ויליאם מקלור תומסון
| ידוע בשל | ספרו The Land and the Book |
|---|---|
| השכלה | הסמינר התאולוגי בפרינסטון |
| עיסוק | מיסיונריות פרוטסטנטית בלבנון ובארץ ישראל בשנים 1833–1876 |
ויליאם מקלור תומסון (באנגלית: William McClure Thomson; 31 בדצמבר 1806, ספרינגדייל (אנ') אוהיו, ארצות הברית – 8 באפריל 1894, דנבר, קולורדו, ארצות הברית) היה מיסיונר פרוטסטנטי אמריקאי, שחי קרוב ליובֵל שנים בלבנון ובארץ ישראל ופרסם ספר רב-תפוצה על ארץ המקרא.
קורות חייו ומעשיו
תומסון היה בנו של כומר פרסביטריאני. למד באוניברסיטת מיאמי שבאוהיו (אנ') ובסמינר התאולוגי בפרינסטון (אנ') וב-1833 נשלח ללבנט.[1] תחילה נחת בנמל ביירות, ואחרי שהייה במשך שנה בלבנון עבר עם אשתו לירושלים. באפריל 1934, כשפרץ מרד הפלאחים בארץ ישראל, נקרה ליפו כדי לקבל את מטענו ונעצר בחשד לריגול. לירושלים חזר רק אחרי כיבושהּ בידי צבא אבראהים פאשא. בהיעדרו ילדה אשתו את בנו ונפטרה זמן קצר אחרי שובו.[2] תומסון חזר עם בנו התינוק והשתקע בביירות שהייתה בסיס פעילותו באזור בשנים הבאות, בעיקר להעברת הנוצרים והיהודים לפרוטסטנטיות. ב-1835 הקים בביירות בית ספר לנערים, וב-1843 ייסד יחד עם הרופא והמיסיונר האמריקני קורנליוס ואן דייק (אנ') סמינר לפרחי כמוּרה בעיירה עביי (عبيه) (אנ') שבנפת עאליי בהר הלבנון.[3] תומסון נמנה עם מייסדי המכללה הפרוטסטנטית הסורית שנפתחה ב-1866 ותיקרא ב-1922 בשם האוניברסיטה האמריקאית בביירות.
במהלך שהותו באזור היה תומסון עד מקרוב לאירועים קשים. ב-1837 הגיע לצפת כשבועיים לאחר רעידת האדמה ההרסנית בלוויית רופא והגיש סיוע לנפגעים. הדוח המפורט שמסר תומסון על האסון זכה לפרסום רב והועתק בספרים רבים.[4] ב-1840, במהלך המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה, פוּנה עם יתר המיסיונרים האמריקנים לקפריסין למשך כחודש עד שהסתיימה הפגזת החופים. באותה שנה פרץ סכסוך דמים קרבות בין הדרוזים למארונים בלבנון שפגע גם בעבודתו. ב-1845 שוב חזרו והתגלעו באזור סכסוכי דמים בין הדרוזים למארונים, ותומסון היה מעורב בהשכנת השלום במקום. ב-1851 עקר לצידון ומשם ניהל את תחנת המיסיון בחאצביא. ב-1857 חזר לארצות הברית למשך שנתיים שבהן טיפל בהפקת ספרו על ארץ המקרא. ב-1860 פרצה מלחמת אזרחים בין הדרוזים למארונים בהר הלבנון שהייתה מלווה במעשי טבח. תומסון סייע לנפגעים בחלוקת מזון, ביגוד ותרופות וכן שימש יועץ לדיפלומט הבריטי, הלורד דפרין, במשלחת שחקרה את הגורמים לסכסוכים העדתיים הרצחניים בלבנון. תומסון כונה בפי המקומיים בשם "אבו טנג'רה" (ابو طَنْجَرَة, "אבי הסיר") בשל כובעו רחב השוליים. הוא חזר לארצו ב-1876, חי שנים אחדות בניו יורק ועבר ב-1890 לדנבר, קולורדו, שבה מת ב-1894.
הארץ וספר הספרים
בפרק הזמן הארוך שבו שהה בלבנט למד תומסון להכיר היטב את ארץ ישראל. ארנסט רנאן, מחוקריו החשובים של המזרח, ציין כי תומסון ערך בארץ מספר סיורים רב יותר מכל חוקר בתקופתו.[5] הודות לידיעתו את שפות המקום שימש תומסון כדרגומן לחוקרי מקרא שביקרו באזור. ב-1852 ליווה את אדוארד רובינסון, ממייסדי הארכאולוגיה המקראית, במסעו השני בארץ ישראל.[6] חוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם הסתמך במסעו בארץ ישראל על ספרו של תומסון, שאותו כינה "זקן המיסיונרים בסוריה", וציין לא אחת ביומנו את תיאוריו וקביעותיו. השניים חשבו לקיים טיול לאורך הירדן, "מקום ש[תומסון] טרם הגיע אליו" ואף נדברו להיפגש "בקצה הדרומי של ים-המלח, כשהד"ר יחזור מסיני, מקום שהוא עמד לצאת אליו לשם הכנת חומר לכרך נוסף", אך תוכניתם לא יצאה לפועל.[7]
הכרת ארץ ישראל באה לביטוי בספרו "הארץ וספר הספרים" (The Land and the Book) – ארץ ישראל והמקרא.[8] הספר, שראה אור לראשונה ב-1859, הופיע בארבעים השנים הבאות במהדורות שונות, בארצות הברית ובאנגליה, וזכה לתפוצה יוצאת דופן. נאמר שהיה בתקופתו הספר הנפוץ ביותר אחרי "אוהל הדוד תום" (ושלישי אחרי התנ"ך). סדר הפרקים במהדורה הראשונה (ובגירסות חוזרות שלה) ערוך כמעין יומן מסע שבו מדריך תומסון את בן לווייתו ועונה על שאלותיו. המסע, שאכן התקיים ב-1857, יוצא ברכיבה מביירות דרומה לצידון ולצור ומשם מזרחה לעמק החולה, עובר בצפת, בטבריה, בנצרת ובג'נין. משם פונה לקיסריה ויורד דרומה ליפו, אשדוד ועזה. מעזה חוזר המסע צפונה דרך בית גוברין, חברון ובית לחם ומסתיים בירושלים. הספר משופע באיורים רבים שעובדו לתחריטים על סמך ציורים שנלקטו ממקורות שונים, בהם אלה של ברטלט, דייוויד רוברטס וקרל ון דה ולדה (אנ'). ציורים לא מעטים הופקו מתוך ספריו של אדוארד ליין.[9]
בשנים 1880–1886 הופיע הספר במהדורה משופרת ומורחבת בשלושה כרכים: "דרום ארץ ישראל וירושלים", "מרכז ארץ ישראל ופיניקיה", "לבנון, דמשק ומעבר לירדן". סדר המסע במהדורה החדשה אחֵר מזה של המהדורות הקודמות, אם כי אלה המשיכו ונדפסו בשנים הבאות במתכונתן הקודמת. האיורים המלווים את הכתוב שונים מהתחריטים שבמהדורות המוקדמות, והרבה מהם מושתתים על תצלומים. תומסון הסביר את העריכה המחודשת והתכנים המורחבים של ספרו במידע שנאסף בשנים שעברו, בעיקר בתגליות הקרן לחקר ארץ ישראל, וכן בהתחדשות קהל הקוראים והלומדים ברבות השנים.
מגמתו של תומסון בספרו לא הייתה מחקרית. הוא עצמו העיד כי עבודתו כוּונה במהותה לקהל הרחב. לתפיסתו, אין להבין את ארץ ישראל ללא המקרא ואין להבין את המקרא ללא הארץ. ארץ ישראל הנוכחת מפרֶשֶׁת את התנ"כ והברית החדשה, והספר נועד להמחיש לקוראיו את הכתוב המקראי מתוך התבוננות באנשים ובמנהגיהם, בטבע הארץ וביישוביה בהווה.
תומסון הוסמך לחבֵּר את דברי ההסבר המלווים את אסופת התצלומים של פרנסיס בדפורד, שליווה במצלמתו את נסיך ויילס אלברט אדוארד בסיורו באזור ב-1862. האסופה פורסמה ב-1864 לרגל התערוכה שהתקיימה במוזיאון הבריטי שבה הוצגו התצלומים.[10]
לקריאה נוספת
- מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עם עובד ודביר, תשכ"ו; על תומסון בעמ' 35–36, קטעים מכְּתביו בעמ' 448–455
- נתן שור, "האמריקאי ויליאם מקלור תומסון והרעש בצפת ב-1837", בתוך: ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט, כתר הוצאה לאור, 1988, עמ' 47–48
- יהושע בן-אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט – גילויה מחדש, כרטא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1970, עמ' 142, 153, 169
- יהושע בן-אריה, צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, יד יצחק בן-צבי, 1992, עמ' 210–211
- Henry Harris Jessup, Fifty-Three Years in Syria, New York, Chicago: Fleming H. Revell Co., 1910
קישורים חיצוניים
- ספריו של ויליאם מקלור תומסון בארכיון האינטרנט
- רשימת הפרסומים של ויליאם מקלור תומסון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אהרן יפה, "פעילות המיסיון האמריקני-הפרוטסטנטי בארץ-ישראל בשנים 1845-1821", קתדרה 73, ספטמבר 1994, עמ' 60-36
William M. Thomson, The Land and the Book; or, Biblical Illustrations Drawn from the Manners and Customs, the Scenes and Scenery, of the Holy Land, New York: Harper and Brothers, 1859
- R.H. Nichols, "Thomson, William McClure", Dictionary of American Biography (1943), Vol. 18, p. 490
- Heleen Murre-van den Berg, “William McClure Thomson’s The Land and the Book (1859): Pilgrimage and Mission in Palestine”, In: New Faith in Ancient Lands, Leiden and Boston: Brill, 2006, pp. 43-63
הערות שוליים
- ^ מטעם ועד הנציבים האמריקני למיסיונים זרים (American Board of Commissioners for Foreign Missions)
- ^ קברהּ של אלייזה נלסון תומסון נמצא בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון, לשם הועברו שרידיה מבית הקברות הנוצרי בעמק רפאים
- ^ בגלגולו המאוחר בית הספר התאולוגי של המזרח התיכון (Near East School of Theology) בביירות
- ^ מרדכי אליאב, עדות ראייה על מוראות הרעש בצפת בתקצ"ז (1837), קתדרה 79, מרץ 1996, עמ' 58–62
- ^ יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה ה-19 – גילויה מחדש, ירושלים, 1976, עמ' 153
- ^ במסעו הראשון של רובינסון ב-1838 ליווהו שותפו למחקר המיסיונר עלי סמית (Eli Smith), שחבַר לתומסון בעבודתו בלבנון, יסד את הדפוס הערבי שם ועסק בתרגום הביבליה מעברית ומיוונית לערבית
- ^ הנרי בייקר טריסטראם, מסע בארץ ישראל: לחקר חיי הארץ וטבעה, יומן 1863–1864 (תרגום, מבוא והערות: חיים בן-עמרם), מוסד ביאליק, 1977, עמ' 24
- ^ כותרת משנה: "הדגמות מקראיות שאובות מן ההליכות והמנהגים, המחזות והנופים של הארץ הקדושה" (Biblical Illustrations Drawn from the Manners and Customs, the Scenes and Scenery of the Holy Land )
- ^ ב-1860 הופקה באדינבורו מהדורה מקוצרת ונטולת איורים של "הארץ וספר הספרים" בשם "ארץ ההבטחה" (The Land of Promise) המציגה את יומן מסעו של תומסון בתוואי המתחיל בנצרת ומסתיים בכנסיית הקבר בירושלים
- ^ The Holy Land, Egypt, Constantinople, Athens etc.: A Series of Photographs taken by Fr. Bedford for the Prince of Wales during the Tour in the East. With Descriptive Text and Introduction by W. M. Thomson, London, 1864
