פצצת זרחן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסוי של פצצת זרחן אשר בוצע על ידי צבא ארצות הברית, 1921
ארגז צה"לי של פצצת מרגמה מסוג "עשן מתפוצץ"

פצצת זרחן היא פצצה המבוססת על זרחן לבן. הזרחן שבפצצה מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן וממשיך לבעור עד התכלותו כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, גורם החומר לכוויות[1].

צבא ארצות הברית השתמש במתקפה על פלוג'ה שבעיראק בפצצות זרחן 155 מ"מ תוצרת ארצות הברית. עם פיצוצן באוויר שולחות פצצות הזרחן 116 "זרועות" של עשן דליק ברדיוס של 125 מטר. המגע עם החמצן גורם לעשן להידלק ולבעור בטמפרטורה של 816 מעלות צלזיוס. כאשר החומר הדליק פוגע בעור אנושי הוא שורף את העור וממשיך לבעור, עד העצם. קורבנות הפגיעה חווים כוויות קשות וכמעט בלתי ניתנות לטיפול, ובמקרים רבים מתים מהפצעים[2].

שימושים

לפצצות הזרחן מספר שימושים:

סימני פגיעה

סימנים לפגיעת זרחן:

  • ריח של בשר שרוף
  • כאבים עזים
  • פגיעה מרסיס גדול – כתם ירוק, פגיעה מרסיס קטן – נקודות שחורות
  • בחושך הפגיעה תזרח
  • עשן לבן
  • כוויות צהובות באזורים הנגועים וריח שום אופייני

טיפול

עזרה ראשונה המוגשת לנפגע זרחן נועדה למנוע מגע של החומר עם חמצן, וכוללת שטיפת האזור עם כמויות רבות של מים תוך חבישתו עם תחבושת ספוגה במים תוך הפשטה מלאה של הנפגע לזיהוי פגיעות נוספות.

בחוק הבין-לאומי

פצצת זרחן, גם זו המשמש ליצירת עשן, היא "נשק תבערה" עליו חלים המגבלות של הפרוטוקול השלישי של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. הפרוטוקול לא חל על פצצות עשן סטנדרטיות המשמשות למיסוך.

ישראל חתומה רק על הפרוטוקול הראשון והשני של האמנה. על הפרוטוקול השלישי, האוסר על שימוש בפצצות זרחן, חתמו 115 מדינות[3].

השימוש בפצצות זרחן בצה"ל

במשך שנים השתמש צה"ל בפצצות זרחן לצורך סימון ומיסוך. במהלך מבצע עופרת יצוקה צה"ל ירה כ-200 פצצות מרגמה זרחניות, בקוטר 81 מ"מ ו-120 מ"מ, בתוך שטח מיושב[4]. לפחות 12 תושבים בעזה מצאו את מותם מפגיעת זרחן. עשרות נוספים ספגו כוויות קשות.

ארגון Human Rights Watch פרסם תחקיר יסודי על השימוש הישראלי בזרחן לבן[2], וגם הארגון שוברים שתיקה פרסם עדויות של חיילי צה"ל שהעידו על "שימוש גדול בזרחן" לצורך ירי על בתים שחשודים כממולכדים[5]. לאור הביקורת הוחלט בצה"ל להצטייד בתחמושת חליפית שאינה מכילה זרחן[6]. במלחמת חרבות ברזל, פרסם העיתון וושינגטון פוסט כי על פי ניתוח שרידי פגזים מכפר בדרום לבנון, ישראל השתמשה במהלך המלחמה בפצצות זרחן במתקפות בדרום לבנון.[7][8]


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פצצת זרחן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ynet, דו"ח: השימוש בזרחן ברצועת עזה - פשע מלחמה, באתר ynet, 25 במרץ 2009.
  2. ^ 2.0 2.1 בעז גאון, דוח ארגון זכויות אדם: ישראל השתמשה בזרחן, באתר nrg‏, 28 במרץ 2009
  3. ^ UNODA Treaties, באתר האו"ם, ‏2021 (באנגלית)
  4. ^ עמוס הראל, צה"ל ירה בלחימה 20 פצצות זרחניות לשכונה מיושבת, באתר הארץ, 21 בינואר 2009
  5. ^ חיילים מספרים על מבצע עופרת יצוקה, באתר שוברים שתיקה, ‏יוני 2009
  6. ^ אחיקם משה דוד, עקב הביקורות בעולם: צה"ל נפרד מהזרחן, באתר nrg‏, 25 באפריל 2013
  7. ^ ליאור בן ארי, דיווח בארה"ב: ישראל השתמשה בפצצות זרחן בתקיפה בלבנון, באתר ynet, 11 בדצמבר 2023
  8. ^ N12 - דיווח: ישראל השתמשה בדרום לבנון בפצצות זרחן לבן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 בדצמבר 2023‏
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0