פרנס פוסט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פרנס פוסט (בהולנדית: Frans Jansz. Post; 17 בנובמבר 1612 – 17 בפברואר 1680) היה צייר בתקופת תור הזהב של הולנד. הוא היה אחד האמנים האירופיים הראשונים שצייר את נופי אמריקה, בתקופת ברזיל ההולנדית ואחריה[1] בשנת 1636 נסע לברזיל ההולנדית בצפון-מזרח דרום אמריקה בהזמנת המושל יוהאן מאוריץ ואן נאסאו-זיגן.[2] עבודותיו נאספו באופן נרחב בהולנד, אירופה וברזיל, כאשר העבודות הראו חזון אידיאליסטי לשלטון הקולוניאלי ההולנדי.[3] הוא צייר במקביל לבן תקופתו הצייר אלברט אקהאוט שגם צייר את ברזיל ההולנדית.
ביוגרפיה
פוסט נולד בהארלם והיה בנו של יאן יאנזון פוסט, צייר זכוכית מוערך מאוד שהוכשר בליידן, ופרנסיג'נה ורברקן מהארלם.[4] אחיו הגדול היה פיטר פוסט, אחד האדריכלים החשובים של הקלאסיקה ההולנדית.[5][6] מעט ידוע על חייו לפני נסיעתו לברזיל.
הוא נולד בהארלם בערך 1612 וסביר להניח שהוא קיבל את הכשרתו המוקדמת מאביו ואחיו הגדול.[5] הוא היה בן זמנו של פרנס הלס, שצייר את דיוקנו, וציירי נוף הארלם הבולטים כמו האחים יעקב וסלומון ואן רויסדאל, אדריאן ואן אוסטדה, איזק ואן אוסטדה, ובמיוחד פיטר דה מולין. סביר להניח שגם מורה הולנדי לימד אותו לפני שעזב לברזיל, אם כי לא היה רשום בגילדה עד לאחר שובו. אף על פי שאין הסכמה על כך, חוקר האמנות אריק לארסן מאמין שדה מולין היה המאסטר שלימד את פוסט, מכיוון שמולין מוזכר כמורה של כמה ציירי נוף אחרים, כמו אלארט ואן אוורדינך. [7]
פוסט זכה בתפקידו בחצר המושל בברזיל ככל הנראה באמצעות קשרי אחיו הגדול שעודד אותו לנסוע עם יוהאן מאוריץ, נסיך נסאו-זיחן. באותה עת חוותה "הארלם" את התפרצות המגפה, כך שייתכן שנסיעתו לברזיל נראתה אפשרות טובה יותר.[8] פוסט התגורר בברזיל בין השנים 1637–1644. הוא קיבל 800 גילדות לציור נוף בהודו המערבית בהזמנת פרדריק הנרי, נסיך האורנג', מה שהוביל את לארסן להאמין שפוסט חזר להולנד דרך אפריקה זמן קצר לפני שמאוריץ עזב את ברזיל. לאחר שחזר להולנד, הצטרף לגילדת הארלם של לוקוס הקדוש בשנת 1646, ומונה למנהל בשנים 7–1656 ו- 1658.[9] בשנת 1650 התחתן עם חנייטה בוגרט, בתו של פרופסור סלומון בוגרט מבית הספר הלטיני בהארלם. [10]היו לו שני בנים שמתו עוד לפניו ובת אחת שאמנם שרדה אך נפטרה זמן קצר לאחר מותו.[9]
פוסט המשיך לצייר סצינות ברזילאיות עד שנת 1669, והיעדר ציורים מתוארכים בשנות ה -70 של המאה ה -17 מרמז שהוא הפסיק לצייר עשר שנים לפני מותו. וייטהד ובוזמן טוענים כי פוסט פיתח בעיית אלכוהול, וזו אולי הסיבה שמעט ידוע על העשור האחרון לחייו. הוא נפטר בהארלם ונקבר בסנט בוואוצ'רץ' ב־17 בפברואר 1680.[5]
יצירתו
פוסט ייצר כ -140 ציורים במהלך חייו. מתוכם, כמעט מחציתם מתוארכים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחות עבודתו בין 1637, שנה בה הגיע לברזיל, ו- 1669, תאריך מכתבו האחרון. הציורים שפרסם פוסט בהיותו בברזיל שונים באופן דרסטי מאלה שצייר לאחר שעזב את ברזיל. בזמן שהותו בברזיל, הוא הפיק מספר רב של רישומים ותחריטים, אך רק השלים שישה ציורים. הם הציורים המתוארכים בשנים 1637–1640, ובהמשך הוצגו על ידי מאוריץ בפני לואי ה -14 בשנת 1679.
עבודותיו הברזילאיות דומות מאוד לנופים של בני דורו בהארלם מבחינת קומפוזיציה, סגנון וטכניקה. עבודות אלה מתארות מיקומים ספציפיים בברזיל ההולנדית, שניתן לזהותם בגלל ייצוג הטופוגרפיה והבניינים המוכרים; רובם כוללים גם מים. פוסט כולל מבחר של צמחייה ברזילאית, ומופיע מדי פעם בציורים גם ציפורים ובעלי חיים קטנים אחרים. ייתכן כי אלה נוצרו בהשראת בן לווייתו, חוקר הטבע ג׳יאורג׳ מרקגרף. השמיים הם אפורים, כביכול עננים כבדים עם גשם, היבט שמודגש על ידי העובדה שהם תופסים לפחות מחצית הבד. מערך הצבעים המאופק, במיוחד בהשוואה לעבודותיו הפוסט-ברזילאיות, מעניק להן איכות קודרת כמעט מהדהדת האופיינית לנופים הולנדיים בשנים 1620–1640.
נופי ברזיל מהארלם
פוסט המשיך לצייר תמונות של ברזיל עם שובו להולנד בשנת 1642. עם זאת, עבודתו עברה שינוי מהותי. בנוסף לדמיונו המופלא של פוסט, התפתחות עבודתו עשויה להיות כתוצאה משינוי בסגנון הפופולרי. ככל שהיה רחוק מברזיל, בזמן ובמרחב, כך ציוריו נעשו יותר דמיוניים ושילב צבעים בהירים ואלמנטים אקזוטיים. ציורים אלה שנוצרו בהולנד הם בעלי צבעים בהירים יותר עם עלווה כהה היוצרת קומפוזיציה בארוקית אידיאלית. עבודות אלה עומדות בניגוד בולט לתכונות המציאותיות והגמישות של עבודתו המוקדמת. הנופים פתוחים, הם מעוצבים כדי להציג נוף מרוכז יותר ועומק רצוי עם צומח ירוק ושמיים כחולים ואופק בהיר יותר. שובו של פוסט להולנד, הוא גם הגדיל את מספר הדמויות והגביר את הגיוון ביצירתו. כמעט כל ציור שהשלים בהולנד כולל קבוצה גדולה של אנשים בפעילות הדדית בדרך כלשהי, בין אם הם רוקדים או עובדים בטחנות הסוכר. בדרך כלל, דמויות אלה הן של עבדים.[11] בניגוד ליצירתו הברזילאית, הדמויות אינן נושאי הציור ונמצאים בחזיתו. במקום זאת, נראה שהם הופכים להיות חלק מהנוף. בארבעה מתוך ששת הציורים שהושלמו בברזיל יש רק כמה דמויות, למעט פורטו קלבו (1639) המתאר יותר, את נהר סאו פרנסיסקו (1638), ואין בו דמויות. בזמן שפוסט היה אחראי על תיעוד המקום, אלברט אקהאוט, שהיה עוד אחד מהאמנים של מאוריץ, היה אחראי על תיעוד הילידים.
מקורות
- Brienen, Rebecca Parker, "Albert Eckhout and Frans Post: Two Dutch Artists in Colonial Brazil" in Edward Sullivan, ed. Brazil Body and Soul. New York: Guggenheim Museum 2001, 62-74.
- Brienen, Rebecca Parker, "Who Owns Frans Post? Collecting Frans Post's Brazilian Landscapes" in Michiel van Groesen, ed. The Legacy of Dutch Brazil. New York: Cambridge University Press 2014, pp. 229-247.
- Corrêa do Lago, Pedro and Bia Corrêa do Lago, Frans Post (1612-1680): Catalogue Raissoné. rev. English translation. Milan: 5 Continents Editions 2007.
- Larsen, Erik. Frans Post, interprète du Brésil. Amsterdam: Colibris Editora 1962.
- Sousa-Leão, Joaquim de. Frans Post 1612-1680. Amsterdam: Van Gendt 1973.
- Stechow, Wolfgang. Dutch Landscape Painting of the Seventeenth Century. London: Phaidon 1968.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Frans Post (1612-1680): Brazil at the court of Louis XIV". 2006-10-05. Archived from the original on 2012-02-10. Retrieved 2008-05-10.
- ^ "A Brazilian Landscape, The Metropolitan Museum of Art, New York". 2006-10-05
- ^ Rebecca Parker Briennen, "Who Owns Frans Post? Collecting Frans Post's Brazilian Landscapes" in Michiel van Groesen, ed. The Legacy of Dutch Brazil. New York: Cambridge University Press 2014, pp. 229-247.
- ^ RKD entry on Frans Post
- ^ 5.0 5.1 5.2 Frans Post biography in De groote schouburgh der Nederlantsche konstschilders en schilderessen (1718) by Arnold Houbraken, courtesy of the Digital library for Dutch literature
- ^ Post, Grove Art Online (באנגלית)
- ^ Larsen, Erik. “Supplements to the Catalogue of Frans Post.” In The Burlington Magazine, Volume 124, Number 951. The Burlington Magazine Publications, Ltd., June, 1982. Page 340.
- ^ Briennen, "Who Owns Frans Post?", p. 229, fn. 2
- ^ 9.0 9.1 Rem and Duparc
- ^ Sousa-Leão, Joaquim de. Frans Post. (Amsterdam: A.L. Van Gendt & Company, 1973), 18.
- ^ Ernst van den Boogaart and by Elmer Kolfin in The Slave in European Art: From Renaissance Trophy to Abolitionist Emblem, ed Elizabeth McGrath and Jean Michel Massing, London (The Warburg Institute) and Turin 2012.
