פרנסיסקו לאון דה לה בארה
פרנסיסקו לאון דה לה בארה אי קיחנו (בספרדית: Francisco León de la Barra y Quijano; 16 ביוני 1863 - 23 בספטמבר 1939) היה פוליטיקאי ודיפלומט מקסיקני, נשיא מקסיקו ה-32.
ביוגרפיה
דה לה בארה השלים תואר שני במשפטים בטרם נכנס לפוליטיקה הארצית במקסיקו. בשנת 1896 הצטרף לסגל הדיפלומטי של מקסיקו ושירת במדינות דרום אמריקה: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי; באירופה: בבלגיה ובהולנד; ובין השנים 1909–1911 בארצות הברית.
במהלך כהונתו כשגריר מקסיקו שכנע את נשיא ארצות הברית ויליאם האוורד טאפט שהמרד שפרץ ב-1911 נגד שלטונו ארוך השנים של פורפיריו דיאס אינו מצדיק התערבות אמריקנית. מיד לאחר בחירתו של דיאס בפעם השביעית לכהונת נשיא מקסיקו באוקטובר 1910, פרצה המהפכה המקסיקנית. ב-25 במרץ 1911 התמנה דה לה בארה למשרת שר החוץ של מקסיקו, וכאשר הצליחו המורדים בראשות פרנסיסקו מדרו לאלץ את דיאס לחתום על הסכם סיודאד חוארס ב-21 במאי 1911 שבו התחייב להתפטר ממשרתו. ההתפטרות נכנסה לתוקף ב-25 במאי, ובהתאם לחוקת 1857 של מקסיקו התמנה שר החוץ דה לה בארה לנשיא זמני מאז ועד 6 בנובמבר באותה שנה, עת נכנס לתפקידו הנשיא החדש פרנסיסקו מדרו.
דה לה בארה התמודד בבחירות לקונגרס המקסיקני ונבחר ב-1912 כסנטור. הוא שיתף פעולה עם שגריר ארצות הברית הנרי ליין וילסון (אנ') בתוכניתו להדחת מדרו. לאחר רצח מדרו וכינון שלטונו של ויקטוריאנו ורטה, חזר דה לה בארה לתפקידו במשרד החוץ מ-11 בפברואר 1913 עד 4 ביולי 1914. בהמשך 1914 נבחר כמושל מדינת מקסיקו, אך התפטר מיד לאחר בחירתו לטובת קריירה במשפט הבינלאומי שהתעתד לפתח באירופה.
הוא התמנה כשגריר בצרפת ובמקביל כיהן כנשיא בית המשפט לבוררות בהאג, הוא עשה חיל בתחום המשפט הבינלאומי באירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכתב פרסומים רבים בתחום.
עד סמוך למותו בספטמבר 1939 היה מעורב בתיווך בינלאומי. הוא נפטר בביאריץ שבצרפת.
קישורים חיצוניים
| הקודם: פורפיריו דיאס |
 נשיא מקסיקו 25 במאי 1911 – 6 בנובמבר 1911 |
הבא: ויקטוריאנו ורטה |
