פקודת המטבע
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 16 באוגוסט 1948 |
| תאריך חקיקה עברי | י"א באב תש"ח |
| גוף מחוקק | מועצת המדינה הזמנית |
| חוברת פרסום | עיתון רשמי-מועצת המדינה הזמנית, תוס' א' -15, עמ' 39 |
| מספר תיקונים | 20 |
| נוסח מלא | פקודת המטבע, תש"ח-1948 |
| תאריך פקיעה | 23 במאי 1980 |
פקודת המטבע היא פקודה שנחקקה בשנת 1948, על ידי מועצת המדינה הזמנית, שקבעה כי המטבע במדינת ישראל יהיה הלירה הישראלית. הפקודה עמדה בתוקפה עד לשנת 1980 בה הונהג השקל כהילך חוקי במדינת ישראל.
רקע היסטורי לחקיקת הפקודה
ב-1927 נחקק דבר המלך במועצה על מטבעות פלשתינה (א"י), ויצר את הבסיס החוקי למטבע ארץ-ישראלי. לאחר תאריך זה הנפיקו שלטונות המנדט לראשונה שטרות ומטבעות הנקובים בלירה ארץ ישראלית (לא"י). הלא"י הוצמדה ללירה שטרלינג במסגרת של מועצת מטבע ביחס ההמרה של 1:1. כך, הייתה הלא"י חלק מגוש השטרלינג.
עם תחילת הדיונים על סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בנובמבר 1947, הודיעו הבריטים שהישארות בגוש השטרלינג תהיה החלטה של השלטון החדש שיוקם בארץ ישראל[1]. ב-22 בפברואר 1948 הוצאה ארץ ישראל המנדטורית באופן רשמי מגוש השטרלינג בעקבות החלטת ממשלת בריטניה[2][3]. הוועד הלאומי החל בתכנון הנפקת מטבע חדש, עוד לפני הכרזת העצמאות[4]. ב-16 באוגוסט 1948 נחקקה פקודת המטבע בה נקבע כי הלירה הישראלית מחליפה את הלא"י. בישיבת מועצת המדינה הזמנית בה הוחלט על המטבע החדש הציג אליעזר קפלן שתי פקודות, האחת היא פקודת המטבע, ולפיה תהיה המטבע לירה ישראלית המחולקת לאלף מיל, והשנייה פקודת שטרי בנק שכללה אמנה בין מדינת ישראל לבנק אנגלו-פלשתינה בדבר הנפקת השטרות החדשים[5]. קפלן הבהיר כי מטבע עצמאי הוא ערובה לאי-תלות כלכלית, וכי ממשלת בריטניה ניסתה לשים את ישראל ב"טבעת חנק" כשבסמוך להכרזת המדינה עזבו נציגי מועצת המטבע את הארץ, ועמם כלל מלאי המטבעות הארץ-ישראלים[6].
שינויים ותיקונים
עם חקיקת חוק בנק ישראל בשנת 1954, בוטלה רוב הפקודה, ונותרו בתוקף רק סעיפים 1 ו-2 בהם נקבע כי המטבע הישראלי הוא לירה המחולקת לאלף מיל, וכן כי בחקיקה הנוקבת במטבע לירה ארץ-ישראלית, יש לקרוא לירה ישראלית.
בשנת 1959 קבע תיקון לחוק כי חלוקת הלירה לאלף מיל (או פרוטות) בטלה, ובמקומה תחולק הלירה למאה אגורות. כן נקבע כי נגיד בנק ישראל יהיה רשאי לתפוס ולהשמיד מטבעות שהוא סבור כי הן מזויפות[7].
ביטול החוק
בשנת 1969 קבע תיקון לחוק כי המטבע הישראלי הוא השקל, אולם התיקון ייכנס לפועל עם החלטת שר האוצר. החלטה זו לא התקבלה במשך למעלה מעשור. בנובמבר 1977 המליץ נגיד בנק ישראל ארנון גפני ליישם את החוק מ-1969 ולהנפיק מטבע חדש שייקרא "שקל". במאי 1978 אישרו ראש הממשלה מנחם בגין ושר האוצר שמחה ארליך את המלצת הנגיד. ההחלטה על שינוי המטבע נשמרה בסוד עד למועד השינוי עצמו ב-22 בפברואר 1980. בשל האינפלציה הגבוהה ירד ערכה של הלירה (שערכה ביום ביטולה היה כ-40 לירות לדולר אמריקני אחד), ולכן הוחלט כי ערכו של השקל יהיה 10 לירות. כיוון שבינתיים התחלף שר האוצר, הודיע על השינוי שר האוצר החדש יגאל הורביץ. המעבר נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל, תש"ם-1980[8]. החוק החדש ביטל את פקודת המטבע באופן סופי.
קישורים חיצוניים
היסטוריית החקיקה של פקודת המטבע, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
- ↑ אין ודאות שארץ ישראל תישאר בגוש השטרלינג, משמר, 16 בנובמבר 1947
- ↑ נון בן נון, מה מביאה הוצאתנו מגוש השטרלינג, דבר, 23 בפברואר 1948
- ↑ שער הלירה שלנו גבוה משער הליש"ט, מעריב, 3 במרץ 1948
- ↑ צבי לביא, המזימה שכשלה: כך גירשו הבריטים את ארץ ישראל מגוש השטרלינג, באתר ynet, 7 בינואר 2018
- ↑ גד ליאור, לאחר 76 שנים: נמצאה האמנה להדפסת שטרות הכסף הראשונים של המדינה, באתר ynet, 13 במאי 2024
- ↑ א. קפלן מסביר את הנהגת המטבע הישראלי, דבר, 17 באוגוסט 1948
- ↑ חוק לתיקון פקודת המטבע, התשי"ט - 1959, ס"ח 289 מיום 14.8.1959, עמ' 183
- ↑ חוק מטבע השקל תש"ם-1980, באתר נבו.
פקודת המטבע41210782Q135486031