צ'ארלס גרין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. צ'ארלס גרין (באנגלית: Charles Green; 1735 - 29 בינואר 1771) היה אסטרונום בריטי, שנודע במשימה שקיבל מן החברה המלכותית ב-1768, להצטרף אל המשלחת אל האוקיינוס השקט לתצפית במעבר נוגה על פני השמש בספינה "אנדבר" בפיקוד ג'יימס קוק.
חייו
ילדות, נעורים ולימודים
גרין נולד ב-1735, בנו הצעיר של ג'ושוע גרין, איכר מצליח שחי בדרום יורקשייר. הוא למד, לדברי ויליאם ויילס, גיסו לעתיד, בבית ספר בסוהו בלונדון. את בית הספר ניהל אחיו הבכור, כוהן הדת ג'ון גרין, וגרין הצעיר היה לעוזר מורה בבית הספר והמשיך בלימודי האסטרונומיה עד שהצטרף לסגל מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' בשנת 1760.
קריירה באסטרונומיה
גרין התמנה לעוזר לאסטרונום המלכותי ג'יימס בראדלי, כמחליפו של האסטרונום צ'ארלס מייסון, שהצטרף למשלחת לכף התקווה הטובה לתצפית של 1761 במעבר נוגה על פני השמש. לאחר מות בראדלי ב-1762, המשיך גרין בתפקיד העוזר למחליפו של בראדלי נתניאל בליס עקב בריאותו המעורערת של בליס, נפל באותה תקופה חלק גדול מעבודת האסטרונומיה התצפיתית על גרין.
בשנת 1763 הורתה "מועצת קו האורך" לגרין ולאסטרונום נוויל מסקלין לצאת למסע אל ברבדוס ולפעול שם כמשגיחים במבדק כרונומטר H4 של ג'ון הריסון, שהשתתף בתחרות "פרס קו האורך", הפרס שהציעה ממשלת בריטניה למי שימציא שיטה מדויקת לקביעת קו האורך של אונייה בלב ים. בין תפקידיהם, לאחר שהגיעו לברבדוס והמתינו להגעת הכרונומטר על ספינה אחרת, הייתה קביעת קו האורך המקומי על ידי צפייה בירחים הגליליאניים של צדק, ולאחר הגעת המנגנון שהיה בפיקוח בנו של הריסון, ויליאם, השוואת התוצאות שישיג הכרונומטר עם התצפיות האסטרונומיות שלהם כדי לעמוד על דיוק המנגנון. במסע לברבדוס, גם עשו השניים שימוש בתצפיותיהם לקביעת מידת הדיוק של הניווט בהסתמך על מרחק הירח, השיטה של מסקלין עצמו לחישוב קו האורך של ספינה בלב ים. ויכוח התעורר בין מסקלין לוויליאם הריסון, וגרר אליו גם את גרין, כיון שהריסון היה בדעה, שמסקלין איננו צופה בלתי משוחד אלא יריב של אביו במירוץ להשגת פרס קו האורך. הפשרה שהושגה לבסוף קבעה, שגרין ומסקלין יתחלפו ביניהם לסירוגין בבדיקת המנגנון של מסקלין, מיום אחד למשנהו.
רצה המקרה, ושיבתו של גרין לאנגליה בסתיו 1764 ארעה סמוך למותו של נתניאל בליס; גרין חזר לגריניץ' להמשיך את עבודתו של בליס עד שיתמנה אדם חדש למשרת האסטרונום המלכותי. הסתבר, שלמשרת האסטרונום המלכותי החדש התמנה נוויל מסקלין. גרין עבד זמן קצר בעוזרו, אך עזב אתץ גריניץ' בעקבות חילוקי דעות עם הממונה החדש. בדו"ח של ויילס נאמר, שגרין היה מעורב בסקר לקביעת הכדאיות של שינוע מים מן הנהר קולן בהרטפורדשייר לאספקת מים למרילבון בלונדון, אם כי הסקר של גרין אישר את חששותיהם של בעלי טחנה במורד הזרם, שכריית התעלה תביא לירידה משמעותית באספקת המים הדרושה לפעולתם והתוכנית ירדה מעל הפרק. אף כי דבר זה איננו מוזכר בביוגרפיה הקצרה של ויילס, גרין מופיע ברשומות כגזבר של אוניית הצי המלכותי "אורורה" בשנת 1768. באותה שנה, מינתה אותו החברה המלכותית להילוות אל ג'יימס קוק במסעו לתצפית במעבר נוגה על פני השמש. על אף חילוקי הדעות הקודמים ביניהם, המליץ מסקלין, שישב ב"וועדת מעבר ונוס", על עוזרו לשעבר לתפקיד זה.
מסע ה"אנדבר" ומעבר נוגה על פני השמש
גרין הצטרף למסע הראשון של ג'יימס קוק בשנת 1768, בלוויית משרת. גרין היה אחד משני האסטרונומים הרשמיים שמינתה החברה המלכותית לצפות בליקוי; השני היה קוק עצמו, שהיה תצפיתן מוכשר בזכות עצמו. החברה הבטיחה לגרין שכר של 200 גיני למילוי התפקיד. (לקוק הובטחו 100 גיני בתמורה לחלקו בעריכת התצפיות.) החברה המלכותית סיפקה מכשירים למשלחת, בהם שני טלסקופים מחזירי אור שבנה המתמטיקאי ג'יימס שורט, שני שעונים וקואדרנט, מכשיר אסטרונומי למדידת גובהם של גרמי שמיים; את אלה השלימו טלסקופ שהיה ברשותו של דניאל זולאנדר וטלסקופ נוסף, שסיפק הצי המלכותי.
המשלחת הגיע לטהיטי, האתר הנבחר לתצפית בליקוי, ב-11 באפריל 1769 ועגנה במפרץ מאטאביי שבחופו הצפון-מערבי של האי יומיים לאחר מכן. מחנה בשם "פורט ונוס" הוקם ועד ראשית מאי הוצב הציוד האסטרונומי במקומו. גרין ייחס חשיבות ראשונה במעלה לחישוב המיקום המדויק של האתר, שאותו חישב בשיטת המרחק הירחי ובצפייה בירחי צדק. העלמת הקואדרנט מן המחנה - אם בידי ילידי טהיטי ואם על ידי חברים במשלחת, שסחרו בו עם המקומיים - איימה להכשיל את המבצע, אבל המכשיר נמצא עד מהרה, אם כי מפורק לחלקים וניזוק במידת מה, על ידי בוטניקאי המשלחת ג'וזף בנקס, יחד עם גרין.
יום הליקוי, 3 ביוני, היה בהיר והליקוי נראה בשלמותו. אף כי קוק נקט באמצעי זהירות בשליחת שתי קבוצות לאיים סמוכים, קבוצת התצפית העיקרית נשארה בפורט ונוס, שם תיעדו גרין וקוק וכן, באופן עצמאי, זולאנדר את זמני הליקוי. קוק ציין ביומן הספינה, שבין הזמנים שנרשמו על ידי שלושת הצופים לתיעוד המגע היו הבדלים ניכרים; החריגה הזאת, שמקובל לייחסה כיום לאפקט הטיפה השחורה, חוללה לאחר זמן ספק משמעותי בדעת החברה המלכותית ונוויל מסקלין, באשר לתועלת שבתצפיות ולערכן.
ביקורת על גרין ותצפיותיו
עקב מותו של גרין במסע חזרה, הוטלה מלאכת איסוף וניתוח התוצאות של תצפיותיו תחילה על קוק, ובהמשך על נוויל מסקלין. קוק הודה, שרשימותיו של גרין לא היו מסודרות, כאשר בדק אותן לאחר מותו של גרין, וכי חלק מחישובי הזמנים תועדו באופן בלתי עקבי במסמכים שונים של האסטרונום. האסטרונום המלכותי מתח ביקורת על עבודתו של גרין, בייחוד על התצפיות שגרין ערך לחישוב קו הרוחב וקו האורך של פורט ונוס. כדבריו,
יש להודות, שתוצאות התצפיות הללו, שרובן נעשו בידי מר גרין, שונות יותר זו מזה משהיו צריכות להיות או מאלה שנעשו בידי צופים אחרים עם קואדרנטים בני אותו גודל ושורטטו על ידי אותו צייר, ואת הסיבה לכך, אם אינה נובעת מחוסר תשומת לב וכבוד מצד הצופה אינני יודע למה לייחס.
ראוי לציין, שאם כי זמני המגעים שמסרו שלושת הצופים (גרין, קוק וזולאנדר) שהיו נוכחים בפורט ונוס, שונים זה מזה, הם אינם מציגים דפוס של חוסר עקביות, שאפשר לייחס לצופה אחד לבדו.
המסע הבא של "אנדבר" ומות גרין
לאחר היציאה מטהיטי, המשיכה ה"אנדבר" בדרכה לכיוון דרום-מערב, וקוק הוציא לפועל את ההוראות שקיבל להמשך החקר של האוקיינוס הדרומי. המשלחת הגיעה לניו זילנד באוקטובר 1769, ולגרין ניתנה הזדמנות לצפות במעבר כוכב חמה על פני השמש מן היבשה. הנחיתה התבצעה בלשון-ים, שתיקרא בהמשך מפרץ מרקורי, ב-3 בנובמבר; גרין צפה בליקוי בהצלחה ב-9 בנובמבר.
בהגיעם לאוסטרליה, ובמהלך השיוט לאורך החוף, ביוני 1770, נתן קוק את השם גרין לאי סמוך לחוף קווינסלנד, על שם האסטרונום. בזמן זה היה גרין חולה בצפדינה.
ה"אנדבר" נאלצה לפנות לבאטוויה שבאינדונזיה (כיום ג'קרטה) לצורך תיקונים. מחלות רבות נפוצו בעיר שבשליטתל ההולנדים, בהן מלריה ודיזנטריה; גרין נדבק בדיזנטריה ומת ב-29 בינואר 1771, שנים-עשר יום לאחר שהספינה הפליגה מן הנמל. ברשומה שכתב ביומן הספינה לתיעוד מותו של גרין, הוסיף קוק, שבריאותו של גרין הייתה רעועה מזה זמן וכי אורח חייו תרם למותו בגיל צעיר. דין וחשבון שהתפרסם בעיתון לונדוני תיאר את שעותיו האחרונות: "הוא היה חולה במשך זמן מה, והרופא הורה לו לשמור על חום גופו, אך בהתקף טירוף הוא קם בלילה ממיטתו ושירבב את רגליו מבעד לאשנבים, וזה הדבר שגרם למותו."
משפחה
גרין נשא לאישה את אליזבת לונג במרץ 1768 בלונדון. רישומי החברה המלכותית מזכירים קצבה של 50 ליש"ט לשנה לאשתו למשך המשלחת. אחותו של גרין, מרי, נישאה לאסטרונום ויליאם ויילס, שהשתתף במשלחת של החברה המלכותית אל מפרץ הדסון, לצפות במעבר נוגה על פני השמש בשנת 1769 והחליף את גרין במסע הבא של קוק.
קישורים חיצוניים
