פרידריך רוגה
 | |
| לידה |
לייפציג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
טיבינגן, גרמניה המערבית  |
| דרגה |
 ויצה-אדמירל |
פרידריך אוסקר רוגה (בגרמנית: Friedrich Oskar Ruge; 24 בדצמבר 1894 – 3 ביולי 1985) היה קצין בצי הגרמני ומעוטר צלב האבירים של צלב הברזל של גרמניה הנאצית. הוא שירת כמפקד הראשון (מפקח חיל הים) של הצי הגרמני לאחר המלחמה.
ביוגרפיה
ראשית חיים וקריירה צבאית
פרידריך רוגה נולד ב-24 בדצמבר 1894 בלייפציג, והיה בנם ונכדם של מחנכים גרמנים. הצטרף לצי הגרמני הקיסרי כצוער במרץ 1914, עד מהרה השתתף במבצעי הים הבלטי ב-1914, 1915 ו-1916. בשנים 1917 ו-1918 הפליג עם פשיטות המשחתות בים הצפוני ובתעלת למאנש.
לאחר שביתת הנשק, רוגה היה קצין על סיפון המשחתת SMS B112, שנשבתה בסקפה פלו וביוני 1919, הוא מילא תפקיד בהטבעת הצי הגרמני.
לאחר מכן חזר לגרמניה כדי להמשיך את הקריירה הימית שלו בשירות רפובליקת ויימאר, ובמשך שני העשורים הבאים התרכז במוקשים ובלוחמת מוקשים. מ-1921 עד 1923 פיקד על שולת מוקשים. בבריטניה במהלך שנות ה-30 הוא פגש מלח בריטי לשעבר בריגטה, סגן אוברי גריי, שספינתו, HMS Partridge, הוטבעה בשנת 1917 על ידי ה-SMS V100, הספינה שרוגה שירת בה. ה-"V100" הייתה הספינה שחילצה את גריי מהמים לאחר הטביעה והזוג התיידד לאחר שנפגשו, ידידותם נקטעה רק במלחמת העולם השנייה.[1] לאחר לימודיו במכון הטכנולוגי של ברלין, הוא היה הקצין הבכיר של שייטת של שולי מוקשים, ובשנת 1937 הגיע לתפקיד העליון בחטיבה זו.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה, הוא נטל חלק במערכה הפולנית ב-1939 ובפעילות בים הצפוני ובתעלת למאנש במהלך 1940. מ-1940 עד 1943, הוא הוצב בצרפת, והועלה לדרגת ויצה-אדמירל ב-1943. נשלח לאיטליה ב-1943, שם שירת כקצין בכיר בחיל הים הגרמני עד אמצע הקיץ. בנובמבר 1943 הוא מונה ליועץ הימי של פילדמרשל ארווין רומל כדי לפקח על ההגנה על צפון צרפת מפני פלישת בעלות הברית הצפויה. הוא לא האמין במוקשים ובפגזי ארטילריה שנטמנו מתחת למים, אבל המוקשים הימיים שרצה לא היו זמינים. באוגוסט 1944 הוא הפך למנהל בניית ספינות של הקריגסמרינה, תפקיד בו כיהן עד סוף מלחמת העולם השנייה.
לאחר המלחמה
בסוף מלחמת העולם השנייה נשבה רוגה בידי בעלות הברית. בשנת 1946, הוא התחיל חיים חדשים כמתרגם, סופר ומחנך ב-קוקסהאפן. הוא היה אחד מארבעה קציני דגל שהרכיבו את הצוות ההיסטורי הימי בברמרהאפן, בחסות הצי של ארצות הברית. הוא נכנס לפוליטיקה כעצמאי פוליטי במועצת העיר קוקסהאפן.
בשנת 1950, רוגה היה חלק מקבוצה נבחרת של קצינים בכירים לשעבר בוורמאכט שהוזמנו על ידי הקנצלר קונראד אדנאואר לקחת חלק בוועידה כדי לדון בחימוש מחדש של מערב גרמניה. הוועידה הניבה את תזכיר הימרוד שתרם ליצירת המיתוס של "הוורמאכט הנקי".[2]
במהלך שנות החמישים המוקדמות, הוא ייעץ כיצד ניתן יהיה לבנות מחדש את הצי בונדסמרינה החדש, כפי שמפורט ב"גנרלים של הוורמאכט" של סרל. לאחר שגרמניה הפכה לחלק מנאט"ו, מונה רוגה למפקח הצי (תפקיד דומה לראש המבצעים הימיים של ארצות הברית), תפקיד שמילא עד 1961.
לאחר מכן, הוא הפך לחבר בפקולטה באוניברסיטת טיבינגן, ובסופו של דבר הפך שם לפרופסור חבר ב-21 ביולי 1967. הוא היה מרצה אורח באוניברסיטאות רבות, כולל מכללת המלחמה הצי האמריקאית בניופורט.
אדמירל רוגה היה אחד השופטים במשחק המלחמה בסנדהרסט ב-1974 במבצע ארי-הים.
יצירות ספרותיות
רוגה היה מחברם של מספר ספרים, כולל "הסובייטים כמתנגדים ימיים, 1941–1945", שנכתבו עבור המכון הימי של אנאפוליס ב-1979, "ורומל בנורמנדי", שנכתב ב-1959.
בסרט "היום הארוך ביותר" (1962), הוא שיחק את עצמו, והיה יועץ לסרט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Jasper Copping (15 בספטמבר 2013). "How WW1 sailor saved his life by laying it down for a friend". The Daily Telegraph. אורכב מ-המקור ב-18 בספטמבר 2013. נבדק ב-5 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wette 2007, pp. 236–238.
