פסיכה (אסטרואיד)
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | אסטרואיד |
| סיווג ספקטרלי | M |
| מיקום | חגורת האסטרואידים |
| שמות חלופיים | אין |
| תאריך גילוי | 17 במרץ 1852 |
| מגלה | אניבאלה דה גאספריס |
| מאפיינים מסלוליים | |
| אפואפסיד |
497,884,000 ק"מ (3.328 AU) |
| פריאפסיד |
375,958,000 ק"מ (2.513 AU) |
| אקסצנטריות | 0.14 |
| זמן הקפה | 1,823.115 ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | 17.34 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 3.095° |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 210×250 ק"מ |
| מסה | 2.27×1019 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 3.3 גרם/סמ"ק |
| אלבדו | 0.12 |
| בהירות מוחלטת | 5.9 |
| מהירות מילוט | ~0.159 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה ממוצעת | 160-280 K |
פסיכה (שם מלא: 16 פסיכה; באנגלית: 16 Psyche) הוא אחד מעשרת האסטרואידים בעלי המסה הגדולה ביותר בחגורת האסטרואידים. קוטרו של פסיכה מעל 200 קילומטר, ומסתו מהווה קרוב לאחוז אחד מהמסה הכוללת של חגורת האסטרואידים. יש אסטרונומים הסוברים שהוא מהווה גלעין חשוף של פרוטופלנטה.
פסיכה נתגלה בשנת 1852 על ידי האסטרונום האיטלקי אניבאלה דה גאספריס. האסטרואיד נקרא על שם פסיכה, דמות מהמיתולוגיה הרומית.
תצפיות מכ"ם מצביעות על כך שפסיכה הוא מתכתי ומורכב בעיקר מברזל ומניקל. פני השטח עשויים 90% ברזל וכמויות קטנות של פירוקסן.
גשושית פסיכה
ערך מורחב – פסיכה (גשושית)
ב-4 בינואר 2017 הודיעה נאס"א על תוכנית לשליחת גשושית לאסטרואיד פסיכה[1]. הגשושית שוגרה ב-13 באוקטובר 2023. [2]
האסטרואיד נמצא בחגורת האסטרואידים המרכזית שבמערכת השמש, בין מאדים לצדק. הוא מרוחק בערך 370 מיליון ק"מ מכדור הארץ ורוחבו 226 ק"מ[3].
קישורים חיצוניים
- Philip Perry, NASA to Explore an Asteroid Containing Enough Mineral Wealth to Collapse the World Economy, in "Big Think" website, January 27, 2017 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הודעת נאס"א על הגשושית (באנגלית)
- ^ רויטרס, נאס"א שיגרה חללית לאסטרואיד ששווה קוודריליונים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ 10,000 קוואדריליון דולר? האסטרואיד שווה כנראה פחות, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
