רבי צבי הירש פרבר
הרב צבי הירש פרבר (1879, סלובודקה, ליטא - נובמבר 1966) היה ראש ישיבה ומחבר תורני. ממייסדי הקהילה החרדית באנגליה ומרבני לונדון.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרל"ט (1879) בסלובודקה, פרבר העיר קובנה בליטא, לרב שמעון יהודה לייב (נפטר ב-9 במרץ 1906) ולחנה דבורה (נפטרה ב-29 בדצמבר 1911). בבחרותו למד בישיבת סלובודקה, אצל הרב משה דנישבסקי. במהלך לימודיו קיים קשרים עם רבנים חשובים כרבי יצחק אלחנן ספקטור, וגדולי תנועת המוסר כרבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם. כן היה מקורב למקובל הרב שלמה אלישוב, בעל "לשם שבו ואחלמה". נישא לפרידה לבית גולדברג, נכדת ידידיה ליפקין אחי ר' ישראל סלנטר.
בשנת תרס"ו החל לכהן ברבנות בקליקל, עיירה קטנה במחוז קובנה, אולם לאחר זמן קצר התפטר ממשרתו ובחר להתפרנס ממסחר. בשנת תר"ע (1910), בעקבות משבר כלכלי, עקר לבריטניה. מיד לאחר הגיעו, סייע לפיתוחה של ישיבת עץ חיים, ופרסם מנשר בו קרא להגברת מודעות לחשיבות הדגש על לימודי תורה שבעל פה שהיו רפויים וזנוחים. בשנת תרע"א היה ממייסדי סניף של הישיבה האמורה במנצ'סטר, יחד עם הרב יהושע דב סילברסטון, ושימש בה כר"מ הראשון במשך כשלוש שנים.[1]
בשנת תרע"ג (1913) התמנה הרב פרבר לרבה של שכונת סוהו ברובע ה"וסט אנד" בלונדון. תחת הנהגתו גדלה הקהילה, ונפתחו במסגרתה בתי כנסיות רבים. הקהילה הקימה מקוה טהרה שעמד בפרמטרים הלכתיים מחמירים, ואף חנכה בית קברות פרטי.[2] ב-1915 הקים הרב פרבר את החברה קדישא "חסד ואמת". הוא החזיק במשרת הרבנות של סוהו במשך 42 שנים, עד פרישתו לגמלאות בשנת 1955.
כיהן במשך שנים רבות כמזכיר הכבוד של "ועד הרבנים" הלונדוני, והיה יושב ראש איגוד הרבנים "התאחדות הרבנים". הוא התיידד עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כאשר האחרון כיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה כרבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, קיים לאורך שנים קשר קרוב עם הראי"ה, והביא מדברי הראי"ה בספריו.[3] בסיון תרע"ח הצטרף לתנועת דגל ירושלים שהקים הראי"ה, ואף עמד תקופה קצרה בראש הסניף הלונדוני שלה. בהמשך היה ממקימי סניף אגודת ישראל בלונדון.
נחשב לדרשן מחונן, הוא היה מרתק את קהל שומעיו, ותואר כמי שיכול להביא את הקהל לצחוק מתגלגל ולדמעות שליש בטווח של משפטים ספורים. בעיתונות התקופה היהודית הוא מוזכר פעמים רבות כמי שנשא הספד בהלוויותיהם של אישים יהודיים שונים.
הרב פרבר נפטר בשנת 1966, והותיר אחריו את בנו אליעזר יעקב פרבר, וארבע בנות.
אחיו, הרב אלעזר ליפמן, היה רבה של קוז'ניצה (תרי"ג-תרנ"ב). אח נוסף, ר' מרדכי, היה חתנו של המקובל הרב שלמה אלישוב.
כתביו
הרב פרבר היה סופר פורה, במשך שנים כתב למגירה, אך החל משנת תר"ף הדפיס את כתביו בקצב מואץ, לעיתים ספר מדי שנה. להלן רשימת ספריו לפי סדר כרונולוגי:
- 'כרם הצבי - בראשית חלק א'' (וינה תר"ף)
- כרם הצבי - בראשית חלק ב' (בילגוריי תרפ"ד)
- 'דגל מחנה יהודה' (לונדון תרפ"ה)
- 'כרם הצבי - שמות' (לונדון תרפ"ה)
- 'אשת חיל' (לונדון תרצ"ד)
- 'כרם הצבי - ויקרא' (לונדון תרצ"ה)
- 'שבי"ל הצבי' (לונדון תרצ"ו)
- בירור הלכה על נישואין אזרחיים בהלכה (לונדון תרצ"ז)
- 'כרם הצבי - במדבר' (לונדון תרצ"ח)
- 'כרם הצבי - דברים' (לונדון תש"ח)
- 'ספר המועדים' (לונדון תש"י)
- 'הגיוני צבי' (לונדון תשי"ב)
- שיח צבי (לונדון תשט"ו)
- כרם התורה (לונדון תשט"ז)
- כרם הצבי - הגדה של פסח (לונדון תשי"ח), מהדורת צילום תשמ"ג, מהדורה חדשה מתוקנת ומוערת - תש"ף.
ממאמריו
- הרב צבי הירש פרבר, 'דרכו והנהגתו של בעל ה"לשם שבו ואחלמה" ', בתוך: ישורון ה, עמ' תרסא-תרסה
קישורים חיצוניים
- 'פרבר, ר' צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 79 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1277)
- צבי הירש פרבר בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 467
- הפרדס [מא,ו], אדר א-ב תשכ"ז, עמ' 38
הערות שוליים
- ^ כרם הצבי - בראשית, מבוא, באתר היברובוקס.
- ^ כרם הצבי - בראשית, מבוא, באתר היברובוקס.
- ^ ראו למשל כאן.
