יוהאן מאוריץ ואן נאסאו-זיגן
,_Count_of_Nassau-Siegen.jpg)
יוהאן מאוריץ ואן נאסאו-זיגן (הולנדית: Johan Maurits; 20 ביוני 1604 - 20 בדצמבר 1679) היה רוזן ונסיך נאסאו-זיגן.
מאוריץ נולד בעיירה דילנבורג שבגרמניה, מקום מוצאה של שושלת בית אוראנז'. אביו היה יוהאן השביעי, רוזן נאסאו. סבו, יוהאן השישי, רוזן נאסאו, היה אחיו של השליט ההולנדי - וילם השתקן.
יוהאן מאוריץ הצטרף לצבא ההולנדי בשנת 1621, בגיל צעיר מאוד. בשנת 1626 הוא הפך למפקד. הוא השתתף בכיבוש דן בוס בשנת 1629. בשנת 1636 הוא כבש את מבצר סכנקנסכאנס.
בברזיל
הוא מונה למושל מושבות הולנד בברזיל על ידי חברת הודו המערבית ההולנדית בשנת 1637. הוא נחת ברסיפה, נמלה של פרנמבוקו והמעוז החשוב של ההולנדים בברזיל, בינואר 1637.
לאחר סדרה של משלחות, הוא הרחיב לבסוף את ברזיל ההולנדית מסרז'יפה בדרום עד לסאו לואיס בצפון. באופן דומה הוא כבש את המושבות הפורטוגזיות באלמינה, סאו טומה, ואת לואנדה בחוף המערבי של אפריקה (כיום בירת אנגולה). בעזרתו של האדריכל המפורסם, פיטר פוסט מהארלם, הוא שינה את פניה של רסיפה בכך שבנה עיירה חדשה, מקושטת בבניינים ציבוריים מפוארים וגנים, שנקראה על שמו, מאוריצסטאד.
בזכות מדיניותו הוא הביא את המושבה ההולנדית לכדי מצב משגשג, ואף הצליח להשכין שלום עם המתיישבים הפורטוגזים. הנהגתו המעולה בברזיל עוררה השראה לכתיבת שני אפוסים לטיניים, האחד משנת 1647, יצירתו של קספר ברליאוס (או ון בארלה) Rerum per octennium in Brasilia et alibi nuper gestarum ("תיאורן של שמונה שנים לאחרונה בברזיל ובמקומות אחרים"), והשנייה, יצירתו של פרנסיסקוס פלנטה "מאוריטיאס". הצייר אברהם ווילארטס שירת כחבר בפמלייתו של מאוריץ.
מאוריץ הקים מועצה עירונית בה לקחו חלק קתולים, פרוטסטנטים ויהודים. מלבד סובלנות זו, הוא גם עודד את התפתחותה של רסיפה, והנהיג בעיר מעין פרויקט של שיכון ציבורי. תוכניותיו והוצאותיו הגדולות הדאיגו את מנהליו החסכנים מחברת הודו המערבית ההולנדית, ומשסירב להמשיך בתפקידו אלא אם תינתן לו יד חופשית, הוא הוחזר לאירופה ביולי 1644.
בחזרה לאירופה
זמן קצר לאחר מכן, מינה אותו הסטאדהאודר פרדריק הנדריק, נסיך אורנז' למפקד חיל הפרשים ההולנדי, והוא לקח חלק בקרבות בין השנים 1645 ו-1646. כשהמלחמה נגמרה בשלום מינסטר, בינואר 1648, הוא קיבל מאלקטור ברנדנבורג את תפקיד המושל של קלפה, מרק, רוונסברג, ומאוחר יותר גם של מושל מינדן. הצלחתו בחבל הריין הייתה גדולה כמו הצלחתו בברזיל, והוא הוכיח את עצמו כשליט חכם ומוכשר.
בסוף שנת 1652, הוא מונה לראשו של מסדר יוחנן ה"קדוש" (Johanniterorden) בברנדנבורג, והפך לנסיך באימפריה הרומית ה"קדושה". בשנת 1664 הוא חזר להולנד. כשחודשה המלחמה עם אנגליה, שנתמכה על ידי הנסיך-בישוף של מינסטר, הוא מונה למפקד הכללי של כוחות היבשה ההולנדים. אף על פי שהפרלמנט ההולנדי ניסה להכשילו, הוא הדף את הפלישה, ולכן הבישוף של מינסטר, ברנהרד פון גאלן, הוכרח להכריז על שלום. פעילותו עוד לא הגיעה לסופה: בשנת 1673 הוא מונה על ידי הסטאדהאודר וילם מאוראנז' לפקד על הכוחות בפריזיה ובחרונינגן, ולהגן על החזית המזרחית של שבעת המחוזות.
משנת 1675 מנעה ממנו בריאותו מלהמשיך לתפקד בצבא. בשנותיו האחרונות הוא חי בעירו האהובה קלפה, שם נפטר בדצמבר 1679.
הבניין שבנה בהאג נקרא כיום מאוריצהאוס, ומשמש כמוזיאון לאמנות הולנדית.
היוצר הברזילאי פאולו סטובאל חיבר נובלה היסטורית על יוהאן מאוריץ ועל ההתיישבות ההולנדית בברזיל, "O Príncipe de Nassau" ("נסיך נסאו").
קישורים חיצוניים
