פרנק סטיוננברג
 | |||||
| פרנק סטיוננברג | |||||
| לידה | קאוקוק, איווה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח | קולדוול, איידהו, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות קניון היל, קולדוול, איידהו, ארצות הברית | ||||
| |||||
פרנק סטיוננברג (באנגלית: Frank Steunenberg; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל איידהו הרביעי, בשנים 1897–1901. ב-1905 הוא נרצח על ידי הארי אורצ'רד, שהיה לזמן קצר חבר באיגוד מקצועי וכן היה מלשין בתשלום של איגוד בעלי המכרות של קריפל קריק. אורצ'רד ניסה לסבך את מנהיגי הפדרציה המערבית של הכורים ברצח, אך אלו נמצאו זכאים בשני משפטים, ואורצ'רד עצמו נידון למאסר עולם.
ראשית חייו
פרנק סטיוננברג נולד בקאוקוק שבאיווה וגדל בנוקסוויל. הוא היה הרביעי מבין ששת בניהם וארבע בנותיהם של ברנרדוס וקורנליה (לבית קפל) סטיוננברג.[1] הוא למד בקולג' המדינתי של איווה באיימז, ולאחר מכן היה שוליית מדפיס ומוציא לאור. ב-1881 הוא החל לעבוד בעיתון "דה מוין רגיסטר" שבדה מוין. בהמשך פרסם סטיוננברג עיתון בנוקסוויל עד 1886, ואז עבר מערבה והתיישב בקלדוויל, טריטוריית איידהו (אנ'), שם הוא הצטרף לאחיו הצעיר אלברט בבעלות על העיתון קלדוול טריביון במשך שש שנים.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1889 החל סטיוננברג להיות פעיל בפוליטיקה כנציג בוועידת החוקה של איידהו שכונסה כהכנה לקבלתה כמדינה בארצות הברית שנה לאחר מכן. ב-1890 הוא נבחר כחבר בית הנבחרים של איידהו כמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הפופוליסטית, וכיהן בו תקופת כהונה אחת. בנוסף הוא שירת כמה שנים כחבר מועצת העיר קלדוול.
מושל איידהו
ב-1896, בתמיכת ארגוני העובדים הוצגה מועמדותו של סטיוננברג למשרת מושל איידהו הן מטעם המפלגה הדמוקרטית והן מטעם המפלגה הפופוליסטית. בבחירות שהתקיימו בנובמבר אותה שנה הוא ניצח בבחירות הכלליות כשהיה בן 35. הוא היה הראשון מבין מושלי איידהו שלא כיהנו מטעם המפלגה הרפובליקנית, וב-1898 הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת. סטיוננברג כיהן במהלך תקופה של אי-שקט בתחום יחסי העבודה, במיוחד בתעשיית המכרות של צפון איידהו. כתוצאה מכך, תאגידים רבים, שחששו שממשל סטיוננברג לא יתמוך בהם אם תפרוץ שביתה, הגדילו את משכורות עובדיהם.
בכל אופן, חברת הכרייה בנקר היל שכרה רק עובדים שהיו שלא היו חברים בארגון העובדים, ושמרה על רמת שכר נמוכה בהשוואה לעובדי המכרות המאוגדים בסביבה. באפריל 1899 הרסו חברי פדרציית הכורים המערבית את המכרה של החברה בוורדנר שבעמק הכסף. בתגובה הכריז סטיוננברג על ממשל צבאי ובשל העובדה שהמשמר הלאומי היה מוצב בפיליפינים במסגרת מלחמת ארצות הברית-ספרד, ביקש סטיוננברג מהנשיא ויליאם מקינלי לשלוח כוחות פדרליים כדי להתמודד עם אי-השקט. פעולה זו נתפסה על ידי תומכיו של סטיוננברג בארגוני העובדים כבגידה. הממשל הצבאי נותר על כנו עד לתום כהונתו כמושל, וב-1900 הוא לא התמודד בבחירות על תקופת כהונה שלישית.
הרצח
ב-30 בדצמבר 1905, כמעט חמש שנים לאחר תום כהונתו כמושל, נהרג סטיוננברג מחוץ לביתו ברחוב דירבורן 1602 בקלדוול על ידי פצצה שהתפוצצה ליד השער הצדדי של הבית שפנה לשדרה ה-16.[2][3][4] הארי אורצ'רד (אנ'), כורה לשעבר, חבר פדרציית הכורים המערבית, נעצר בקלדוול זמן קצר לאחר הרצח.[5] חקירת הרצח נוהלה על ידי סוכן חברת פינקרטון, ג'יימס מקפרלנד. בתחילה טען אורצ'רד לחפותו, אך לאחר בידוד וחקירה נמרצת של מקפרלנד, חתם אורצ'רד על הודאה באורך של 64 עמודים מודפסים בה הוא פירט את השנים בהן הוא היה רוצח שכיר ומפעיל דינמיט עבור פדרציית הכורים המערבית. אורצ'רד טען שהוא נשכר להרוג את סטיוננברג על ידי מנהיגי הפדרציה, ושהוא ביצע עבורם משימות שהסתיימו ב-17 מקרי מוות נוספים.[6] הוא אמר שההוראות להרוג את סטיוננברג הגיעו מביל הייווד, המזכיר הכללי של הפדרציה; צ'ארלס מוייר, נשיא הפדרציה; וג'ורג' פטיבון, פעיל ארגון עובדים, שהייתה לו הרשעה קודמת שהייתה קשורה לסכסוך העבודה של 1892 בקור דאלן. ביוזמתו של מקפרלנד, נעצרו השלושה בדנוור, ומיד הוסגרו לאיידהו כדי לעמוד למשפט.[7]
המשפט שסוקר ברמה הלאומית התנהל בבויסי במשך כמה חודשים באמצע 1907, ובו השתתפו הסנאטור החדש ויליאם בורה מטעם התביעה וקלרנס דרו מטעם ההגנה. כשעמד על דוכן העדים, חזר אורצ'רד על הודאתו הכתובה, והודה בשנים בהם הניח פצצות עבור פדרציית הכורים המערבית. לאחר מכן הוא נחקר חקירה נגדית על ידי פרקליטי ההגנה במשך 26 שעות, שהתמשכו על פני שבוע שלם. בנוסף לאורצ'רד, הגישה התביעה 80 עדויות נוספות כדי לאמת את תיאור המתקפות הרבות שלו. דרו וצוות ההגנה זימנו יותר ממאה עדים מטעמם. טיעוני הסיכום נמשכו שבועיים, וזה שסוקר באופן הבולט ביותר היה נאום הסיכום של דרו.[8] פרשנים מודרניים שיבחו את טיעוני הסיכום של דרו, שבהם הוא עשה שימוש ברטוריקה רגשית חזקה שהתמקדה בעליונות המוסרית של עמדתם של האיגודים המקצועיים. בכל אופן, התגובה בת התקופה הייתה שלילית. השיקגו טריביון כינה אותו "הנאום הכי לא ראוי, פוגעני ומשלהב שנישא אי פעם באולם בית משפט אמריקאי".[9] על אף דעותיהם של רוב המשקיפים שפסק הדין יהיה אשם, שב חבר המושבעים בסוף יולי עם פסק דין בו זוכה הייווד.[10] משפטו של פטיבון התנהל בנפרד מול השופט אורין נ. הילטון בדנוורה, והוא גם זוכה. ההאשמות נגד מוייר בוטלו.
במשפט נפרד נוסף הודה אורצ'רד באשמה ונדון למוות, אך עונש המוות הומתק למאסר עולם. ב-1952, בגיל 86, ו-45 שנים לאחר המשפט, כתב אורצ'רד את האוטוביוגרפיה שלו, בה הוא טען שכל ההודאות שלו ועדותו בבית המשפט היו אמת.
הלווייתו והנצחתו
פרנק סטיוננברג נטמן בבית הקברות קניון היל שבקלדוול ב-2 בינואר 1906. לבקשת המשפחה נשא בורה נאום הספד קצר.[11]
בדצמבר 1927 הוקדשה אנדרטה לזכרו של סטיוננברג בבויסי.[12] פסל הארד פונה למדרגות הראשיות של בניין הקפיטול של איידהו הניצב ממול. בכתובת שעל האנדרטה נכתב:
פרנק סטיוננברג
מושל איידהו
1900-1897
כאשר ב-1899 הפקרות מאורגנת ניצבה מול סמכותה של איידהו, הוא שמר על כבודה של המדינה, אכף את הסמכות והשיב את החוק והסדר בגבולותיה, ועל כך הוא נרצח ב-1905.
"מחוספס בגופו, נחוש בדעתו, חזק באמונתו, הוא היה חצוב בגרניט". בתודה על מסירותו האמיצה לתפקידו הציבורי, הקימו תושבי איידהו את האנדרטה הזאת.[13]
קישורים חיצוניים
- פרנק סטיוננברג באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- בלוג של צאצאיו של סטיוננברג (באנגלית)
- תמונה של האנדרטה לזכר סטיוננברג
- רצח פרנק סטיוננברג באתר www.spartacus-educational.com (באנגלית)
- פרנק סטיוננברג באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- פרנק סטיוננברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Arney, C.E. (March 31, 1940). "Steunenberg family has played vital role in Idaho government". Lewiston Morning Tribune. p. 10.
- ^ ""The Gate on 16th Avenue" - A Century Ago and Today". Idaho Meanderings. Blog. January 30, 2009.
- ^ "Steunenberg murder plan". Lewiston Morning Tribune. January 1, 1906. p. 1.
- ^ "Work of a Dastard". Spokane Daily Chronicle. January 1, 1906. p. 2.
- ^ "Harry Orchard real name". Lewiston Morning Tribune. January 4, 1906. p. 1.
- ^ Horsley, Albert (1907). The Confessions and Autobiography of Harry Orchard.
- ^ J. Anthony Lukas, Big Trouble: A Murder in a Small Western Town Sets Off a Struggle for the Soul of America (New York: Simon and Schuster, 1997) p.256-260.
- ^ Darrow's Speech in the Haywood Case Archived 2014-09-23 at the Wayback Machine, Darrow.law.umn.edu
- ^ Legendary lawyer Clarence Darrow and the 20th century's most spectacular trials, https://cdapress.com/, September 16, 2018.
- ^ ""Not guilty" jury of his peers say". Lewiston Morning Tribune. July 29, 1907. p. 1.
- ^ "Borah's oration on Steuenberg". Lewiston Morning Tribune. January 3, 1906. p. 1.
- ^ "Idaho old guard realizes dream". Spokesman-Review. Associated Press. December 13, 1927. p. 7.
- ^ STEUNENBERG MONUMENT INSCRIPTION - Idaho State Historical Society.
