פרגזיה
פרגזיה (בפורטוגזית: freguesia) היא יחידת חלוקה מנהלית טריטוריאלית הקטנה ביותר בפורטוגל וגם בכמה מושבות פורטוגזיות לשעבר, כמו מקאו, שהיא חלק מסין וכף ורדה שבאפריקה. היא שקולה למועצה מקומית, להבדיל מ"פארוקיה" (paróquia), שהיא יחידת חלוקה כנסייתית. הפרגזיה ממלאת בפורטוגל גם תפקיד של יחידת חלוקה אלקטורלית.
הפרגזיה היא תת-יחידה של היחידה הקרויה "קונסליו" (concelho, "מועצה"), שמשמעותה היא "מוניקיפיום". הפרגזיה מנוהלת על ידי "ז'ונטה" (junta de freguesia) הנבחרת מתוך אספת הפרגזיה (assembleia de freguesia) העומדת לבחירה כל 4 שנים. בראש הז'ונטה עומד יושב ראש.
לפורטוגל יש 4261 פרגזיות ו-308 קונסליוש.
בפורטוגל
אטימולוגיה והיסטוריה
המילה "פרגזיה" נוצרה מהלחמת המילים הלטיניות Filli Eclesiae (פילי אקלסיאה), כלומר "בני הכנסייה".
עד לתקופת הליברליזם בהיסטוריה של פורטוגל, במאה ה-19, המושגים "פרגזיה" ו"פארוקיה" והמושגים "קונסליו" (מועצה) ו"מוניסיפה" (מוניקיפיום) היו מילים נרדפות. זאת מפני שפורטוגל ירשה מבנים אזרחיים וכנסייתיים שהיו מעורבבים מימי הביניים. המושג "פְרֶגֵש" (freguês), תושב הפרגזיה, זהה לזה של חבר הפארוקיה, נתון לניהולו של הכומר.
הרפורמה המנהלית מ-18 ביולי 1835 קבעה מבנה אזרחי נבדל, שנקרא "זיונטת הפארוקיה" (Junta de Paróquia), שהינו אוטונומי לעומת המבנה המנהלי הכנסייתי. למרות שהז'ונטה האוטונומית (המוסד הפועל המקומי) לקח לאחריותו את ניהול העניינים האזרחיים של הפארוקיה, ההתייחסות לאזרחים ולחלוקת השטח ממשיכה להיות כאל חלוקה מנהלית כנסייתית.
אחרי מהפכת 1911 המשטר הרפובליקני, האנטיקלריקלי, החליט להבליט את ההבחנה בין המבנים האזרחיים ובין אלו הכנסייתיים של המדינה. בהתאם לחוק מס. 621 מ-23 ביוני 1916, ה"פארוקיות" האזרחיות קיבלו את השם "פרגזיות" והז'ונטה שלהן שינתה את שמה ל"ז'ונטה דה פרגזיה".
כל קונסליו יכול להתחלק לכמה פרגזיות. קיימים שישה "קונסליוש" בפורטוגל המורכבים מפרגזיה אחת, כלומר הקונסליו זהה לפרגזיה: אלפיראסה (Alpiarça), האי קורבו (Corvo), פרטו סאנטו (Porto Santo), סאו בראש דה אלפורטל (São Brás de Alportel) וסאו ז'ואו דה מדיירה (São João da Madeira). הקונסליו הכולל הכי גדול של פרגזיות הוא בארסלוש (Barcelos), בו קיימות 89 פרגזיות.
לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה קיימות בפורטוגל 4,257 פרגזיאש.[1]
השלטונות הפרטוגזים מחלקים את פרגזיות לשלושה סוגים:
- פרגזיות עירוניות עם צפיפיות אוכלוסין מעל 500 תושבים/קמ"ר או עם יותר מ-5,000 תושבים.
- פרגזיות חצי-עיריונית עם צפיפות בין 500 - 100 תושבים/קמ"ר או אוכלוסייה בין 2,000-5,000 תושבים.
- פרגזיות כפריות - השאר.
בארצות אחרות
במקאו ישנם שני קונסליוש ושבע פרגזיאש. בכף ורדה, לעומת זאת, ישנם 22 קונסליוש ו-32 פרגזיאש.
בברזיל עדיין משתמשים, באופן מסורתי, במושג "פרגזיה" במקרה של כמה רבעים היסטוריים של ערים מסוימות. לדוגמה, בעיר פלוריאנופוליס, בירת מדינת סנטה קטרינה קיימות פרגזיות גמו ריבייראו דה איליה (Ribeirão da Ilha) (1749), נוסה סניורה דא קונסייסאו דה לגואה (Nossa Senhora da Conceição da Lagoa) (1750 או Lagoa da Conceição) ונוסה סניורה דאס נסידאדס דה סנטו אנטוניו דה לישבואה (Nossa Senhora das Necessidades de Santo Antônio de Lisboa).
תת חלוקה אנלוגית קיימת גם במדינת לואיזיאנה בארצות הברית. בספרד יחידות דומות נקראות פרארוקיאס parroquia, לפי שם החלוקה הכנסייתית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוקת פורטוגל סעיף 245 (בפורטוגזית)
- פורטל הפרגזיות ברשת (בפורטוגזית)
הערות שוליים
