פריקת כתף
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.
פריקת כתף (glenohumeral dislocation) היא פציעה בה עצם הזרוע מתנתקת מעצם השכם. כ-95% מפריקות הכתף הן קדמיות, כלומר עצם הזרוע נמצאת קדמית מדי לשקע המתאים לה בעצם השכם. בדרך כלל הפריקות יגרמו לנפגע להחזיק יד מסובבת כלפי חוץ. מטופל עם פריקות כתף חוזרות לרוב ילווה בממצא קליני : 50% ידגימו קרע בגיד ופגיעה שרירית במייצבי כתף עד גיל 40, וכ- 80% ידגימו קרע בגיד ופגיעה שרירית במייצבי הכתף מעל גיל 60. תיתכן פגיעה בעצב השחי (axillary nerve), ולאחר 10 שנים מתפתחת אטרופיה שרירית אצל 20% מהנפגעים.
פגיעות נילוות
בזמן פריקה ייתכנו פגיעות במבנים שונים במפרק:
- Hills sacs lesion- שקע שנוצר בראש עצם הזרוע במהלך הפריקה. ראש עצם הזרוע נפגע בחיכוך עם קצה המשטח המפרקי (החלל הגומתי) של עצם השכם. זהו סימן לפריקות חוזרות. את השקע ניתן לראות על ראש עצם הזרוע בצד האחורי חיצוני.
- Bankart lesion- עוצמת הניתוק של ראש עצם הזרוע ממפרק הכתף מושך את קופסית המפרק והלברום הסחוסי, עד ליצירת קרעים בלברום.
- Slap lesion – פגיעה בחלק העליון של הלברום.
טיפול ופרוגנוזה
7-10 ימים ללא תנועת כתף על מנת לאפשר החלמה לקופסית המפרק. תנועתיות מוקדמת ככל הניתן כדי להימנע ממצב של כתף קפואה (frozen shoulder).
ככל שהפגיעה בגיל מבוגר יותר גובר הסיכון לכתף קפואה. טיפול אגרסיבי ומהיר נוסה עם ספורטאים ונמצאה שכיחות של 90% במקרי פריקת כתף חוזרת. כיום לטיפול ניתוחי של תיקון הלברום (חומר סחוסי) הפגוע בכתף יש סיכוי הצלחה של 95%.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר ערן ממן, הכל על פריקת כתף
- מדריך: על בעיות הכתפיים - ודרכי הטיפול בהן, באתר ynet
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
