צ'ופוט-קלה
| קואורדינטות | 44°44′28″N 33°55′28″E / 44.74111°N 33.92444°E |
|---|---|
.svg)
צ'וּפֿוּט-קַלֵה (בשפה הטטרית של קרים ובטורקית: Çufut Qale בעברית: מבצר היהודים) היא עיר רפאים בקרים שבאוקראינה, ששימשה כמרכזם של הקראילאר בחצי האי עד תחילת המאה העשרים. בימינו משמש המקום כאתר תיירותי עם מערות קבורה מהמאה ה-10. הקבר המפורסם ביותר הוא קבר בתו של טוכטמיש-החאן של אורדת הזהב. שמה העברי שהיה נהוג אצל קראילר הוא סלע היהודים[1] ועם תחילת התכחשותם למוצאם היהודי כונה סלע הקראים[2].
היסטוריה
העיר נוסדה ככל הנראה במאה ה-5 או ה-6 כעיר גבול של האימפריה הביזנטית. שם העיר היה פולה, ורוב אוכלוסייתה היו אלאנים. לאחר מכן ב-1055 לערך המקום נכבש על ידי קיפצ'קים, עם טורקי נודד מאזור הוולגה. בתקופה זו נקרא המקום קירק-אל. ב-1299 נכבשה העיר ונבזזה על ידי נוגאי, האמיר של אורדת הזהב. במאות ה-13 וה-14 הייתה בירת נסיכות קטנה, שהעלתה מיסים לאורדת הזהב. מהמאה ה-14 החלו קראים להגיע לעיר. מ-1428 עד 1449 נערכו מרידות בקרים על ידי חג'י גריי הראשון, שבסופם זכתה קרים לעצמאות מאורדת הזהב וחג'י גיריי נהפך לחאן. קירק-אל נהפכת לבירתו במקום קירים לאחר קבלת העצמאות. ב-1502, בתקופת מנגלי גיריי, הועברה בירת קרים לבחצ'יסראי. בהמשך שימשה העיר כבית סוהר לאסירים מכובדים ובה שכן בית החרושת הממשלתי לייצור מטבעות. בתקופה זו הפכו הקראים לרוב תושבי העיר, שכן נאסר עליהם להתיישב בבחצ'יסראי הבירה, והם נאלצו להסתפק בעיר הקרובה אליה ביותר. בעקבות הפיכת העיר למרכז הקראים, שונה שמה לצ'ופוט קלה ("מבצר היהודים"), ולאחר מכן הונהג על ידי מנהיגי הקראים השם ג'ופט-קלה (המבצר הכפול בחלק מהשפות הטורקיות) כחלק מתהליך התכחשותם לקרבה כלשהי ליהדות. בשנת 1783 העיר נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, ותנאי החיים בעיר ובקרים השתנו לבלי הכר. לקראים הותר להתיישב בכל ערי קרים, ועד סוף המאה ה-19 רובם נטשו את עירם המרכזית. בין התושבים האחרונים בעיר, לפני שננטשה סופית, היה אברהם פירקוביץ'. בסוף המאה ה-20 הפכה צ'ופוט קלה לאתר תיירותי בעל חשיבות לאומית, ומבנים רבים, כולל בתי הכנסת הקראים, עברו שיפוץ יסודי.
אתרי תיירות
בעיר השתמרו עתיקות רבות. האתר העתיק ביותר הוא קברה של ג'ניקה-חנים, בתו של טוכטמיש משנת 1437. בעיר השתמרה חצר להתכת מטבעות, לידה מצאו הארכאולוגים מחסנים רבים של מטבעות מתקופת חאנות קרים. שני בתי הכנסת הקראים, בעלי הארכיטקטורה המיוחדת עברו שיפוץ יסודי לאחרונה, ומושכים מבקרים רבים. בעיר השתמרה גם וילת מגורים, המשמשת היום כמוזיאון לתולדות היישוב. ניתן גם לבקר בבית הקברות ולראות מצבות קראיות החל מהמאה ה-16, ובהן קברו של פירקוביץ'. כל שנה מגיעים לאתר כ-120,000 מבקרים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
