פריץ שליפר
 | |
| פריץ שליפר | |
| לידה |
4 באוגוסט 1892 פוזן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1977 (בגיל 84) נירנברג, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית.svg){kind=small} רייכסווהר ורמאכט |
| תקופת הפעילות | 1911–1945 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-לוטננט |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-45 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
פריץ אלברט אוטו שליפר (בגרמנית: Fritz Albert Otto Schlieper; נולד ב-4 באוגוסט 1892 בפוזן, הקיסרות הגרמנית (כיום בפולין) - מת ב-4 ביוני 1977 בנירנברג, גרמניה המערבית) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה
ביוגרפיה
תחילת דרכו
שליפר נולד בשנת 1892, בעיר פוזן שבקיסרות הגרמנית (כיום האזור נמצא בתחומי פולין). היה לו אח צעיר בשם פרנץ שליפר ששרת גם הוא בוורמאכט בדרגת גנרל מיור. בשנת 1911 התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, ולחם במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה המשיך שליפר לשרת בצבא הגרמני החדש הרייכסווהר. לאחר שהרייכסווהר פורק, הצטרף לוורמאכט. בין השנים 1935-1938 פיקד על רגימנט הארטילריה ה-17.
מלחמת העולם השנייה
בשנת 1939 הועלה לדרגת גנרל מיור, ולקח חלק במערכה בפולין. עד שנת 1940 שימש כראש מחלקת האפסנאות בארמייה ה-18, בתחילת מבצע ברברוסה פיקד על הדיוויזיה ה-45. הוא הצטווה לכבוש את מבצר ברסט, שחיל המצב שבו מנה כ-9,000 חיילים סובייטים תחת פיקודו של פיוטר גבריולי.
ב-22 ביוני 1941 דקות מספר לאחר תחילת מבצע ברברוסה, פקד שליפר להפגיז את המבצר. ההתקפה תפסה את הסובייטים לא מוכנים, החיילים נסוגו במהירות לתוך המבצר ולא ניסו כלל להגן על העמדות שמסביבו. חצי שעה לאחר מכן פקד שליפר על אנשיו לתקוף את המבצר רגלית, כאן התגוננו הסובייטים באומץ, ו-281 גרמנים נהרגו כבר ביום הראשון של ההתקפה. בדו"ח שלו למפקדיו טען שליפר שבשל אש המקלעים הסובייטית, לא ניתן יהיה לקחת את המבצר בהתקפה רגלית, והציע להרעיב את חייליו למוות. הפיקוד העליון לא קיבל את ההצעה, הלופטוואפה הפציץ את המבצר, וכשהחומות התחילו להתפורר המגנים נסוגו. על תפקודו בקרב קיבל שליפר את אות צלב הברזל. לאחר מכן נשלח לסלובקיה ושימש כחלק מכוח הכיבוש הגרמני שם. הוא כיהן בתפקיד זה עד אוגוסט 1944, לאחר מכן הועבר חזרה לחזית. הוא נפל בשבי בעלות הברית בתחילת מאי 1945, ושוחרר ממעצרו בדצמבר 1947.
אחריתו
לאחר שחרורו חי בנירנברג, עד מותו בשנת 1977 והוא בן 84.
קישורים חיצוניים
- פריץ שליפר באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה. (באנגלית)
- פריץ אלברט אוטו שליפר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- פריץ שליפר באתר Feldgrau (באנגלית)
