פפרזה
 | |
| פפערשא ליד אאוגסבורג על מפה משנת 1830 |
פפרזה (בגרמנית: Pfersee; בכתיב העברי הארכאי: פפערשׂא או פפערשׂי) היא שכונה במערב אאוגסבורג, שהייתה עד 1911 עיר עצמאית. במאה ה-18 וה-19 התקיימה בה קהילה יהודית גדולה.
היסטוריה
פפרזה נזכרת בכתובים לראשונה בשנת 800 לספירה, אך קיים יסוד להניח שהיישוב במקום התקיים ברציפות לפחות מאז ימי הרומאים.
בימי הביניים היה הכפר בבעלות פרטית, סמוך לעיר אאוגסבורג.
החל מאמצע המאה ה-19 חל פיתוח תעשייתי מואץ במקום והוקמו בו מפעלים. בראשית ינואר 1911 השתלב באאוגסבורג כפרבר תעשייתי. בימי מלחמת העולם השנייה העסיקו הנאצים עובדי כפייה ממחנה הריכוז דכאו בפפרזה, בעיקר במפעל של מסרשמיט.
יהודי פפערשא
יהודים ישבו בפפערשא כבר מן המאה ה-16. במאה ה-18 הייתה הקהילה היהודית במקום, הקהילה המרכזית באזור, ומקום מושבו של רבה הראשי של שוואביה.
כמה מרבני פפערשא התפרסמו בכינוי "חכמי פפערשא". ביניהם נודעו:
- רבי ליברמן, בן זמנו וחברו של רבי יוסלמן מרוסהיים.
- רבי חנוך הניך, שנמלט מפולין בעת פרעות ת"ח ות"ט לפראג, ולאחר תקופת רבנות קצרה באטינגן הגיע לפפערשא.
- רבי יהודה ליב, בנו, החליף אותו כרבה של פפערשא, הוא השלים את ספרו של אביו "ראשית ביכורים" וחיבר ספרים נוספים. (כיהן בפפערשא במשך 33 שנים ה'תכ"ג, 1663 - ה'תנ"ו, 1696[1]).
- רבי חנוך זונדל, חתנו של רבי יהודה ליב. בנו רבי יעקב יהודה ליב פפערשא היה דיין בקהילות אה"ו, מחבר "לשם זבח"
- רבי יצחק אולמא גינצבורג[2]
- רבי יהודה ליב ב"ר יששכר בער אופנהיים, מחבר "מנחת יהודה" ואחיינו של רבי דוד אופנהיים
- רבי יוסף יוזל (יוזבל)[3]
- רבי יצחק זעקיל עטהויזן (1730–1763), מחבר "אור נעלם"
- רבי אברהם בנימין זאב וולף שפירא[4] (נפטר ב-1792)
באמצע המאה ה-19 גדל היישוב היהודי באאוגסבורג עצמה, בין היתר גם על חשבון היישוב בפפערשא שהלכה והתרוקנה מיהודיה.
ב-1904, בעת כתיבת האנציקלופדיה היהודית, כבר לא ישבו יהודים במקום.
מפורסם גם ש"ס פפערשא, כתב יד של התלמוד הבבלי שהיה בידי הקהילה ומצוטט בספרות התורנית. כתב היד הועבר לאוניברסיטת מינכן, ונודע בכינויו כתב יד מינכן 95. הוא שימש את הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ בכתיבת "דקדוקי סופרים".
קישורים חיצוניים
- גוטהרד דויטש ומשה ליב במברגר, פפערשא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מכתב יד בנו, מצוטט אצל: נפתלי בן-מנחם, שבלים בשדה ספר: יז. "רבני פפערשי", סיני, סא, עמ' קצג ואילך; ואצל: הרב משה דוד צ'צ'יק, "ממזרח שמש עד מבואו", ירושתנו, א (תשס"ז), עמ' לז-לח.
- ^ תשובתו נדפסה בספר 'חינוך בית יהודא', פפד"מ תס"ח, סימן ח. בנו, רבי שמואל זיינוויל היה חותנו בזיווג שני של רבי אברהם ברודא.
- ^ עליו ראו: דובער וכשטיין, הערות לס' מזכיר נשמות, הצופה לחכמת ישראל, 7, 1923, עמ' 339.
- ^ מצוטט בספרי האחרונים בשם "ר' וולף הלוי", עליו ראו: משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, מערכת א, פריט קז, באתר היברובוקס
