צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה
| פעילות בולטת | מיפוי, ציור |
|---|---|
| ידוע בשל | מפות ארץ ישראל 1858, 1865 |
| מקצוע | כרטוגרף |
צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה (באנגלית: Charles William Meredith Van de Velde; בהולנדית: Carel Willem Meredith van de Velde[1]; 3 בדצמבר 1818, לייוורדן, הולנד – 20 במרץ 1898, מנטון (אנ') צרפת) היה קרטוגרף הולנדי, קצין ימייה, צייר נופים, מיסיונר ופעיל חברתי, מראשוני ארגון הצלב האדום. ערך שני מסעות מקיפים בסוריה, ולבנון בכללה, ובארץ ישראל ב-1851–1852 וב-1861–1862. צִייר נופים ואתרים ויצר סדרת מפות, בהן מפת ירושלים.
קורות חייו
ון דה ולדה היה חניך האקדמיה של של הצי המלכותי ההולנדי (אנ') ואחרי סיום לימודיו שירת באוניות קו. ב-1839 הוצב ביחידת המיפוי הימי בבטאוויה, בירת איי הודו המזרחיים ההולנדיים, והגיע בה לדרגת המנהל. במסגרת עבודתו חיבר שורת מפות של האי הגדול יאווה באינדונזיה. ב-1844 חזר לאירופה ובדרכו ביקר בציילון ושהה כשנתיים במושבת הכף ובמושבות הבורים בדרום אפריקה, שם סייע למיסיונרים המקומיים.[2]
בדחף אדיקותו הדתית ביקר ב-1851–1852 בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון, ביצע סקרים ויצר מפות וכן שקד על ציור נופים ואתרים. אחרי שובו מהמזרח פרסם את יומני מסעותיו וכן נשא עליהם הרצאות. ביקורו החוזר ב-1861 נבע מטעמים הומניטריים בעקבות הטבח הגדול במרונים במהלך מרד הר הלבנון ב-1860 ועם זאת ביצע מדידות לצורך שכלול מפותיו.
ב-1864 נסע במסגרת ארגון הצלב האדום לדנמרק כמשקיף בקרבות מלחמת שלזוויג השנייה. ון דה ולדה ועמיתו הרופא לואי אַפּיָה[3] היו הראשונים מאנשי הארגון שנכחו בשדה קרב, ון דה ולדה בצד הדני וד"ר אפיה – בצד האוסטרו-פרוסי. ב-1870 הוזעק לצרפת לטפל בפצועי מלחמת צרפת–פרוסיה במסגרת הסיוע הרפואי שהעניקו ההולנדים בבתי חולים שדה. ב-31 ביולי 1876 נבחר כחבר כבוד בוועד הבין-לאומי של הצלב האדום. בהמשך חייו התגורר בז'נבה, בפרייבורג ובבזאנסון, עסק במעשי צדקה והתמסר לציור.
מיפוי ארץ ישראל
ון דה ולדה ביקר ב-1851–1852 בסוריה ובארץ ישראל בהן ביצע סקרים ויצר מפות עבור הוצאת פרתס (Justus Perthes) בגותה, גרמניה, שהתמחתה בהפקת מפות, אטלסים ופרסומים גאוגרפיים למיניהם. מטרתו הייתה "להקים מפה של ארץ הקודש שיהיה בה, לפחות במידה מסוימת, לספֵּק את הדרישות של חקר המקרא".[4] על פרטי הסקר והמדידות שלו למדים מחיבור מלווה ומבאר למפתו שבו פירוט את מהלכי המיפוי ואת המקורות שעליהם הסתמך – "מזכר נלווה למפת ארץ הקודש".[4] ון דה ולדה התכוון לבצע מדידה טריגונומטרית מלאה של הארץ, אבל הבין שיתקשה בכך. "היה זה מעל לכוחותיי לצאת לסוריה מצויד במכשירים הנחוצים ובסיוע של עוזרים מיומנים, כדי לעשות מה שניתן להגדיר כסקר טריאנגולרי מלא; אינני מכיר מקרה של אדם יחיד שבהשקעת משאביו שלו ביצע אי פעם מפעל כזה", כתב. לשם הכנת המפה חצה ון דה ולדה את הארץ לאורכה ולרוחבה הלוך ושוב במהלכי זיגזג.[5] את המדידות ביצע בשיטת האזימוטים בעזרת מצפן, וללא תאודוליט שהפעלתו דרשה מודדים נוספים, ועל פי אומדן המרחקים בדרכים שבהן עבר. ביצירת המפה הסתמך ון דה ולדה על הקביעות האסטרונומיות של ג'ון סיימונדס (אנ') ואנשי חיל המהנדסים המלכותי הבריטי משנת 1841.[6] כמו כן נעזר בתוצאות מחקריהם של לינץ', רובינסון וסמית, וילסון, בורקהרדט, זטצן ואחרים, שאותם מנה אחד לאחד ב"מזכר".
מפת ארץ ישראל שהפיק הייתה בת שמונה גיליונות בקנה מידה 1:315,000.[7] המפה פורסמה ב-1858, שש שנים אחרי שחזר לאירופה ותוך קשיים שונים ולא מעטים. המפה עשירה בשמות מקומות (כ-1,800 במספר) שנרשמו ללא גיבוב הודות לקנה המידה הגדול. חסרים בה נתוני הגבהים הטופוגרפיים, אבל הם מופיעים בחלקם בחתכים שבשולי המפה. התבליט מסומן בגוונים.[8]הערות בכתב ידו של ון דה וולדה נרשמו על גבי המפה לאורך קו החוף מעכו וצפונה עד דרומית לביירות בלבנון.
ב-1861 הגיע לביקור בארץ שבו ערך מדידות נוספות, וב-1865 הופקה ונדפסה מהדורה חדשה ומתוקנת של מפת ארץ ישראל. למרות מגבלותיה היא נחשבת לטובה ביותר לזמנהּ, עד פרסום מפות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF).
בגיליונות מפת ארץ ישראל משולבות שתי מפות קטנות נוספות: מפת סביבות ירושלים ("Map of the Environs of Jerusalem") בקנה מידה 1:125,000 (מופיעה בגיליון השישי של המפה) ומפת ירושלים ("Plan of Jerusalem") בקנה מידה 1:10,000 (בגיליון השמיני של המפה). המקורות לעריכתן של מפות ירושלים צוינו בשוליהן, והם בעיקרם מחקריהם של עלי סמית ואדוארד רובינסון מ-1838, הסקר של הבריטים מ-1841, מדידותיו של טיטוס טובלר ב-1845–1946, וכן "סקר אישי ב-1852". מפת ירושלים וסביבותיה ראתה אור ב-1858 בספר מלווה ומבאר של טיטוס טובלר, "תולדות המיפוי של ירושלים".[9]
ב-1854, עוד לפני פרסום מפותיו, ראה אור יומן המסעות שלו: "תיאור של מסע בסוריה ובארץ ישראל ב-1851 וב-1852", תחילה בהולנדית[10] ובמקביל באנגלית.[11] מהדורה בגרמנית ראתה אור בלייפציג ב-1855.[12] ספר מסעותיו הוא לקט מכתבים לידיד שבהם סיפר על מעשיו ועל חוויותיו בסיוריו אלה.
ציוריו
.jpg)
.jpg)
ון דה ולדה היה צייר מחונן. נוסף על פועלו הכרטוגרפי רשם וצייר נופים ואתרים במקומות שבהם שהה.ב-1844 ראה אור באמסטרדם אלבום שכלל 50 ליתוגרפיות של ציוריו מאיי הודו המזרחית ההולנדית,[13] וב-1846 פורסמה המהדורה הצרפתית שלו.[14] בתקופה הקצרה שבה שהה בסוריה ובארץ ישראל, ובצד המדידות שביצע, הרבה לצייר. ב-1857 פרסם אלבום ובו 100 ליתוגרפיות של אתרים מארץ ישראל, לבנון וסוריה, שנעשו על פי רישומים וציורים בצבעי מים שיצר במסעו. הכותר נקרא "ארץ ישראל: אוסף של 100 מראות שצוירו מהטבע בסוריה ובארץ ישראל". עם זאת, יותר ממחצית הציורים שבחר לפרסם הם של נופי לבנון. האלבום ראה אור בפריז והוקדש לוילם השלישי, מלך הולנד.[15]
החוקר יהושע בן אריה קובע כי "ייחודו [של ון דה ולדה] מתבטא בכך שהוא התרחק מהדרכים המרכזיות ומהמסלולים השגרתיים של הנוסעים בארץ-ישראל וחשף נקודות יישוב ואתרים שמעולם לא צוירו לפניו: עין הוד, המוחרקה, המונפור, מצודת ג'דין, ועוד. גם ציוריו של מקומות שגרתיים מיוחדים במקוריותם: לעולם הוא בוחר זוויות ציור ונקודות תצפיות בלתי מקובלות. כאלה הם, למשל, הציורים שלו ממצדה ומיפו".[16]
ציוריו התפרסמו בספרי התקופה, בהם ספרו רב המכר של ויליאם מקלור תומסון מ-1859 "הארץ וספר הספרים". הגאוגרף חיים גורן בחר בציור של ון ולדה לעטיפת ספרו מ-2022, "פני ים המלח". אליהו הכהן פרסם ב-2018 מהדורה מוגבלת של ציורי ון דה ולדה, "מסעו של ואן דה ולדה לארץ ישראל (1852)".
ראו גם
לקריאה נוספת
- יצחק שטנר, מפת ארץ-ישראל ותולדותיה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"א, 1951, עמ' 170–171
- יהושע בן-אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט – גילויה מחדש, הוצאת כרטא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1976, עמ' 130–134, 138–139
- נתן שור, "קצין-הימייה ההולנדי, ס' ו' מ' ון דה ולדה", בתוך: ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט, 1988, הוצאת כתר, עמ' 133–134, 353
- יהושע בן-אריה, ציוריה וצייריה של ארץ ישראל במאה התשע-עשרה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1992, עמ' 154–157
- אליהו הכהן, מסעו של ואן דה ולדה לארץ ישראל (1852), הוצאת אריאל, 2018
- חיים גורן, פני ים המלח, איתי בחור – הוצאה לאור, 2022, עמ' 283–290
- Jutta Faehndrich, "The Land and the Map: C.W.M. Van de Velde's Map of the Holy Land", In: Haim Goren et al., Mapping the Holy Land: The Foundation of a Scientific Cartography of Palestine, London, New York: I.B. Tauris, 2017, pp. 55–106
- Jutta Faehndrich, Als Künstler und Kartograph im Heiligen Land (1851/52): Die drei Palästina des C.W.M. van de Velde, Berlin: Reimer Verlag, 2020
קישורים חיצוניים
צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה (1898-1818), דף שער בספרייה הלאומית
- C.W.M., Narrative of a Journey Through Syria and Palestine in 1851 and 1852, Edinburgh and London: William Blackwood and son, 1854, כרך ראשון, כרך שני
- C. W. M. Van De Velde, Le pays d’Israël: Collection de cent vues prises d’après nature dans la Syrie et la Palestine, Paris: Renouard, 1857
- Titus Tobler, Planography of Jerusalem: memoir to accompany the new ground-plan of the city of Jerusalem and the environs, constructed anew by C.W.M. Van de Velde, Gotha: Justus Perthes, London: Williams & Norgate, 1858
- C. W. M. van de Velde, Memoir to Accompany the Map of the Holy Land, Gotha: Justus Perthes, 1858
- Jutta Faehndrich, "A Map, the Beauty, and the Beast: The Three Palestines of Lieutenant van de Velde", Römische Historische Mitteilungen, Vol.1, 2019, pp. 47–60
הערות שוליים
- ^ בכל פרסומיו הופיעו שמותיו הפרטיים בראשי תיבות בלבד – .C.W.M; בתעודת הלידה שלו נרשם בשמותיו בצורתן שבאנגלית, וכמו כן במחקרים על אודותיו (ראו פירוט בדף "שיחה")
- ^ בזכות העזרה שהגיש לאוניות של צרפת הוענקה לו דרגת אביר בלגיון הכבוד
- ^ Louis Appia (1818–1898), יליד גרמניה ותושב שווייץ, היה כירורג צבאי שהתמחה בעזרה ראשונה והיה אחד מחמשת המייסדים של ארגון הצלב האדום
- ^ 4.0 4.1 van de Velde, Carel Willem Meredith, Memoir to Accompany the Map of the Holy Land , Gotha: Justus Perthes, 1858
- ^ מפת מסלולי הדרכים שעשה בארץ ישראל פורסמה בספרו מ-1854
- ^ בצאתו את הארץ ב-1852 נסע ללונדון שם ניתנה לו גישה לגיליונות של מפת סוריה ולשרטוטי הטריאנגולציה המקוריים של סיימונדס
- ^ גיליונות מפת ארץ ישראל של ון דה ולדה; מידות כל אחד מהגיליונות 34X43 ס"מ; ניתן להקיש על כל אחד מהם ולצפות בו בהגדלה
- ^ המאפיינים הכרטוגרפיים של המפה פורטו בחיבורו של יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה, מוסד ביאליק, 1851 עמ' 170–171
- ^ Planography of Jerusalem: Memoir to accompany the new-ground-plan of the city of Jerusalem and the environs, constructed anew by C.W.M. Van de Velde , Gotha: Justus Perthes, 1858
- ^ Reis door Syrië en Palestina in 1851 en 1852 (Utrecht, 1854)
- ^ Narrative of a Journey Through Syria and Palestine in 1851 and 1852, London and Edinborough: Blakwood & sons, 1854
- ^ Reise durch Syrien und Palästina in den Jahren 1851 und 1852, Leipzig, 1855–6
- ^ Gezigten uit Neêrlands Indië
- ^ Vues de Java, Sumatra, Borneo, Celebes et autres possessions hollandaises dans les Grandes Indes
- ^ Le pays d’Israël: Collection de cent vues prises d’après nature dans la Syrie et la Palestine
- ^ ציוריה וצייריה של ארץ ישראל במאה התשע-עשרה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1992, עמ' 157
