אייל אברהמי
 |
אייל שלום אברהמי (נולד ב-1965) הוא שופט בדימוס ומגשר, אשר כיהן בעבר כנשיא בית הדין לעבודה בירושלים וכמנהל המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים שבבית המשפט העליון.
נולד בישראל בשנת 1965. למד בישיבה התיכונית מדרשית נעם בפרדס חנה, בה סיים את לימודיו ב-1982, וב-1983 למד בישיבה גבוהה. ב-1986 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן במסגרת העתודה האקדמית ולאחר מכן התמחה עד שנת 1987 במשרד עורכי דין ובשנת 1989 הוסמך כעורך דין. בשנים 1987 עד 1992 שירת בצה"ל כתובע בפרקליטות הצבאית, כתובע חילי בחיל הים, כראש מדור הדרכה וכסניגור.[1]
בשנת 1993 סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית, ובין השנים 1993–1997 שימש כיועץ משפטי לאוניברסיטת בן-גוריון, בה החל להרצות על משפט מנהלי ודיני עבודה לתואר שני במנהל עסקים החל משנת 1996.[1]
בינואר 1997 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בספטמבר 2000 עבר לכהן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בדצמבר 2015 מונה לנשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. החל מדצמבר 2022 מכהן כ'שופט בכיר' בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. במקביל, ביולי 2023 מונה לכהונה בפועל כמנהל המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים על שם זוסמן, כשבינואר 2024 מונה לכהונה קבוע בתפקיד.[1]
פסקי דין
ב-2008 קבע כי יש לשלם למתמחים בבתי המשפט בגין עבודתם בשעות נוספות.[2] באותה שנה שימש כבורר בין עובדי בנק ישראל ומשרד האוצר ופסק כי על עובדי הבנק להחזיר כספים ששולמו להם שלא כדין במשך עשור.[3]
ב-2019 פסק פיצויים חריגים בלמעלה ממיליון שקלים לנפגעת הטרדות מצד מנהל במקום עבודה. בגין הפגיעה הנפשית פסק אברהמי פיצויים על סך 200 אלף שקלים, בגין אובדן השתכרות בעבר פסק 257 אלף שקלים ובגין אובדן כושר השתכרות 486 אלף שקלים. בנוסף פסק 92 אלף שקלים בגין הפסדי פנסיה (שהייתה אמורה לקבל לולא נפגע כושר השתכרותה), על סך 43.3 אלף בגין הוצאות רפואיות שנדרשה להן והוצאות משפט על סך 40 אלף שקלים.[4]
אברהמי דן בתביעתה של עובדת מעון ראש הממשלה שירה רבן כנגד שרה נתניהו. במסגרת ההליך מתח ביקורת על כתב התביעה שכלל לדבריו 'נוסח פוגעני ומיותר'.[5] לבסוף, דחה אברהמי את התביעה וציין כי עדותה של רבן לא הייתה מהימנה וכי לא הצליחה להוכיח התעמרות בעבודה מצד שרה נתניהו.[6]
ב-2024 קבע כי אי חידוש החוזה של מספר שחקני בית"ר ירושלים מהווה פיטורים ומחייב את הקבוצה לשלם להם פיצויי פיטורים.[7]
ב-2025 פרש מתפקידיו במערכת בתי המשפט, והחל לעסוק בגישור, בין היתר במסגרת חברת נבו ופתרונות - המוסד ליחסי עבודה במגזר הציבורי, מייסוד משרד האוצר וההסתדרות הכללית.[8]
קישורים חיצוניים
- השופט אייל אברהמי - זכות השביתה וזכות ההתאגדות במשפט הישראלי, כנס צובה השלושה-עשר.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אייל שלום אברהמי באתר הרשות השופטת
- ↑ הילה רז, ביה"ד לעבודה: יש לשלם למתמחים בבתי המשפט על שעות נוספות, באתר הארץ, 15 ביולי 2008
- ↑ אדריאן פילוט, ניצחון לאוצר: הבורר קבע כי עובדי בנק ישראל יחויבו להחזיר כספים שקיבלו שלא כדין מ-98', באתר גלובס, 20 באוגוסט 2008
- ↑ חן מענית, פיצוי חריג: עובדת תקבל מיליון שקל לאחר שהמנהל הטריד ופגע נפשית, באתר גלובס, 1 ביולי 2019
- ↑ תמר אלמוג תמר אלמוג, בית הדין לעבודה: על שירה רבן לתקן את תביעתה נג, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באפריל 2023
- ↑ גלעד מורג, נדחתה התביעה של עובדת במעון רה"מ נגד שרה נתניהו: "גרסתה אינה מהימנה", באתר ynet, 23 בפברואר 2022
- ↑ עו"ד עינב זוסים - פסקדין, בית"ר י-ם חויבה ב-1.5 מיליון ש' פיצויים לשחקני עבר, באתר ynet, 18 באפריל 2024
- ↑ ניצן צבי כהן, מגשרי המוסד ליחסי עבודה מתארים את האפיק החדש ליישוב סכסוכי עבודה במגזר הציבורי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2025
אייל אברהמי41621745Q132562275