צ'י ג'י-גואנג
 |
צ'י ג'י-גואנג (סינית מסורתית: 戚繼光; פין-יין: Qī Jìguāng, חי 1528-1588) מצביא, וסופר בתקופת שושלת מינג המאוחרת. הוא נודע כגנרל שהביא להכנעת הוו-קואו (wokou) ופיקד על ביצור והרחבת החומה הסינית. בנוסף, הוא חיבר שלושה ספרי הדרכה על מיומנות צבאית, אשר ראו אור בין השנים 1561-1584.[1]
ביוגרפיה
תחילת דרכו
צ'י ג'י-גואנג נולד בעיירה לו-צ'יאו במחוז שאנדונג, לבית-אב עם מסורת צבאית ארוכה. צ'י היה דור שישי בשושלת של חיילים, אשר החלה כאשר אחד מאבותיה לחם עם ג'ו יואן-ג'אנג מייסד שושלת מינג.
אביו של צ'י ג'י-גואנג (1473-1544) היה קצין שהתמחה באומניות לחימה וגם בנשק-חם. הוא כיהן כסגן מפקד יחידת הנשק-החם בבייג'ינג בין השנים 1535-1538. צ'י ג'י-גואנג, בנו הבכור, נולד כשהיה בן 55. האב הקפיד שבנו בכורו ירכוש השכלה הן באומנויות הלחימה והן בחיבורי המופת הקונפוציאניים. צ'י הבן גילה עניין במקצוע הצבאי מגיל מוקדם. כבר בילדותו נהג לבנות סוללות ביצורים מחמר, ערם גרוטאות כדי ליצור קסרקטינים וייצר דגלים ממקלות במבוק ונייר. כול אלו שימשו אותו במשחקי מלחמה עם חבריו בהם שימש הוא עצמו כמפקד.
הקריירה הצבאית של צ'י ג'י-גואנג החלה בגיל 17, לאחר שאביו נפטר. בהתאם לנוהג המקובל הוא קיבל את דרגת אביו ותפקידו בירושה, והחל את השירות בפלך הולדתו - צפון-מערב פרובינציית שאנדונג.
בגיל 22, הגיע לבייג'ינג כדי להשתתף בבחינות הקיסריות[1] הצבאיות. במהלך תקופה זו הופסקו לימודיו, כדי לסייע בהגנה על אזור מצפון לעיר הבירה, שהותקף על-ידי שבטים נומאדיים. לאחר שהיחידות הצבאיות בפיקודו הצליחו לסכל את פלישת השבטים הנומאדיים, הוא קיבל קידום והושב לשאנדונג בשנת 1552.
קרבות נגד שודדי הוו-קואו
בשנת 1554 שודדי הוו-קואו פלשו לפרובינציית ג'ה-ג'יאנג, והקימו בסיסים יבשתיים, אשר שימשו למתקפות על שלוש ערים חשובות בשפך נהר היאנג-צה: האנג-ג'ואו, סו-ג'ואו ונאנג'ינג. כתוצאה מכך, מספר קצינים בכירים הודחו, וצ'י ג'י-גואנג קיבל קידום בדרגה ובתפקיד. בקרב הראשון הוא הפיל עם חיציו שלושה ממנהיגי השודדים, והוביל את חייליו לניצחון גדול.[2]
בשנת 1558 צ'י ועוד שלושה קצינים הודחו ודרגותיהם נשללו באופן זמני, לאחר שכשלו בהסגת הוו-קואו מאי הסמוך לפרובינציית ג'ה-ג'יאנג. בשנת 1559 הוא קיבל שוב את דרגתו ושב לפיקוד מבצעי. עד לסוף אותה שנה זכו היחידות בפיקודו לניצחונות משכנעים על הוו-קואו.
בשנת 1560 צ'י ביקש שיאושר לו לגייס בחורים מאזור כפרי, שלא השתייכו לבית-אב שמקצועו שירות צבאי. צ'י סבר שלחייליו אין את הקשיחות הנדרשת. לאחר אישור בקשתו, גויסו כ-4000 חיילים חדשים ממחוז יי-וו בפרובינציית ג'ה-ג'יאנג. צ'י קבע את מערך האימונים, ואת גודל כל אחת מהיחידות החדשות, אשר נקראו "צ'י ג'יא-בינג" (סינית מסורתית: 戚家兵), מילולית - 'הצבא של צ'י'. היחידות בפיקודו זכו לניצחונות גדולים, ובשנת 1562 קיבל צ'י ג'י-גואנג את הפיקוד על רצועת החוף של פרובינציית פוג'יין, שאורכה יותר מ 700 ק"מ.
- ^ New York: Columbia University Press, , Dictionary of Ming Biography, 1368-1644, New York: Columbia University Press, 1976
- ^ J. F. Millinger, Ch'i Chi-Kuang Chinese Military Official: a Study of Civil-Miltary Roles and Relations in the Carer of a Sixteenth Century Warrior, Reformer and Hero, Yalle University, 1968, עמ' 121