פרדריק מולנברג
 | |||||
| לידה | טראפה, פנסילבניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | פרדריק אוגוסטוס קונראד מולנברג | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
פדרליסטים (לפני 1791) אנטי-פדרליסטים (1795-1791) המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית (1795-1801) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
פרדריק מולנברג (באנגלית: Frederick Augustus Conrad Muhlenberg; 1 בינואר 1750 - 4 ביוני 1801) היה כומר ופוליטיקאי אמריקאי, הראשון אשר שימש בתפקיד יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית. כומר לותרני על פי מקצועו, מולנברג שימש גם כנציג לוועידת החוקה של מדינת פנסילבניה וכנציג לקונגרס ארצות הברית מטעם מדינה זו. מולנברג נולד בטראפה (Trappe) פנסילבניה. הבית שבו התגורר בעיירה, וידוע בימינו כ"בית יושב הראש", נמצא בתהליך שימור ושחזור לתקופה שבה התגורר במקום[1].
משפחתו, ראשית חייו ותפקידו ככומר
מולנברג נולד בטראפה, פנסילבניה, להורים אנה מריה (לבית ויזר) והיינריך מלכיור מולנברג, השלישי מבין 11 אחים ואחיות, מתוכם הגיעו שבעה לבגרות. אביו, אשר היגר מגרמניה לפנסילבניה ב-1742, נחשב לפטריארך הראשון ולמייסדה של הכנסייה הלותרנית באמריקה[2]. סבו מצד אימו היה מנהיג קולוניאלי בפנסילבניה ממוצא גרמני בשם קונראד ויזר. אחיו, פיטר, היה גנרל בצבא הקונטיננטלי ואחיו גוטהילף היינריך ארנסט היה בוטנאי[3][4].
ב-1763, בצוותא עם אחיו פיטר והיינריך, נסע מולנברג לגרמניה ללימודים ב-Franckesche Stiftungen שבהאלה וב-1769 התקבל ללמוד באוניברסיטה באותה עיר שם למד תאולוגיה. מולנברג הוסמך לכמורה על ידי הכנסייה הלותרנית בפנסילבניה ב-25 באוקטובר 1770, הטיף בקהילות שבעיירות סטאוצ'ברג (Stouchsburg) ולבנון (Lebanon) שבפנסליבניה בין השנים 1770 ל-1774 ולאחר מכן בעיר ניו יורק עד 1776. כאשר נכנסו הבריטים לניו יורק עם תחילתה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית נמלט מולנברג, אשר צידד במורדים, וחזר לעיירת הולדתו טראפה. לאחר מכן עבר להתגורר בניו הנובר טאונשיפ שבפנסילבניה ושימש ככומר שם ובקהילות של אוליי (Oley Township) וגושנהופן (Goshenhoppen) עד אוגוסט 1779.
ב-15 באוקטובר 1771 נשא מולנברג לאישה את קתרין שפר (Catherine Schaeffer), ביתו של מזקק סוכר עשיר מפילדלפיה, ולזוג נולדו ששה ילדים.
קריירה פוליטית
הקונגרס הקונטיננטלי
מולנברג היה חבר בקונגרס הקונטיננטלי ב-1779 וב-1780, שירת בבית הנבחרים של פנסילבניה מ-1780 ועד 1783 ונבחר ליושב הראש של בית הנבחרים של פנסילבניה ב-3 בנובמבר 1780. מולנברג היה נציג ונשיא ועדת החוקה של פנסילבניה ב-1787 שהתכנסה כדי לאשרר את החוקה והיה הראשון מבין החותמים על מגילת הזכויות של ארצות הברית[2][5][6].
בית הנבחרים של ארצות הברית
מולנברג שימש כחבר בית הנבחרים מטעם פנסילבניה בקונגרס הראשון והשלישי ונבחר לשמש גם כיושב הראש הראשון והשלישי של קונגרסים אלה. מולנברג לא הציע את מועמדותו לכהונה נוספת כיושב ראש ב-1796 וב-29 באפריל אותה שנה, בתפקידו כיושב ראש הוועדה השלמה (Committee of the Whole), היה הקול המכריע לצורך החוק עבור הקצאת כסף לביצוע אמנת ג'יי (Jay Treaty) בין ארצות הברית לבריטניה, אשר נחתם ב-19 בנובמבר 1794. ההצבעה הביאה לסופה של הקריירה הפוליטית שלו, מכיוון שהאמנה לא הייתה מקובלת על אמריקנים רבים ומולנברג לא העמיד עצמו לבחירה פעם נוספת. ההצבעה גם כמעט ועלתה לו בחייו: גיסו, שהיה רפובליקני קנאי, ניסה להורגו באמצעות דקירה בגבו[7][8][9].
ב-1794, במהלך כהונתו השנייה של מולנברג כיושב ראש, נדחתה הצעה ברוב של 42 מול 41 לתרגם חלק מהחוקים לגרמנית. מולנברג, אשר נעדר מההצבעה, צוטט כביכול באומרו ש"ככל שיהפכו הגרמנים מהר יותר לאמריקאים כן ייטב" ("The faster the Germans become Americans, the better it will be"). אף על פי שלא הצביע כנגד ההצעה, נולדה עקב כך האגדה האורבנית אגדת מולנברג, לפיה הצבעתו כנגד ההצעה מנעה מגרמנית להפוך לשפה רשמית בארצות הברית[10][11].
על פי אגדה אחרת, היה למולנברג חלק בקביעת אופן הפנייה לנשיא ארצות הברית כ"אדוני הנשיא" (Mr. President), זאת לעומת הצעותיו של ג'ון אדמס, אשר תמך בתארים בריטיים מסורתיים, כגון "הוד מלכותו הנשיא", ו"הוד מעלתו, נשיא ארצות הברית ומגן חירותנו"[12].
משרות אחרות
במהלך העשור של 1780 ניהל מולנברג חנות כלבו בסמוך לביתו שבטראפה. עם מותו של חותנו, דייוויד שפר, נכנס מולנברג אל עסקי זיקוק הסוכר וצבר בזכותו הון רב ורכש מעמד חברתי והשפעה פוליטית ניכרת.
מולנברג שימש כנשיא מועצת הצנזורים של פנסילבניה. בין השנים 1790 ל-1797 היה נשיא האגודה הגרמנית של פנסילבניה. ב-8 בינואר 1800 מונה לגזבר משרד הקרקעות של פנסילבניה ושימש בתפקיד זה עד למותו בלנקסטר ב-4 ביוני 1801, בגיל 51[3].
מותו ומורשתו
מולנברג נקבר בבית הקברות וודווארד היל (Woodward Hill Cemetery) שבלנקסטר. הבית בו התגורר בילדותו, ובשלב מאוחר יותר של חייו, בטראפה שבפנסילבניה מכונה "בית יושב הראש". הבית ניצל מהריסה בזכות התארגנות של תושבים מקומיים אשר רכשו אותו ב-2004 והחלו בפרויקט שימור ושחזור לתקופה בה חי מולנברג, תהליך הנמשך גם בימינו[13].
במלחמת העולם השנייה נקראה לכבודו אוניית הליברטי סס. פ.א.ק. מולנברג (SS F. A. C. Muhlenberg)[14].
לקריאה נוספת
- Hess, Stephen. America's Political Dynasties: From Adams to Clinton. Brookings Institution Press, 2015. מסת"ב 0815727100. עמודים 153–174
קישורים חיצוניים
- פרדריק מולנברג באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- "MUHLENBERG, Frederick Augustus Conrad". History, Art & Archives - United States House of Representatives
הערות שוליים
- ^ "Restoration". The Speaker's House
- ^ 2.0 2.1 Lang, J. Stephen. The Christian History Devotional: 365 Readings and Prayers to Deepen and Inspire Your Faith. Thomas Nelson Inc, 2012. מסת"ב 1400204348. עמוד 163
- ^ 3.0 3.1 Minardi, Lisa. "Frederick Muhlenberg (1750-1801)". Immigrant Entrepreneurship: German-American Business Biographies, 1720 to the Present. German Historical Institute
- ^ Hess, עמודים 155-158
- ^ Puleo, Stephen. American Treasures: The Secret Efforts to Save the Declaration of Independence, the Constitution, and the Gettysburg Address. St. Martin's Press, 2016. מסת"ב 1466872748. עמוד 174
- ^ Hess, עמודים 160-161
- ^ "Muhlenberg, John Peter Gabriel", Encyclopædia Britannica, 11th ed., Vol. 18, Cambridge: Cambridge University Press, 1911
- ^ Hess, עמוד 165
- ^ "Frederick Muhlenberg". The Speaker's House
- ^ Louden, Mark L. Pennsylvania Dutch: The Story of an American Language. JHU Press, 2016. מסת"ב 1421418282. עמודים 123-129
- ^ Bastian Sick, "German as the official language of the USA?". Spiegel Online . 19 May 2004
- ^ Boller, Paul F. Presidential Campaigns: From George Washington to George W. Bush. Oxford University Press, USA, 2004 מסת"ב 0195167163. עמוד 4
- ^ "The Speaker’s House"
- ^ Williams, Greg H. The Liberty Ships of World War II: A Record of the 2,710 Vessels and Their Builders, Operators and Namesakes, with a History of the Jeremiah O'Brien. McFarland, 2014. מסת"ב 0786479450. עמוד 74
