צ'נקייו
 | |||||||||
| שלושת עשר מגדלי האבן של צ'נקייו | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| היסטוריה | |||||||||
| תרבויות | תרבות קסמה-סצ'ין (אנ') | ||||||||
| סוג | יישוב | ||||||||
| אתר ארכאולוגי | |||||||||
| מצב | הריסות | ||||||||
| גישה לציבור | כן | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 פרו | ||||||||
| מיקום | מחוז אנקש, פרו | ||||||||
| קואורדינטות | 9°33′24″S 78°14′09″W / 9.556667°S 78.235833°W | ||||||||
צ'נקייו (בספרדית: Chanquillo) הוא מתחם מונומנטלי עתיק בחוף המדברי של פרו, שנמצא באגן קאסמה-סצ'ין (אנ') שבמחוז אנקש של פרו, כ-300 קילומטרים צפונית-צפונית-מערבית לבירה לימה. זהו המתחם העתיק ביותר הידוע מסוג זה מתרבויות טרום האינקה. ההריסות כוללות את מבצר צ'נקייו על ראש הגבעה, האתר הסמוך המכונה "שלוש עשרה המגדלים", ואזורי מגורים והתכנסות. ההשערה המקובלת היא ש-13 המגדלים הם מצפה אסטרונומי שנבנה במאה ה-4 לפני הספירה. התרבות שייצרה את צ'נקייו נקראת תרבות קסמה-סצ'ין (אנ') או מכלול הסצ'ין. האתר הוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ביולי 2021.[1]
האתר משתרע על פני כארבעה קילומטרים רבועים ומשערים ששימש כמקדש מבוצר.
מצודת ההר
האתר כולל מבצר בראש גבעה של מבנים בצורת טבעת, שאולי גם התבצעו בו טקסים. ישנם ממצאים רבים הקשורים לכך. נראה שזה היה מרכז טקסי עתיק. נמצאו כמה מבנים וכיכרות, כמו גם מתחם מקדשים מבוצרים בצורת טבעת.
על מנת ליצור מבנים כה משוכללים ומסובכים, ניתן להניח כי האליטה השלטונית או הדתית הייתה בעלת כוח רב.
מצפה השמש של שלושה עשר המגדלים
שלושת-עשר המגדלים של צ'נקייו נבנו במרחק שווה זה מזה על גבי רכס גבעה נמוכה העוברת מצפון לדרום, ויצרו קו רקיע "משונן". גובה המגדלים עד שישה מטרים ויש בהם מדרגות המובילות לבמות תצפית. המרחק בין המבנים הוא כ-5 מטרים. התיארוך הראשוני של בניית המגדלים היה בסביבות 300 לפני הספירה, כלומר 600 שנים לפני תרבות מוצ'ה, שנחשבה בעבר לתרבות המתקדמת העתיקה ביותר באזור.[2]
משערים ש-13 המגדלים שנמצאו כאן שימשו כמצפה כוכבים על פי מחקר עדכני של איוואן גצי (Iván Ghezzi) מהאוניברסיטה הקתולית של פרו (אנ') בלימה וקלייב ראגלס (Clive Ruggles) מאוניברסיטת לסטר. כפי שגילו הארכאולוגים, ניתן להשתמש במגדלים כדי לקבוע את מיקומה של שמש בתאריכים בולטים כמו נקודת ההיפוך. ממזרח וממערב, משני צידי שורת המגדלים, נמצאו בחפירות שתי נקודות תצפית שהוקמו באופן מלאכותי. מנקודות מבט אלה, פריסת המגדלים לאורך 300 מטר לאורך האופק תואמת מאוד את מיקומה של השמש בזריחה ובשקיעה של השמש במהלך השנה. בתקופת היפוך החורף, השמש זורחת מאחורי המגדל השמאלי ביותר של צ'נקייו ובהמשך היא זורחת מאחורי כל אחד מהמגדלים עד שהיא מגיעה למגדל הימני ביותר שישה חודשים מאוחר יותר בהיפוך הקיץ, מה שמציין את חלוף הזמן. שלושת עשר המגדלים של צ'נקייו יכולים להיות מצפה הכוכבים המוקדם ביותר הידוע ביבשת אמריקה. תושבי צ'נקייו היו מסוגלים לקבוע תאריך מדויק, בטעות של יום או יומיים, על ידי צפייה בזריחה או השקיעה מהמגדל הנכון. באקלים היבש מאוד של חופי האוקיינוס השקט של פרו, ידע מדויק היה חיוני להישרדותה של חברה חקלאית, למשל לשם קביעת זמנים נוחים לזריעה. לדברי איוואן גצי, הממצאים האסטרונומיים הבסיסיים עתיקים בהרבה מהחורבות שהשתמרו עד היום.
המגדלים היו מוכרים למטיילים במשך 200 שנה, אך לא זוהו כאתר אסטרונומי עד המחקר ב-2007 של איוואן גצי וקלייב ראגלס.
קישורים חיצוניים
Chankillo, Oldest Astronomical Observatory. Sechín Bajo, Oldest Settlement? Casma Valley, Peru, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ Collyns, Dan (28 ביולי 2021). "'No parallels': 2,300-year-old solar observatory awarded UNESCO World Heritage status". The Guardian. London, United Kingdom. ISSN 0261-3077.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Peruvian citadel is site of earliest ancient solar observatory in the Americas
.jpg)
