פרוזליטיזם
פּרוֹזֶלִיטִיזם (באנגלית: Proselytism, מיוונית: Προσηλυτισμός) היא תעמולה דתית במטרה להפיץ את אמונתה בקרב אנשים אחרים. לעיתים מתייחס המונח גם לתהליך המרת דת עצמו, וגם לתעמולה או תהליך השכנוע שהוביל להמרת הדת[1]. פרוסליזם אינו חוקי במדינות מסוימות[2]. עם זאת, הזכות להמיר דת מעוגנת בסעיף 18 בהצהרת זכויות האדם של האו"ם[3].
מקור ופירוש המילה
פרוזליטיזם נגזר מהמילה היוונית προσ- (pros-, "לכיוון") ומהמילה ἔρχομαι (érchomai, "אני בא") בצורה של προσήλυτος (prosélytos, "הגיע לאחרונה").
מבחינה היסטורית בקוינה, השפה היוונית העתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס - 300 לספירה), בתרגום השבעים של התנ"ך ובברית החדשה, המילה פרוסליט ציינה גוי ששקל גיור ליהדות. אף שהמילה פרוטליזם התייחסה במקור ליהדות (וליהודים-נוצרים)[4], היא מתייחסת כיום לניסיון של כל דת או אנשים דתיים להמיר אנשים לאמונותיהם, או לכל ניסיון לשנות את דעתם של אנשים לנקודת מבט אחרת, דתית ולא דתית. בנצרות המודרנית המונח נתפס כפז'ורטיבי כלומר שלילי, בניגוד לאוונגליזם (אנ'). מועצת הכנסיות העולמית מגדירה פרוזליטיזם כניסיון להמיר אדם לנצרות באופן לא הגון על ידי שוחד, או כפייה[5].
ביהדות
ערך מורחב – חזרה בתשובה
היהדות לא רואה בעין יפה את הפצת היהדות בקרב לא יהודים, והיא מגיירת לא-יהודים רק אם הם מתעקשים לקבל עליהם עול תורה ומצוות. במקום זאת, היהדות מעודדת לא-יהודים לחיות אך בלבד על פי שבע מצוות בני נח (כמו בדתות האברהמיות האחרות: הנצרות והאסלאם), מה שמבטיח מקום בעולם הבא. בימי קדם, אלה שאינם יהודים שומרי מצוות יכולים להיות גרים תושבים, מונח שעדיין משמש לעיתים באופן בלתי פורמלי כדי להתייחס למי ששואף לבצע את מצוות בני נח ומי שיצטרף לעם היהודי בעולם הבא.
באופן כללי, ביהדות מצופה שכל שאדם שמתגייר יעשה זאת מרצונו החופשי ועל דעת עצמו בלבד. מקור נפוץ למתגיירים הם בנות זוג שהתחתנו עם יהודי, אם כי ישנם גם אנשים רבים המצטרפים מסיבות רוחניות או אישיות אחרות; אנשים אלה נקראים "יהודים על פי בחירה"[6].
בשונה מכך, יהודים "חילוניים", היהדות רוצה ותומכת בפעילות להחזרתם בתשובה, משום שהיא רואה בהם בנים אובדים. מסיבה זו צמחה בישראל החל משנות ה-70 תנועת החזרה בתשובה[7]
באסלאם
- ערך מורחב – דעוה
הגרסה המוסלמית של פרוזליטיזם נקראת דָעוה או דעווה (دعوة, מילולית: "קריאה", "הזמנה") באופן מסורתי, הדעוה התייחסה להפצת האסלאם ללא-מוסלמים ברחבי העולם ("הזמנתם" לדת), באמצעים לא אלימים. כיום קיימת גם פעילות דעוה של תנועות אסלאמיות כדי לקרב מוסלמים "חילוניים" לדת.
בנצרות
- ערך מורחב – מיסיון
נוצרים רבים רואים את חובתם למלא את הציווי, להפצת "הבשורה" ולהטביל כמה שיותר אנשים לנצרות. ברוב זרמי הנוצריות יש ארגונים המוקדשים לעבודה מיסיונרית הכוללת באופן חלקי או מלא פרוטליזם של הלא דתיים ואנשי דתות אחרות (כולל לפעמים גרסאות אחרות של הנצרות). אצל עדי ה' ומורמונים יש דגש מיוחד בדוקטרינה שלהם על פעילות של פרוזליטיזם[8][9].
יש נוצרים שמגדירים את הפרוסליזציה בצורה צרה יותר כניסיון להמיר אנשים ממסורת נוצרית אחת לאחרת; אלה שמשתמשים במונח בדרך זו רואים בדרך כלל את הנוהג כלא לגיטימי ובניגוד לאוונגליזם, הממיר את הלא-נוצרים לנצרות. עם זאת הגבול משתנה מקבוצה לקבוצה. מועצת הכנסיות העולמית הגדירה את פרוזליטיזם כ"אמצעי לא הוגן", ופרסמה רשימת של דוגמאות לפעולות פרוסליזציה לא הוגנות[5]. הפטריארכיה של מוסקבה גינתה שוב ושוב בתוקף את מה שהיא מתארת כפרוזליטיזם קתולי של נוצרים אורתודוקסים ברוסיה, ולכן התנגדה לפרויקט בנייה קתולי באזור ברוסיה בה הקהילה הקתולית קטנה. הכנסייה הקתולית טוענת שהיא תומכת בקהילה הקתולית הקיימת ברוסיה ואינה מנסה להמיר אחרים[10]. בשנת 1993 פורסמה "הצהרת בלמנד" (אנ'), על פרוזליטיזם בין הכנסייה הקתולית לבין הכנסייה האורתודוקסית.
בדתות אחרות
בדתות של הודו: בודהיזם, הינדואיזם, ג'ייניזם וסיקיזם אין מסורת של פרוזליטיזם. התפיסה הרווחת היא של פלורליזם דתי, הכרה וקבלה של דתות שונות כבעלות מעמד זהה וקידום של דו-קיום. הכרה שלכל אדם יש זכות להאמין בכל אמונה בחופשיות ואף הכרה שאנשים יכולים להאמין במספר דתות או אמונות במקביל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Definition of proselytism". The Free Dictionary. נבדק ב-25 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Religion, Politics, and Globalization: Anthropological Approaches – Page 224, Galina Lindquist, Don Handelman – 2012
- ^ "Universal Declaration of Human Rights". www.un.org (באנגלית). 6 באוקטובר 2015. נבדק ב-26 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Theological Dictionary of the New Testament, Bromiley ed, VI p 742
- ^ 5.0 5.1 Gros, Jeffrey; Meyer, Harding; Rusch, William G. (2000). Growth in Agreement II: Reports and Agreed Statements of Ecumenical Conversations on a World Level, 1982–1998 (באנגלית). Wm. B. Eerdmans Publishing. ISBN 9782825413296.
- ^ Ernest Krausz; Gitta Tulea. Jewish Survival: The Identity Problem at the Close of the Twentieth Century. Transaction Publishers. p. 97. ISBN 978-1-4128-2689-1.
- ^ שלומי דורון, המהלכים בין העולמות: "חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה" בחברה הישראלית, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2013
- ^ Rogerson, Alan (1969). Millions Now Living Will Never Die: A Study of Jehovah's Witnesses. Constable & Co, London. p. 1. ISBN 978-0094559400.
- ^ Walch, Tad (26 ביוני 2007), "1 million missionaries for LDS Church – so far", Deseret Morning News, נבדק ב-27 בנובמבר 2012
{{citation}}: (עזרה) - ^ Kondrusiewicz, Archbishop Tadeusz (15 בפברואר 2002). "Moscow's Catholic Archbishop Responds to Alexy II's Accusations". Innovative Media, Inc. אורכב מ-המקור ב-7 במרץ 2002. נבדק ב-29 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה)</Fagan, Geraldine (3 באוגוסט 2005). "Altai officials prefer eyedrops and cattle to Catholics". Forum 18 News Service. נבדק ב-29 בספטמבר 2007.{{cite web}}: (עזרה)
