פרנסיס קלסי
| לידה | 24 ביולי 1914 |
|---|---|
| פטירה | 7 באוגוסט 2015 (בגיל 101) |
| ענף מדעי | פרמקולוגיה ורפואה |
| מקום מגורים | קנדה וארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
עיטור נשיא המדינה על שירות אזרחי פדרלי נכבד מסדר קנדה |
| תרומות עיקריות | |
| מנעה את שיווקה של התרופה תלידומיד בארצות הברית | |
פרנסיס קתלין אולדהם קלסי (24 ביולי 1914 - 7 באוגוסט 2015) הייתה פרמקולוגית ורופאה קנדית והייתה חברה במסדר קנדה. בתפקידה כמבקרת עבור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), היא סירבה לאשר את שיווקה של התרופה תלידומיד בשל חששות שהיו לה לגבי בטיחות השימוש בה.[1] חששותיה הוכחו כמוצדקים כאשר התקבלו ראיות לכך שתלידומיד גורמת למומים מולדים חמורים. במהלך הקריירה של קלסי נחקקו חוקים שחיזקו את היכולת של מנהל המזון והתרופות לפקח על שחרור תרופות לשוק. קלסי הייתה האישה השנייה לה הוענק "עיטור נשיא המדינה על שירות אזרחי פדרלי נכבד", העיטור הגבוה ביותר שיכול לקבל עובד פדרלי בארצות הברית בתפקיד אזרחי. העיטור הוענק לה על ידי הנשיא ג'ון פ. קנדי.
קורות חיים
קלסי נולדה באגם שאוניגן על שעל האי ונקובר שבקולומביה הבריטית. קלסי השלימה את לימודי התיכון בבית הספר סנט מרגרט, בגיל 15. היא למדה בקולג' ויקטוריה, קולומביה הבריטית (בשנים 1930–1931) בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית (כיום אוניברסיטת ויקטוריה). את לימודיה המשיכה באוניברסיטת מק'גיל בה קיבלה תואר ראשון (B.Sc) (1934) ושני (1935) בפרמקולוגיה (M.Sc). בעידודו של אחד ממוריה כתבה לדוקטור יוג'ין גילינג, חוקר ידוע שאותם ימים שקד על הקמת המחלקה הפרמקולוגית באוניברסיטת שיקגו. גילינג הניח שפרנסיס היה שם של גבר והציע לקלסי משרה; במכתב עם הצעת העבודה הפנייה המפורשת הייתה ל"מר אולדהם" (שם נעוריה). קלסי הסכימה והתחילה לעבוד איתו בשנת 1936 במקביל לכתיבת דוקטורט בהנחייתו.
במהלך השנה השנייה לעבודתה, גילינג מונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי לחקור הרעלה המונית שנגמרה במקרי מוות רבים הקשורים ב"שיקוי סולפנאמיד", תכשיר שהתבסס על סולפנאמיד. קלסי סייעה בחקירה, שהראתה כי 107 מקרי המוות נגרמו בעקבות השימוש בדי אתילן גליקול כממס ב"שיקוי" המדובר. גם בעקבות הרעלה המונית זו, שעשתה בשעתה הדים והגיעה לכדי פתרון באמצעיים ביקורתיים, הוענקו ב-1938 בחוק הפדרלי "מזון, תרופות וקוסמטיקה" סמכויות חדשות ותקדימיות ל-FDA שהחל ממסד השפעתו כרשות פדרלית בעלת אמצעים, בדומה ל-FBI במשרד המשפטים אותן השנים גם כן. באותה שנה השלימה קלסי את לימודיה וקיבלה תואר דוקטור בפרמקולוגיה באוניברסיטת שיקגו. העבודה עם גילינג הובילה להתעניינותה בטרטולוגיה, ולחקר תרופות הגורמות למומים מולדים.
קריירה מוקדמת ונישואים
עם סיום הדוקטורט שלה, הצטרפה קלסי לסגל אוניברסיטת שיקגו. בשנת 1942, כמו פרמקולוגים רבים אחרים, חיפשה קלסי תרופה סינתטית למלריה. כתוצאה ממחקרים אלה, גילתה קלסי כי תרופות מסוימות מסוגלות לעבור דרך מחסום השליה. בשיקגו היא פגשה את ד"ר פרימונט אליס קלסי, עמית לסגל, לו היא נישאה בשנת 1943.
קלסי קיבלה אזרחות כפולה, של קנדה וארצות הברית, בשנת 1950, על מנת להמשיך לעסוק ברפואה בארצות הברית. היא שמרה על קשר חזק לקנדה, שם היא המשיכה לבקר את אחיה הקטנים בקביעות, עד לגיל מתקדם. נוסף על הדוקטורט ברוקחות, בהיותה חברת סגל באוניברסיטת שיקגו, לקלסי הוענק תואר דוקטור לרפואה בשנת 1950. היא שילבה את עבודת ההוראה שלה עם עבודה כעורכת כתב העת של אגודת הרפואה האמריקנית במשך שנתיים. קלסי עזבה את אוניברסיטת שיקגו בשנת 1954, והחלה ללמד פרמקולוגיה באוניברסיטת דרום דקוטה; היא עברה עם בעלה ושתי בנותיהם לעיר ורמיליון שבדרום דקוטה, שם לימדה עד 1957.
עבודה במנהל המזון והתרופות האמריקאי ופרשת התלידומיד
בשנת 1960 התקבלה קלסי לעבודה במנהל המזון והתרופות האמריקאי בוושינגטון. באותה תקופה היא השתייכה לצוות קטן של שבעה רופאים ורופאות במשרה מלאה וארבעה רופאים צעירים במשרה חלקית, שבדקו תרופות במנהל. אחת המשימות הראשונות שהוטלו עליה במנהל הייתה בדיקת בקשה שהוגשה על ידי ריצ'רדסון מרל בעניין התרופה תלידומיד (ששמה המסחרי היה קוואדון) כתרופת הרגעה ומשכך כאבים. בהוראות היא יועדה באופן פרטני לנשים בהריון עם בחילות בוקר. אף על פי שהתרופה כבר אושרה בקנדה, וביותר מ-20 מדינות באירופה ואפריקה, קלסי השעתה את אישור התרופה ודרשה מחקרים נוספים. למרות הלחץ מיצרן התלידומיד, קלסי התעקשה על קבלת מידע נוסף כדי להסביר מחקר אנגלי שתיעד תופעות לוואי שפגעו במערכת העצבים.
התעקשותה של קלסי כי התרופה צריכה להיבדק לפני האישור קיבלו חיזוק משמעותי בעקבות קשר שנמצא בין לידות של תינוקות מעוותים באירופה, לתלידומיד, בעקבות שימוש בתרופה של האמהות של אותם תינוקות במהלך ההריון. חוקרים גילו כי התלידומיד חצה את מחסום השליה וגרם למומים מולדים חמורים. קלסי זכתה לשבחים בעמוד הראשון של עיתון הוושינגטון פוסט כגיבורה שמנעה טרגדיה דומה בארצות הברית. מורטון מינץ, מחבר המאמר, אמר "(קלסי) מנעה את הלידה של מאות או אפילו אלפי ילדים גידמים או קטועי רגליים." קלסי התעקשה כי העוזרים שלה, וכן הממונים עליה שגיבו אותה בעמדה האיתנה שלה, גם הם ראויים לציון. כתוצאה מההתמדה של קלסי, הועברו בשנת 1962 תקנות מחמירות ומוקפדות הרבה יותר מאלה שהיו נהוגות עד לאותה תקופה.
לאחר שמורטון מינץ חשף את הסיפור ביולי 1962, התחילה מחאה ציבורית משמעותית. תיקון "קאופאובר הריס" נחקק והועבר פה אחד בקונגרס, באוקטובר 1962, לחיזוק הפיקוח על תרופות שיוצאות לשיווק בארצות הברית. לראשונה חברות נדרשו להדגים את היעילות של תרופות חדשות, לדווח על תופעות לוואי למנהל המזון והתרופות, ולקבל הסכמה מהחולים שהשתתפו במחקרים קליניים. הרפורמות בבדיקות דרשו "גבולות מחמירים לבדיקות והפצה של תרופות חדשות" כמצוין בחוק, כדי למנוע בעיות דומות. התיקונים, בשלב הראשוני, דרשו "הוכחת יעילות לפני השיווק." החוקים החדשים עברו והתקבלו ללא מחלוקת.
בעקבות אי ההסכמה שלה לאישור אמריקאי לתלידומיד, זכתה קלסי בעיטור נשיא המדינה על שירות אזרחי פדרלי נכבד, שהוענק לה על ידי הנשיא ג'ון פ' קנדי, והפכה לאישה השנייה בהיסטוריה שקיבלה עיטור זה. לאחר קבלת העיטור, קלסי המשיכה בעבודתה במנהל, שם היא מילאה תפקיד מפתח בעיצוב ואכיפת התיקונים שנכנסו לתוקף ב-1962. היא גם הפכה אחראית על ניהול המעקב אחרי בדיקת התרופות במנהל.
שנותיה האחרונות
קלסי המשיכה לעבוד עבור המנהל עד לגיל 90, וזכתה לתהילה בעקבות פעולותיה. היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית במרכז למחקר והערכת תרופות. בשנת 1995 היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית לעניינים מדעיים ורפואיים. היא פרשה מעבודה במנהל בגיל 90, בשנת 2005, לאחר 45 שנות שירות.
בשנת 1994 נקרא על שמה בית ספר תיכון במיל ביי, קולומביה הבריטית. בשנת 2010 המנהל החל בהענקת עיטור חדש על שמה, המוענק מדי שנה. באותה שנה קלסי הייתה הראשונה שקיבלה את העיטור.
קלסי שהתה בשנותיה האחרונות עם בתה בלונדון, אונטריו, ונפטרה ב-7 באוגוסט 2015 בגיל 101, פחות מיממה לאחר שהוענק לה אות החברות במסדר קנדה.
פרסים והוקרה
- 1962 עיטור נשיא המדינה על שירות אזרחי פדרלי נכבד
- 1963 עיטור "מפתח הזהב" לבוגרים מהפקולטה לרפואה וביולוגיה באוניברסיטת שיקגו
- 2000 היכל התהילה הלאומי של ארצות הברית לנשים
- 2001 הוכרזה למנטורית וירטואלית של אגודת הרפואה האמריקנית
- 2006 פרס ממכון מחקר הרפואה הלאומי בארצות הברית
- 2010 הזוכה הראשונה בעיטור פרנסי אולדהם קלי, פרס שיזם מנהל המזון והתרופות האמריקאי על שמה, להצטיינות ואומץ בהגנה על בריאות הציבור
- 2012 תואר של כבוד, דוקטור למדעים מאוניברסיטת אי ונקובר
- 2015 התקבלה כחברה במסדר קנדה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Peritz, Ingrid (24 בנובמבר 2014), Canadian doctor averted disaster by keeping thalidomide out of the U.S., The Globe and Mail
{{citation}}: (עזרה).