פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג

פרנקפורטר אלגמיינה צייטונגגרמנית: FAZ - Frankfurter Allgemeine Zeitung; מילולית: "עיתון פרנקפורט הכללי") הוא עיתון יומי בשפה הגרמנית, הנוטה פוליטית לימין-מרכז. העיתון הוא אחד העיתונים הנפוצים ביותר בגרמניה (לאחר הבילד, ה-Süddeutsche Zeitung, הדי ולט והפרנקפורטר רונדשאו) ואחד הנפוצים באירופה המערבית (תפוצתו ב-2013 הייתה 382,000 עותקים[1]). העיתון הוא גם העיתון הגרמני הנפוץ ביותר בקרב קוראי גרמנית מחוץ לגרמניה ומופץ ב-148 מדינות מדי יום. העיתון רואה אור שבע פעמים בשבוע, כאשר ביום ראשון רואה אור גיליון מורחב בשם Frankfurter Allgemeine Sonntagszeitung.

היסטוריה

העיתון נוסד בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, על ידי קבוצת עיתונאים, שחלקם עבדו בעבר בעיתון פרנקפורטר צייטונג, שראה אור מאז 1856 ועד שנסגר על ידי השלטון הנאצי ב-1943. גליונו הראשון של FAZ ראה אור ב-1 בנובמבר 1949. למרות ההערכה הרבה שחשו כלפי העיתון הוותיק, הצהירו מייסדיו במאמר המערכת הראשון שה-FAZ איננו יורשו של הפרנקפורטר צייטונג אלא עיתון חדש.

בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 התרחב העיתון, נוסף על מרכזיו בפרנקפורט ובמיינץ נוספו לו סניפים ראשיים במינכן ובברלין. לעיתון International New York Times התווסף בסינדיקציה מוסף בן שמונה עמודים של ה-FAZ באנגלית שישה ימים בשבוע ובו מבחר מתורגם ממאמרי אותו יום. מוסף זה הצטמק בהיקפו ובתפוצתו עד לטבלואיד פעם בשבוע.

אופי העיתון

כותרות העיתון מוצגות באופן מסורתי באותיות גותיות ועד 2007 לא הוצגה בו אף תמונה בעמודו הראשי. עקרון זה נשבר פעמים ספורות, למשל ביום האחדות הגרמנית ב-4 באוקטובר 1990 הוצגה בעמודו הראשון תמונת בניין הרייכסטאג בברלין וב-12 בספטמבר 2001 הוצגו בו עקב אסון התאומים בנייני מרכז הסחר העולמי הקורסים ותמונתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש.

בהקשר היהודי והישראלי

העיתון הביע תמיכה בהסכם השילומים[2] ואף הביעה תמיכה בעמדת ישראל נגד זו של ממשלת גרמניה במהלך המשא ומתן[3]. עם זאת, העיתון פרסם דו"ח אוהד לתוכנית חלופית הבאה לתת את השילומים שלא דרך מדינת ישראל[4].

בשנת 1965 העיתון יצא נגד ביטול ההתיישנות על פשעי הנאצים, בטענו שהשינוי לא יביא למשפטים רבים[5].

במהלך מלחמת יום הכיפורים סירב מערכת העיתון לפרסם מאמר פרו ישראלי כמודעה, בצעד שעורר ביקורת בישראל[6].

בשנת 1986 פרסם העיתון בהמשכים את מנוחה נכונה של עמוס עוז[7].

עיתונאים וכותבים מפורסמים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0