פשחור בן מלכיה
פַּשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה היה אחד משריו של המלך צדקיהו. צדקיהו שלחו יחד עם שר נוסף לירמיהו הנביא בבקשה שיתפלל אל ה' שיציל את ירושלים מיד נבוכדנצאר[1]. אזכור נוסף של פשחור הוא כשיחד עם שרים נוספים של צדקיהו השליך את ירמיהו לבור על שניבא נבואות פורענות[2].
בקשת התפילה מירמיהו
לאחר שהבבלים החלו לצור על העיר, שלח צדקיהו לירמיהו את פשחור יחד עם צפניה בן מעשיה הכהן ”דְּרָשׁ נָא בַעֲדֵנוּ אֶת ה' כִּי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָם עָלֵינוּ, אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' אוֹתָנוּ כְּכָל נִפְלְאֹתָיו וְיַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ”[3]. ירמיהו ענה להם את דבר ה' שהמצב רק ילך ויחמיר וה' בעצמו ילחם בירושלים לטובת הבבלים, והסוף יהיה שצדקיהו ועבדיו והעם יפלו בידי הכשדים שלא ירחמו עליהם, והדרך היחידה להנצל היא להיכנע לבבלים. בנוסף שלח בידם תוכחה לצדקיהו שידון את העם בצדק ויציל הנגזלים מיד העושקים אותם.
השלכת ירמיהו לבור
וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה', הַיּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים יחיה (וחיה), וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי... וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ, יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים"
צדקיהו, מחשש שהשרים ימרדו בו, נתן להם רשות לעשות בירמיהו כרצונם, השרים השליכו את ירמיהו לבור טיט שהיה בחצר המטרה, כששמע על כך עבד מלך הכושי הוא ביקש וקיבל מן המלך אישור, והציל את ירמיהו.
בחז"ל[4] מובא שהבור היה מלא מים ובדרך הטבע היה ירמיהו אמור למות מיד, אך נעשה לו נס ושקעו המים למטה ועלה הטיט למעלה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר ירמיהו, פרק כ"א, פסוק ב'.
- ^ ספר ירמיה, פרק ל"ח.
- ^ ספר ירמיהו, פרק כ', פסוק ב'.
- ^ פסיקתא רבתי כ"ו.
