המוסד ליחסי עבודה
תבנית ארגון ריקה פתרונות - המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי הוא שמו של גוף משותף שהוקם על ידי ממשלת ישראל וההסתדרות הכללית שמטרתו לסייע בדרך של גישור ביישוב סכסוכי עבודה במגזר הציבורי. בעבר, נקרא המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי והתמקד בפתרון סכסוכי עבודה בדרך של בוררות.
המוסד לבוררות מוסכמת 1977–2023
המוסד הוקם בשנת 1977 כדי להתמודד עם גל השביתות שהתחולל במגזר הציבורי בישראל באותה תקופה. ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין וההסתדרות הכללית בראשות ירוחם משל חיפשו פתרון מוסכם לבוררות באמצעות מוסד עליון בלתי תלוי, שייתן הזדמנות שווה לכל הצדדים, ויסייע לפתרון מהיר של סכסוכי עבודה.
בראשות המוסד עמד השופט העליון בדימוס צבי ברנזון. לאחר פרישתו מילאו את מקומו מרדכי ביבי, עו"ד משה בן זאב, נחמן אורי ועו"ד שלמה גוברמן. מפברואר 2020 שימש עו"ד חיים קלוגמן כממלא מקום ראש המוסד. המוסד הוקם במסגרת הסכם קיבוצי בין הממשלה וההסתדרות, שאליו יכול להצטרף כל מעסיק אחר בשירות הציבורי, שיחתום על ההסכם או שיודיע בכתב את רצונו להצטרף להסכם. במשך הזמן, מאז הוקם המוסד, הצטרפו להסכם מעסיקים ציבוריים כמו: המוסדות הלאומיים, אוניברסיטאות, רשות הנמלים בישראל, קופת חולים של ההסתדרות (קופ"ח כללית), רשות שדות התעופה בישראל, אורט ישראל ומקורות.
משנת 1994 כיהנו במוסד חברי המוסד הבאים: עו"ד נחמן אורי, עו"ד משה בן-זאב, זאב אורן, יואל אלוני, מרדכי ביבי, עו"ד אברהם כהן, פרופסור אברהם פרידמן, חיים קלוגמן, עו"ד יורם שחל, יגאל סרברו, אליעזר שחר, ועו"ד מרב הלוי.
המוסד נועד להכריע בסכסוכים כלכליים בלבד ולא בסכסוכים משפטיים (שהמקום לדון בהם הוא בתי הדין לעבודה) - למעט במידה והצדדים הסכימו על בוררות גם בסוגיה משפטית. בשנת פעילותו הראשונה הוגשו למוסד 24 תביעות, אולם לאורך השנים הלכה ופחתה פעילותו ובתחילת שנות ה-2000 הוגשו בו כתביעה אחת בשנה. ב-25 שנותיו הראשונות, הוגשו בו 286 פניות מהן 258 הוגשו על ידי צד העובדים ו-28 על ידי צד המעסיקים. רק 5% מהתיקים עסקו בסוגיות משפטיות טהורות.[1]
הסיבות למספר הפניות הנמוך למוסד הן האמון הנמוך שנתנו הצדדים לתהליך בוררות, שכן הוא כולל ויתור על כוחם הארגוני (מצד ארגוני העובדים) או על הפרורגטיבה הניהולית (מצד המעסיקים). גם התיקון לחוק יסודות התקציב משנת 1985 אשר הגביל למעשה את סמכות הפסיקה של הבוררים במוסד כך שלמעשה פסיקותיהם דורשות את אישור הממונה על השכר באוצר - פגמו בעצמאותו, ולפיכך ברלוונטיות שלו לפתרון סכסוכים. גורם נוסף שכרסם במעמדו של המוסד לבוררות הוא התרחבות השימוש בגישור ובהליכי הידברות, לרבות הפניות מצד בתי הדין לעבודה להליכי גישור ואף גישורים וליווי סכסוכים בבתי הדין עצמם - מסלולים שהצדדים ליחסי עבודה העדיפו.[2] גורם נוסף שהרתיע משימוש במוסד היה העובדה שמשך הזמן הממוצע למתן פסק בוררות ב-25 שנותיו הראשונות היה כ-205 ימים, זאת על אף שעל פי ההסכם שהיווה את התשתית להקמתו, הוגבל למתן פסק בתוך 30 יום (עם אפשרות הארכה עד 90 יום בהסכמת הצדדים).[3]
המוסד נתפס גם על ידי ארגוני העובדים כמוטה לטובת המעסיקים, כשסכסוכים שב-25 שנותיו הראשונות סכסוכים שהוכרעו בשביתה התקבלו דרישות העובדים במלואן ב-36% מהמקרים ובחלקן ב-28% מהמקרים, לעומת פסקי הבוררות של המוסד שקיבלו את עמדת העובדים במלואה ב-24% מהמקרים, ובחלקה ב-28% מהמקרים. לעומת זאת - המעסיקים קיבלו את מלוא מבוקשם בפסקי הבוררות ב-48% מהמקרים, לעומת 24% בלבד בסכסוכים שהגיעו לכדי שביתה.[1]
עד שנת 2014 פרסם המוסד שמונה כרכים של פסקי בוררות.[4]
המוסד ליחסי עבודה
ב-17 ביולי 2023 נחתם הסכם קיבוצי בין הממונה על השכר באוצר אפי מלכין ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, אשר שינה את שמו ואת יעודו של המוסד שהפך 'המוסד ליחסי עבודה'. במסגרת השינוי הוספו למוסד ליחסי עבודה מסלולים נוספים ליישוב סכסוכים, ובראשם מסלול הגישור.[5]
בהסכם נקבע שרשימת המגשרים תקבע בהסכמה בין נציגי המדינה וההסתדרות. בנוסף, קבע ההסכם את אפשרות קיומו של בירור עובדתי (Fact Finding) במסגרת המוסד.[5] בנובמבר 2024 התמנה נועם ריף ליו"ר המוסד. בתחילת שנת 2025 החל המוסד לפעול תחת השם "פתרונות - המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי", ולגשר בסכסוכי עבודה.[6]
על פי ההסכם, כלל המגשרים הפועלים במסגרת המוסד ממונים בהסכמה משותפת של ההסתדרות והממונה על השכר באוצר.[5]
המגשרים הראשונים הנוספים שמונו למוסד הם: אייל אברהמי, לשעבר נשיא בית הדין האזורי בירושלים, יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר ומ"מ נציב שירות המדינה, מרב הלוי, לשעבר ממונה אזורית על יחסי עבודה ירושלים והדרום, ופרופ' עו"ד מרדכי (מוטי) מירוני, מוותיקי ובכירי קהילת המגשרים בישראל, ומומחה בחקר יחסי העבודה.[7]
החל מתחילת שנת 2025 פועל המוסד תחת השם והלוגו "פתרונות - המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי".[8]
למוסד הוקם פורום מייעץ המורכב מאנשי מקצוע בתחום יחסי העבודה מהאקדמיה, מצדדי העובדים והמעסיקים, ומתחום הגישור. ביום 18.5.2025 קיים הפורום המייעץ את ישיבתו הראשונה. חברי הפורום המייעץ הם: פרופ' גיא מונדלק, קובי בר-נתן, עו"ד אבי אדרי, עו"ד מרב הלוי ועו"ד דורית קראוס שחר.[9]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המוסד ליחסי עבודה
- הוקם רשמית המוסד לבוררות מוסכמת, דבר, 1 במרץ 1977
- קרן פינקלשטיין, פתרון לשביתות במגזר הציבורי - שימוש יעיל במוסד לבוררות מוסכמת, המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים, מחקר מדיניות מס' 55, יוני 2003
- ניצן צבי כהן, מגשרי המוסד ליחסי עבודה מתארים את האפיק החדש ליישוב סכסוכי עבודה במגזר הציבורי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2025
- אתר האינטרנט של פתרונות - המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 קרן פינקלשטיין, פתרון לשביתות במגזר הציבורי - שימוש יעיל במוסד לבוררות מוסכמת, יוני 2003
- ↑ ניצן צבי כהן, מגשרי המוסד ליחסי עבודה מתארים את האפיק החדש ליישוב סכסוכי עבודה במגזר הציבורי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2025
- ↑ מרדכי מירוני, בוררות בסכסוכי עבודה: המוסד לבוררות מוסכמת, תקוות ולקחים, ירושלים: הפקולטה למשפטים - האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר, 1986
- ↑ פסקי בוררות / המוסד לבוררות מוסכמת בשירותים הציבוריים, באתר הספרייה הלאומית
- ^ 5.0 5.1 5.2 הסכם קיבוצי מיום 17.7.2023 בין מדינת ישראל להסתדרות העובדים הכללית החדשה
- ↑ ניצן צבי כהן, יו"ר המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי: "אפשר לריב אחרת, וזה מה שעושים בגישור", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בפברואר 2025
- ↑ צוות המגשרים, באתר פתרונות
- ↑ פתרונות - המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי, באתר פתרונות
- ↑ הפורום המייעץ, באתר פתרונות
המוסד ליחסי עבודה41503381Q6570563