מועצת הכנסיות העולמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועצת הכנסיות העולמית (באנגלית: World Council of Churches, בראשי תיבות WCC) הוא איגוד עולמי של כנסיות שנוסד בשנת 1948. במועצה חברות הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה האשורית, רוב הכנסיות של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית, הכנסייה הקתולית העתיקה, כנסיות הנצרות האוריינטלית, רוב כנסיות הנצרות הפרוטסטנטית וכמה כנסיות אוונגליסטיות (בהן הנצרות הבפטיסטית והנצרות הפנטקוסטליסטית). הכנסייה הקתולית לא חברה במועצה, אם כי משקיפים מטעמה מגיעים לפגישות המועצה. המועצה נוסדה מתוך "התנועה האקומנית".

במועצה חברות 349 כנסיות ברחבי העולם, בהן כ-590 מיליון איש. מנהלת המועצה נמצאת במרכז האקומני בז'נבה, שווייץ.

היסטוריה

תנועה להפצת הנצרות בשם "התנועה האקומנית" צמחה בסוף המאה ה-19 והתפתחה בתחילת המאה ה-20. בשנת 1920, לאחר שנערכו מספר כנסים של מיסיונרים, כתב הפטריארך האקומני של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מכתב שקרא ליצור ארגון בשם "חבר הכנסיות", בדומה ל"חבר הלאומים", שבו יתקיים שיתוף פעולה בין זרמי הנצרות השונים. ארגון כזה קם רק בשנת 1937, בה הוסכם להקים ארגון לא-פורמלי בשם "מועצת הכנסיות העולמית" ובו יתקיים שיתוף פעולה בין הכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית לבין הכנסייה הלותרנית של שוודיה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרפו כנסיות נוספות למועצה, והיא הוקמה באופן רשמי בכנס באמסטרדם ב-23 באוגוסט 1948. בכנס השתתפו נציגים של 147 כנסיות. במהלך שנות השישים הצטרפו כנסיות נוספות למועצה, בהן מספר כנסיות מתודיסטיות בולטות מבריטניה.

רוב הכנסיות שלא הצטרפו למועצה הפכו לחברות בארגון "הברית האוונגליסטית העולמית" שקם במקביל.

המועצה פרסמה בתולדותיה הצהרות שונות הנוגעות לזכויות האדם, ובין השאר התבטאה בנושאי הפרות זכויות אדם במדינות הקומוניסטיות, ואיומי המלחמה הגרעינית בזמן המלחמה הקרה.

מבנה ארגוני

בין נשיאי המועצה בעבר נמנים מרטין נימלר ואלכסיי השני.

נציגי הכנסיות החברות במועצה נפגשים אחת לשבע או שמונה שנים ובוחרים בעלי תפקידים שונים בארגון.

הכנס האחרון נערך בשנת 2013 בפוסן, קוריאה הדרומית. בכנס נבחרה לתפקיד מנכ"ל המועצה ד"ר אגנס אבום מניירובי, נציגת הכנסייה האנגליקנית של קניה. זו פעם ראשונה שאישה או אפריקני מכהנים בתפקיד זה.

במועצה מספר צוותים, חלקם משמשים לדיונים תאולוגיים וחלקם לנושאים אחרים:

  • ועדת הנוער, גילאי 18 עד 30
  • ועד הכנסיות לצדקה ופיתוח
  • ועד הכנסיות להשכלה ודיוני דת
  • ועד הכנסיות לעניינים בינלאומיים
  • ועד הכנסיות לצדק, שלום ושלמות הבריאה
  • ועד הכנסיות להפצת תורת הנצרות העולם
  • ועדת האמונה והסדר
  • קבוצה מייעצת משותפת עם זרם הפנטקוסטליזם
  • קבוצת עבודה משותפת עם הכנסייה הקתולית
  • ועדה מיוחדת לפרויקט "עשור ללא אלימות"
  • ועדה מיוחדת ליחסים בין-דתיים
  • ועדה מיוחדת לשיתוף נוצרים אורתודוקסים במועצה.

בין פעילויות המועצה:

  • פרויקט "עשור ללא אלימות," שנערך בשנים 2001 עד 2010 ומטרתו הייתה להוריד את רמת האלימות בעולם
  • קמפיין בינלאומי למאבק באיידס ו-HIV באפריקה
  • "ועדת האמונה והסדר" הצליחה לגשר בין זרמים שונים בנצרות ולהגיע להסכמה ביניהם בנושאים דתיים שונים, למשל מועד חג הפסחא
  • קידום "עיתונאות שלום" בה מסוקרים סכסוכים ללא הטיות
  • הקמת תת-מועצה בשם ("Action by Churches Together") ACT, המסייעת למשפחות במצוקה באזורים בהם הכנסיות פעילות, וכן מספקת סיוע הומניטרי במצבי חירום
  • קרן הלוואות ומענקים למעוטי יכולת.

בדרום אפריקה ובווייטנאם הוקמו אגודות צדקה מיוחדות בשם "אגודת פיתוח שיתופית" שסיפקו סיוע כלכלי לאוכלוסיות חלשות במדינות אלה, ללא תיווך הממשלה המקומית. אגודות אלה הוקמו על מנת להימנע מתמיכה במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ובמלחמת וייטנאם.

ביקורת

השפעת הקג"ב על המועצה

מספר היסטוריונים טוענים כי על פי מסמכי וסילי מיטרוחין סוכני ק.ג.ב. הסתננו לפעילויות המועצה בתקופת המלחמה הקרה והיטו את מדיניות המועצה על פי ההשקפה הקומוניסטית.

לטענתם, שניים מבכירי המועצה מונו לאחר מכן לתפקידים בכירים בארגון הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, והם היו בעצם סוכני ק.ג.ב.

כדוגמה לפעילותם הם מציינים שבעצרת הכללית של המועצה בשנת 1983 בוונקובר, נכחו 47 סוכני ק.ג.ב. שהתחזו לפעילי המועצה, ומטרתם הייתה לוודא את בחירתו של מועמד פרו-סובייטי לתפקיד המזכיר הכללי.

התעלמות מסבלם של הנוצרים במזרח אירופה

על פי דו"ח של מחלקת המדינה של ארצות הברית, נוצרים פרוטסטנטים ואורתודוקסים ממזרח אירופה שסבלו בתקופת השלטון הסובייטי פנו למועצת הכנסיות העולמית בשנת 1983 וזו התעלמה מפניותיהם.

היחס לישראל

מועצת הכנסיות העולמית נוקטת עמדה ביקורתית כלפי מדינת ישראל עקב שליטתה על שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה וטוענת להפרת זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים אלו. בשנת 2002 בחסות המועצה הוקם ארגון EAPPI. בשנת 2005 קראה המועצה להחרים חברות המרוויחות משליטת ישראל על שטחי יהודה ושומרון[1], בשנת 2009 קראה המועצה לחרם בינלאומי על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, ובשנת 2013 הצהיר המזכיר הכללי בכנס בקהיר: "אנחנו תומכים בפלסטינים. המועצה תומכת בפלסטינים, כי הם צודקים."

המועצה הייתה מעורבת בהכנת המסמך "קאירוס פלסטין" (אנ') בו נכתב: "הכיבוש הישראלי של האדמות הפלסטיניות הוא חטא נגד הא-ל והאנושות כי הוא שולל מהפלסטינים את זכויות האדם הבסיסיות."

חברי המועצה דחו טענות על אנטישמיות, ולדבריהם "אנטישמיות היא חטא כלפי הא-ל והאדם".

כמו כן המועצה מתנגדת לציונות נוצרית.

בדצמבר 2016 נחתה בישראל ד"ר איזבל פירי, תאולוגית ממלאווי המייצגת את מועצת הכנסיות העולמית, ומשרד הפנים מנע את כניסתה לישראל. מועצת הכנסיות העולמית פרסמה הצהרה לפיה ישראל מבססת את החלטותיה על מקורות לא נכונים ולא אמינים, ופעילי הארגון הבהירו כי הוא כלל לא תומך בחרם על ישראל.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0