע(הקישור אינו פעיל, 11.6.2021), באתר באר שבע סיטי, 23 באוגוסט 2018
  80. ^ "Beersheba Masters Kings, Knights, Pawns", Los Angeles Times http://articles.latimes.com/2005/jan/30/news/adfg-ichess30], 30 January 2005]
  81. ^ חני טבק, מביאים את הבייסבול לדרון, באתר האגודה הישראלית לבייסבול
  82. ^ עיריית באר שבע, דוח שנתי מס' 11 לפי חוק חופש המידע - עמ' 34
  83. ^ קשרים בינלאומיים של העיר באר-שבע


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0