פעילות פאראפונקציונלית
פעילות פאראפונקציונלית (מאנגלית: Parafunctional activity) היא הפעלת אחד מחלקי הגוף בצורה שונה משימושו הטבעי. מונח זה שימושי בעיקר במקצועות רפואת השיניים על מנת לתאר שימושים פאראפונקציונליים של הפה, הלשון והלסת. דוגמאות לפעילויות פאראפונקציונליות הן חריקת שיניים, דחיקת לשון, כסיסת ציפורניים וכל שימוש של הפה שאינו קשור לאכילה, שתיה או דיבור.
ביומכניקה
בניגוד לדעה הרווחת, פעולות פונקציונליות (כלומר, פעולה טבעית של אחד מאיברי הגוף), כמו לעיסה, אינן הגורם המרכזי לשחיקה בחומר השן. פעילות פאראפונקציונלית היא כוח הרסני יותר מכמה סיבות. בעוד שבזמן הלעיסה השיניים נוגעות אחת בשנייה לעיתים נדירות, חריקת שיניים עשויה להתרחש מספר שעות ביום, בדרך כלל בזמן שינה. הלחץ המופעל על השיניים בזמן הפעולות הפונקציונליות נע בין 20 psi ל-80 psi. מן הצד האחר, הלחץ המופעל על השיניים בזמן פעולות פאראפונקציונליות יכול להגיע אף ל-3000 psi. כיוון הכוחות בזמן פעילות פונקציונלית הוא אנכי לציר האורך של השיניים. כיוון זה גורם לנזק המועט ביותר לשן כתוצאה מהמבנה האנטומי של חיבור השן לעצם. לעומת זאת, פעילות פאראפונקציונלית יוצרת כוח אופקי על השיניים.
כוחות חזקים עשויים לפעול על השיניים גם בזמן מקרים שבהם הגוף מפעיל רפלקס מגן. כאשר אדם חש בלחץ בזמן תאונת דרכים לדוגמה, הלסתות ננעלות בחוזקה. פעולה זו נחשבת פעולה פאראפונקציונלית, למרות שיש לה תפקיד פונקציונלי.
השלכות קליניות
לכוחות החזקים שמופעלים בזמן הפעילות הפאראפונקציונלית משמעות בבחירת הטיפול הנכון למטופל. הכוחות שמופעלים בזמן הפעילות חזקים בעשרות מונים על הכוחות הטבעיים שפועלים על השיניים בזמן מנוחה. לעיתים, שיחזורים דנטליים, כמו כתרים וסתימות, עשויים להיות מושפעים מפעילות שכזאת וליפול או להישחק תוך זמן קצר. לכן, במקרים כאלה רופא השיניים יעדיף להציע למטופל טיפול שעמידותו לפעילות הפאראפונקציונלית גבוהה יותר מאשר טיפולים אחרים.
ראו גם
