פתרון שלוש המדינות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתרון שלוש המדינותאנגלית: Three state solution), המכונה גם הפתרון המצרי-ירדני (Egyptian-Jordanian solution) והאופציה הירדנית-מצרית (Jordan-Egypt option), היא גישה ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי העברת השליטה על אזור יהודה ושומרון לידי ירדן ואזור רצועת עזה לידי מצרים.

היסטוריה

פתרון שלוש המדינות הוא למעשה פתרון אשר מחזיר לאזור את המצב אשר שרר בו משנת 1949, בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, ועד מלחמת ששת הימים בשנת 1967. בשנת 1949 מצרים כבשה את שטח רצועת עזה, ירדן כבשה את יהודה ושומרון ואת אזור מזרח ירושלים, ולא הייתה קיימת למעשה מדינה ערבית-פלסטינית. בשנת 1950 סופח באופן רשמי אזור יהודה ושומרון לשטחה של ירדן.

ישימות

בשנים שלאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה, פתרון שלוש המדינות צבר יותר ויותר פופולריות[1][דרושה הבהרה]. בינואר 2009 דיווח הניו יורק טיימס כי מצרים וירדן מודאגות יותר ויותר מהאפשרות לפיה הן יאלצו לקחת אחריות על אזור רצועת עזה ויהודה ושומרון[2]. הבכיר הפלסטיני הרשמי לשעבר גאהית' עומרי (Ghaith Omari) הזהיר כי התמוטטות פוליטית בשטחים עלולה לאלץ שליטת כוחות מצרים וירדנים באזור[3].

בספטמבר 2008 בכתבה אשר התפרסמה בכתב העת של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון[4] ציין האלוף במיל' גיורא איילנד כי:

"הצעה זו עולה כיום יותר מאשר ההצעה להקים מדינה ערבית נוספת, הצדדים המעורבים יכולים להחזיר לעצם את השליטה ברוב אזור הגדה המערבית עד ירדן. עד לאחרונה, רעיון מסוג זה נדחה באופן מוחלט על ידי כל המעורבים, בעיקר על ידי הירדנים עצמם. כיום לעומת זאת, הירדנים, הפלסטינים, והישראלים מאמינים יותר ויותר כי זהו הפתרון הנכון. הסיבה העיקרית לשינוי זה קשור בעליית החמאס לשלטון. ישראל יכולה לרסן את השליטה של הארגון, אבל רק כל עוד ישראל שולטת באזור הגדה המערבית. במידה ותקום באזור מדינה פלסטינית, רבים חוששים כי החמאס ישתלט על האזור. התוצאות של תרחיש מסוג זה יכולים להיות מרחיקי לכת עבור ירדן. יש לציין כי מציאת פתרונות חלופיים עדיין לא נכונה מבחינה פוליטית ומשום כך בשלב זה עדיין לא הובעה באופן רשמי נכונות לפתרון מסוג זה מהצד הירדני או הפלסטיני. עם זאת, בשיחות פרטיות, כן הובעה תמיכה בפתרון מסוג על ידי הצדדים המעורבים."

התומכים בפתרון זה

בשנים שלאחר ההפיכה ברצועת עזה, גורמים פוליטיים ואקדמים שונים הביעו את תמיכתם בפתרון שלוש המדינות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעודם מציינים כי לדעתם לא פתרון שתי המדינות ולא פתרון המדינה האחת הם בני ביצוע[5].

הדיפלומט האמריקני ושגרירה לשעבר של ארצות הברית באומות המאוחדות ג'ון בולטון הביע בעבר תמיכה ב"גישת 'שלוש המדינות' לפיה רצועת עזה תחזור לשליטה מצרית ואזור הגדה המערבית יחזור בצורה כלשהי לריבונות ירדנית."[6]

בכתבה אשר פורסמה בג'רוזלם פוסט ב-7 בינואר 2009 תיאר הפרשן הפוליטי האמריקאי דניאל פייפס את "האפשרות הירדנית-מצרית" כ"דרך מפוכחת וייחודית" להשגת שלום באזור[7].

שימוש חלופי

המונח "פתרון שלוש המדינות" משמש לא רק כהצעה ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני אלא גם לתיאור המצב הקיים באזור מאז עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה במהלך 2007 אשר השאיר למעשה שלוש מדינות באזור - אזור יהודה ושומרון אשר נמצא ברובו בשליטה ישראלית עם אזורי אוטונומיה לרשות הפלסטינית, ישראל, ואזור רצועת עזה אשר נמצא בשליטת ארגון החמאס[8][9]. אחרים טוענים כי ההפיכה של ארגון החמאס הפכה למעשה את פתרון שתי המדינות לבלתי ישים ובשל כך תומכים בהסדר שיוביל למצב קבע בו יהיו שלוש מדינות ריבוניות באזור[10].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Meron Benvenisti, Return of the Jordanian option, באתר הארץ, 15 ביולי 2004
  2. ^ Michael Slackman, Crisis Imperils 2-State Plan, Shifting a Balance, באתר הניו יורק טיימס, 11 בינואר 2009
  3. ^ Robert Siegel, Palestinian Crisis May Spread to Egypt, Jordan, באתר National Public Radio, 12 ביוני 2007
  4. ^ Sunset for the Two-State Solution? (הקישור אינו פעיל, 16 ביולי 2013)
  5. ^ Editorial of The New York Sunת Three-State Solution - באתר הניו יורק סאן, 19 ביוני 2007
  6. ^ Agence France Presse (AFP), Jordan and Egypt should take over Palestine - באתר הדיילי סטאר, 6 בינואר 2009
  7. ^ Daniel Pipes, Solving the "Palestinian Problem," - באתר הג'רוזלם פוסט, 7 בינואר 2009
  8. ^ Michael Moran, A Three State Solution? - באתר Council on Foreign Relations, 19 ביוני 2007
  9. ^ Jacob Savage, The three-state solution, באתר הלוס אנג'לס טיימס, 20 ביוני 2007
  10. ^ The death of the two-state solution - באתר Asia Times, 20 ביוני 2007
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0