פרנץ ראדמאכר
 | |
| פרנץ רָאדֶמָאכֶר | |
| לידה |
20 בפברואר 1906 נוישטרליץ, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1973 (בגיל 67) בון, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
 אס אס |
| תקופת הפעילות | 1933–1937 (כ־4 שנים) |
| דרגה |
 אובר-שטורמפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
פקיד במשרד החוץ הגרמני (1937 - 1940) ראש המחלקה היהודית במשרד החוץ הגרמני (1940–1943) | |
פרנץ רָאדֶמָאכֶר (בגרמנית: Franz Rademacher; 20 בפברואר 1906, נוישטרליץ, הקיסרות הגרמנית – 11 במרץ 1973, בון, גרמניה המערבית) היה דיפלומט ומשפטן נאצי, קצין אס אס בדרגת אובר-שטורמפיהרר, אשר כיהן בין השנים 1940–1943 כראש המחלקה היהודית (בגרמנית: Judenreferat) במשרד החוץ של גרמניה הנאצית, ונמנה עם האחראים להשמדת יהדות סרביה ובתוכה יהדות בלגרד במהלך השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה הועמד לדין על פשעי מלחמה, אך נמלט לסוריה. המודיעין הישראלי התחקה אחר עקבותיו באמצעות המרגל אלי כהן שאף נפגש עמו.[1] ב-1966 שב לגרמניה המערבית, הועמד לדין והורשע בעוון פשעי מלחמה, אך מת במהלך הליכי ערעור על הרשעתו.[2]
ביוגרפיה
פרנץ ראדמכר נולד בנוישטרליץ למשפחה מהמעמד הבינוני. הוא רכש השכלה אקדמית במשפטים וה-1933 הצטרף למפלגה הנאצית ובהמשך לאס אה ובהמשך לאס אס. ב-1937 הועבר לתפקיד אזרחי במשרד החוץ הגרמני וב-1940 מונה לראש המחלקה היהודית במשרד. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוביל ראדמאכר את מהלכי יישום תוכנית מדגסקר לפתרון הבעיה היהודית על ידי גירוש יהודי אירופה למדגסקר. לאחר כישלון הקרב על בריטניה ירדה התוכנית מן הפרק.[3] לאחר הפלישה ליוגוסלביה נשלח ראמאכר לבלגרד ועסק בייעוץ לשלטונות הכיבוש במציאת פתרונות להשמדת יהודי סרביה. ב-18 באוקטובר 1941 הגיע לעיר על מנת לעמוד מקרוב על ביצוע חיסול הגברים הכלואים במחנה הריכוז טופובסקה שופה. ראדמאכר ציין בדיווחיו שנדרש להשאיר בחיים 500 גברים לצורך הקמת מחנה הריכוז סיימישטה. ב-29 במאי 1942 לאחר חיסול הכלואים בטופובסקה שופה וסיימישטה, דיווח ראדמאכר כי הבעיה היהודית בסרביה היא כבר מינורית ונותר רק לסיים את הטיפול המשפטי בנכסי היהודים.[2][4][5]
בספטמבר 1942 עסק ראדמאכר בסוגיית שילוח יהודי בולגריה אל מחנות ההשמדה ופנה לשר החוץ יואכים פון ריבנטרופ בבקשה להאיץ את המהלכים ליישום תוכניות הגירוש. ריבנטרופ השיב שיש להמתין עם המהלך משום שהרייך הגרמני עוד לא ערוך לקלוט במחנות את יהודי בולגריה.[6] בהמשך היה שותף לגיבוש ויישום הפתרון הסופי ברחבי הבלקן ושימש ציר מקשר בין המדור לענייניי יהודים בבמשרד הראשי לביטחון הרייך לבין נציגויות גרמניה הנאצית במדינות אירופה השונות, ובכלל זה במדינת קרואטיה העצמאית ובבולגריה גם בסוגיית השמדת יהודי מקדוניה. כן ניהל מגעים בסוגיית מעמדם של יהודי סלובקיה שמתגוררים בשטחים הכבושים מחוץ לצ'כוסלובקיה.[7]
ב-1943 הועבר מתפקידו.
לאחר המלחמה
לאחר סיום המלחמה, בנובמבר 1945 נעצר ראדמאכר על ידי הצבא הבריטי והובא למשפט. הוא הואשם בשותפות לרצח 1,300 מיהודי סרביה. ב-1953 ראדמאכר השיג מסמכים מזויפים תחת השם תומא רוזליו, בעזרתם הוא בורח מגרמניה לדמשק שבסוריה.[8] הוא הורשע בהיעדרו ונדון לשלוש שנים וחמישה חודשי מאסר.[9] במהלך שהותו בסוריה ניסו שירותי המודיעין הישראליים להתחקות אחריו באמצעות המרגל אלי כהן. מפעיליו של כהן הנחו אותו לדווח על פושעים נאצים המתחבאים בדמשק. אלי כהן יזם מפגש עם ראדמאכר בדירתו בדמשק בעזרת מכרם המשותף, מאג'ד שייח אל-ארד. ממסכים של הסי איי איי עולה כי ראדמאכר שירת כמה סוכנויות ביון מערביות ששירתו בסוריה, ובעיקר את סוכנות הביון של גרמניה המערבית. הסי איי איי האמריקאי הצליח ליירט מברקים של סוכנות הביון של מערב גרמניה, ובהם מוכח כי ראדמאכר עבד גם למען המודיעין הסורי.[10] ישנם מקורות הטוענים כי כהן ביקש לחסל את ראדמאכר, אך נענה בשלילה על ידי מפעיליו.[11] בשלהי 1966 שב לגרמניה מיוזמתו בשל בריאותו הלקויה. הוא נעצר,[12] הועמד לדין והורשע שוב. ראדמאכר הגיש ערעור על ההחלטה וב-1971 הורה בית משפט פדרלי על עריכת משפט חוזר, אך מת ב-1973 בטרם החל המשפט החוזר.
קישורים חיצוניים
- תוכנית מדגסקר, באתר יד ושם
- שלמה גינוסר, רדמאכר חזר מסוריה לגרמניה, דבר, 7 באוקטובר 1966
הערות שוליים
- ^ אורלי גולדקלנג, אנחנו בחיבור שאי אפשר לפרק עם המדינה, בעיתון מקור ראשון, 8 במאי 2019.
- ^ 2.0 2.1 פרנץ ראדמאכר, באתר יד ושם.
- ^ תוכנית מדגסקר, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמודים 306, 312-311, 328.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 98-91.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, חלק ג'-תקופת השואה, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמודים 100–101, 256, 259.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמודים 206–209, 405.
- ^ פושע נאצי נמלט לחו"ל, הצופה, 18 בספטמבר 1952.
- ^ פושע מלחמה - ושקרן, מעריב, 11 בפברואר 1952.
- ^ לוחם 566 - הסיפור שלא סופר על אלי כהן ללב המאפליה - פרק 2, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, 10 במאי 2020
- ^ נפתלי קראוס, עלילה על אלי כהן, מעריב, 31 בדצמבר 1971.
- ^ נעצר פושע נאצי מבוקש, על המשמר, 2 באוקטובר 1966.
